"התורה שהביאה את הרב פירר לעשות חסד, אסרה שירת נשים"

נדמה כי הסערה שקמה בעקבות מופע ההוקרה לשלמה ארצי "המדיר נשים" כלשון המלעיזים - לא תשכח כל כך מהר.

שוחחתי היום עם אדם לא דתי ושאלתי אותו מה הוא חושב על "סערת שלמה ארצי". "סערת מי"? הוא שאל אותי, וכשהבנתי שהוא לא מכיר את הסיפור - סיפרתי לו אני. "נו, עזוב אותך", הוא אמר לי. "כשליהיא לפיד מארגנת כל שני וחמישי ערב לנשים לבד, זה לא מזיז לאף אחד מהם". 

"אבל אתה מכיר אותם, הם מחפשים רק מה שצהוב. משעמם להם באצבעות וחרדים הם טרף קל", הוא סיים.

מי שהיטיב להגדיר זאת הוא נח טוניק, שכתב היום בעמוד הפייסבוק שלו את המילים הבאות: 

"בא הרב פירר, יהודי שכל חייו קודש עבור הרב פירר, יהודי שכל חייו קודש לאחר. האחר הזה לא מוגדר אצלו בקטגוריות, הוא יכול להיות נוצרי מנצרת וזאת יכולה להיות ערביה מחורפיש, יהודי ממאה שערים או אתאיסט שגר באוטובוס נטוש.

הוא לבוש בבגדים חסידיים שלא מהווים מחסום לאף אדם שזקוק לעצה או עזרה לגשת ישר אל ליבו ולהיעזר בידע או בנסיון העצום שיש בו.

כשאתם מסיימים את יום העבודה שלכם, או כשאתם בחופש עם המשפחה הטלפון שלו לא מפסיק לצלצל, על הקו נשים, גברים, חולים מפוחדים ובני משפחה מודאגים - הם לא נותנים לו חופש והוא לא עושה את זה מתוקף תפקידו, אלא מתוקף אמונתו, האמונה שלו בבורא עולם שהכתיב לו דרך של הצלת חיים ועזרה לכל אדם באשר הוא אדם.

אותה תורה שהביאה אותו להקים מפעל הצלת חיים וחסד, מפעל של אדם אחד, אוסרת עליו לשמוע שירת נשים.

הרב פירר יכול לומר, אני עושה מה שבא לי ושבערב הזה תופיע גם דנה אינטרנשיונל בדואט עם ניקול ראידמן, אבל הרב פירר לא עושה מה שבא לו, הוא עושה את מה שהוא צריך לעשות, את מה שהוא מחויב לעשות.

אם הוא היה עושה מה שבא לו הוא היה מקים גוף מסחרי של ייעוץ רפואי, ואוכל בלי פת ומלח את כל הגופים הקיימים. הוא היה עושה מזה הרבה מאוד כסף, ויכול היה לצאת לחופש כמתחשק לו ולתלות על הדלת שלט "תיכף אשוב" כשבחוץ ממתינים לקוחות המשחרים לפתחו.

הוא איש של תורה, איש של רפואה. איש של חסד. איש של כולנו.

במסגרת הדינר של ארגון עזרה ומרפא שבראשותו הוזמנו זמרים שונים להעשיר את החלק האומנותי של הערב, ומיד הפך האיש שכולו עבור האחר לבשר תותחים של התקשורת ואוהדיה.

רגע לפני הוא היה אדם נאור, מואר, חומל ולא מכליל. ובין רגע הפך לשחור, חשוך ומאיים.

"מי שחושך לו יום טוב לו" אמרה אדר גולד, ואמנים אחרים שאמורים להשתתף בטקס הביעו את התנגדותם ואמרו כי הם צריכים לבדוק האם הם יוכלו להשתתף בערב כזה לאור החושך שהציף בפניהם גיא פינס (מגדלור של חסד ואמת בפני עצמו).

אתם מבינים? יצא יהודי חסיד מכתלי בית המדרש, שו"ע בידו האחת וידו השניה אוחזת בכל מכמני הרפואה בארץ ובעולם, ועיניו וליבו מכוונים רק לעשות את מה שנכון, ולקיים את העולם על פי שני הספרים שבחיקו. ומותקף כאילו שרף דגל ישראל בשמחת בית השואבה.

אותם סלבס מוארים שיצטרכו עזרה יהיו הראשונים שיצפו לעזרתו, והוא כמו אל כל אחד שפונה אליו יקשיב, ירגיע, יעזור וייתן את העצה הטובה ביותר. אז הם יעלו סטורי לאינסטגרם ויספרו על החסיד שעזר להם כשאף אחד לא ידע מה לעשות.

לא מתייחס כרגע למצעדי המוזיקה השונים בהם הנוכחות הנשית כמעט ולא היתה קיימת, ועל חוסר היכולת או הרצון של התעשייה המקומית לייצר דיוות אמיתיות וכוכבות שמחזיקות מעמד זמן רב.

אותם מצעדים מוכיחים כי שירת הנשים בארץ לא מצדיקה כלכך לחטוא בעניין, וכי לא מדובר באגרויסע מציאה. החטא לא מספיק שומני כדי לחטוא בו.

אני מדבר בתור אחד ששומע שירת נשים, שחושב שנרקיס צריכה להיות זמרת השנה וגלבי שיר השנה, ועדיין חושב שזכותו המלאה של הרב פירר להזמין זמרים בלבד ולהתחשב באורחות חייו ובאורחות חייהם של הרבה מהאורחים באותו ערב.

אותה מקהלה בכיינית השולטת בתקשורת פועלת בכח רב לייצר דור שירגיש נאור ומואר, כשבפועל הוא יהיה רדוד, נמוך, חסר תוכן ויכולת להעמיק ולראות את המעבר.

הרב פירר. חרדי, חסיד, חסר תואר וליב"ה, וחתן פרס ישראל".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!