התעלומה הגדולה: מי מדליף חומרים מהחקירות
האם עיתונאי המשפט משמשים ככלבי השמירה של הדמוקרטיה - או ככלבי התקיפה של הפרקליטות? • עדויות מבהילות מתוך המערכת מחייבות חשיבה מחודשת • טור דעה מאת יוסי אסולין
- יוסי אסולין
- ו' חשון התש"פ
- 19 תגובות
שבוע שעבר קרה דבר מדהים בישראל: שר המשפטים אמיר אוחנה נשא נאום חוצב להבות וביקר בחריפות גורמים בפרקליטות, ואילו בכירי עיתונאי המשפט בישראל - כחלק מקו מערכתי שנוקטים - בחרו דווקא להגן על הפרקליטות בחירוף נפש ואף תקפו במילים קשות את נאומו של השר.
ולמה זה כל-כך מדהים? כי אנו חוזים פה במחזה יוצא-דופן של היפוך היוצרות. במקום שהעיתונאים יביעו ספקות ויתהו מעט על קנקנה של הפרקליטות, כמחויב מתוקף היותם "כלבי השמירה של הדמוקרטיה" - הם משמשים ככלבי התקיפה של הפרקליטות (מטאפורית), ומדבררים אותה כאחרוני אנשי היח"צ.
המציאות הבלתי נתפשת הזאת כמו מחייבת את שר המשפטים לעשות צעד חריג ולא פשוט מצדו ולמתוח ביקורת על עובדי מדינה שנמצאים תחת משרדו. לו אותם 'עיתונאים' היו עושים את עבודתם נאמנה, או אפילו מייצרים מראית עין מסוימת של אובייקטיביות, ניחא. אבל מאחר שהם בוחרים לדברר מהמקפצה - אין מה להלין על הדברים של השר.
במצב תקין אולי לא היה נכון לדבר בכזו בוטות ובצורה פומבית מול מאות אלפי צופים מתוחים על עובדי משרד המשפטים, אלא לעשות את התיקונים מבפנים ובצורה שקטה. גם אם יש דברים בגו. אך כבר אמרו חכמינו: "במקום שאין אנשים, השתדל להיות איש".
כלבי תקיפה. השר אוחנה. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
ואולם, השאלה הגדולה והמבהילה שעולה במוחו של כל צופה או מאזין שהגיונו בריא - מי מדליף את חומרי החקירה ודואג להשתיל אותם מידי ערב במהדורות המרכזיות בצורה כה פרטנית, עד שאין לך יום שהוא מקופח מחברו?
אפשרות אחת שעולה: ההדלפות מגיעות מצד החשודים, שנחשפים גם הם לחומרי החקירה. אבל יש עניין פעוט שלא מסתדר עם התאוריה הנ"ל: בהדלפות ישנם חומרים כל כך מביכים על החשודים - שלא הגיוני שלנתניהו או למי מאנשיו יהיו מניות בפרסומם.
יבואו המתחכמים ויאמרו: "בדיוק להפך, נתניהו עובד בשיטת הפוך על הפוך. קודם מדליף על עצמו חומרים ואז מתקרבן. תחושת הקרבן והרדיפות האישיות רק מסייעת לו". אבל גם כאן זה נתקל בחומה בצורה של חוסר הגיון. הרי כל השיחות של נתניהו-מוזס התקיימו על רקע בקשתו של נתניהו להוריד את רמת העוינות נגדו בתקשורת מ-10 ל-7.5. אם נתניהו היה רואה ברדיפות נגדו עניין אסטרטגי - הוא לא היה רודף אחרי המו"לים שימתנו את הכותרות נגדו. ובוודאי שלא היה מציע להם שוחד ומסכן את כסאו בשביל כותרת שטותית על משפחת בנט.
לכן, אמנם עדיין סביר שחלק מההדלפות מגיעות מסביבתו של ראש הממשלה ומפרקליטיו. דבר חמור לכשעצמו, אם זה אכן קורה. אך לפחות לגבי החומרים הקשים שנחשפים - מוכרחים לומר שהם דולפים לעיתונאים על ידי גורמים מהפרקליטות שכבר סימנו את היעד, והעיתונאים בתורם נותנים לפרקליטות חסינות מלאה, ותוקפים כל מי שרק יעז להעלות בדל של ביקורת על דל שפתיו.
תוסיפו לכך את העדויות הקשות שמגיעות בימים האחרונים מגורמים בפרקליטות בעבר ובהווה. כמו למשל עדותה של הפרקליטה בהווה ששוחחה אתמול שלא לציטוט עם איילה חסון ואמרה שקיבלה איומים מעבריינים בשמו של שי ניצן.
עדויות קשות. שי ניצן בדרכו לשימוע של רה"מ. צילום: יוסי זמיר, פלאש 90
או למשל עדותה המבהילה של הפרקליטה לשעבר, עוה"ד כנרת בראשי - שרק בשל היותה "לשעבר" לא חששה לפתוח הדברים בשמה - על שי ניצן ועל שיטת הסימונים. על ההדלפות, שיבוש החקירות והילוך אימים על הפרקליטים ועל אווירת החגיגה הכללית במערכת. ותאמינו או לא, בראשי היא בכלל אשת שמאל שמצביעה 'אמת' בקלפי.
כלום שמעתם את אותם "כלבי השמירה" מטילים ספק כלשהו, או זועקים את זעקתם של אנשי הפרקליטות שסובלים כל-כך מנחת זרועו של ניצן - או שהאייטם הזה, ככל אייטם ביקורתי אחר, ירד מהרדאר כשם שהגיע. רבותיי, משהו פה מסריח מאוד.
כעת תוסיפו לכך את פליטת הפה של דנה וייס: "מנדלבליט עושה כל מאמץ לפרסם את החלטתו בתיקי נתניהו עד סוף נובמבר, בעיקר כדי לאפשר לשי ניצן לפרוש בשקט". כלומר - ניצן רוצה את הראש של נתניהו, ומנדלבליט יעשה הכל כדי לרצות אותו. אל תטעו, וייס כנראה יודעת מה היא אומרת. הפעם הראשונה והאחרונה שמנדלבליט התראיין לתקשורת בפנים חשופות ובאורח חסר תקדים, היה זה לעיתונאית דנה וייס.
תוסיפו לכך את העובדה שניצן עצמו אמר בראיון לפני שנה וחצי לתמר אלמוג בכאן 11 - "לא הייתי מצביע בשביל אדם שעומד לדין פלילי על אשמת שוחד". תוסיפו לכל זה את העובדה שעובד ציבור שמדליף מידע שהגיע אליו במסגרת תפקידו, עובר עבירה חמורה שעונשה עד 3 שנות מאסר.
פתאום הנאום של אוחנה לא נשמע כה קונספירטיבי.
בשולי הדברים: לא מעט עיתונאים בכירים טענו שכל נאומו של אוחנה הוא נאום של התרפסות וחנופה בפני "השליט" - כדי להכשיר את דעת הקהל לכך שחקירות נתניהו הן חקירות סרק. מה לעשות שכותב השורות שוחח עם אוחנה הרבה לפני שזה היה "פופולרי", ולא רק שהוא היה אז נוקב מאוד בביקורתו כלפי מערכת המשפט - אלא אף מתח ביקורת על כך שנתניהו לא עושה מספיק כדי לאזן את הרשות השופטת.
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 19 תגובות