מנהיג הפלג חיזק את הבחורים ואסר לקבל פטור

ערב פתיחת זמן חורף, עלו קבוצה גדולה של בחורי הפלג הירושלמי שלא מתייצבים בלשכות הגיוס לביתו של ראש הישיבה הגאון רבי אשר דויטש מראשי ישיבת פוניבז' ומנהיג 'הפלג הירושלמי'. 

בדרשה ארוכה הוא הרחיב לבאר ולפרט את הסיבות להוראת מרן ראש הישיבה הגר"ש אויערבך זצ"ל לאי ההתייצבות בלשכת הגיוס. 

כמו כן, בדבריו, לראשונה, אסר באופן פומבי את קבלת הפטור מהצבא במסגרת סעיף 20, שפוטר חלק ממי שהיו מיועדים לגיוס בתקופה שבין פקיעת חוק טל לחקיקת חוק לפיד.

יצויין כי עד כה עקב אי הוראה ברורה בנושא, היו מבני הפלג הנמנים על השנתונים הנ"ל שקיבלו פטורים בצורה זו, אך עתה לאחר ההוראה הברורה בנושא, יצאו בעיתון 'הפלס' וב'ועדה להצלת עולם התורה' בקריאה לכל בחורי ואברכי הפלג שלא לשתף פעולה בשום צורה שהיא

'בחדרי חרדים' מביא את עיקרי דבריו של הגר"א דויטש: 

"מה שהשתנה בשנים האחרונות זו המגמה. בעבר לא היה לצבא רצון מוצהר לחלן את אותו בחור שהתגייס, אלא הוא ממילא הושפע מהמקום ומהמצב, מדוע לא? מכיוון שהיו ריכוזים מועטים של חרדים ובני תורה ולא היה להם עניין לחלן דווקא את הציבור הזה, בפרט שבראשית שנות הקמת המדינה, מטרתם הייתה להשפיע ולבולל את הציבור הכללי עם כל העליות שהגיעו מארצות הגולה, לא הפריע להם כ"כ שיישארו כמה 'שמורות טבע' בירושלים ובבני ברק... כמות החרדים שהיו כאן בבני ברק באותם שנים, היו מתי מעט, ולא היה אכפת להם להפוך את זה למיצג תיירות כיצד היו חיים פעם. ולצערנו הם הצליחו רח"ל במעשיהם להעביר על הדת".

"בשנים האחרונות ראו שהציבור החרדי גדל וגדל, משא"כ בציבור הכללי, ואז יצאו למלחמה חזיתית, מן השמיים סיבבו שהם יגידו זאת במפורש. כלומר רשמית הם אומרים 'שוויון בנטל', או 'נטל על הציבור', אבל הם אומרים וכותבים במפורש שהמטרה שלהם זה 'לאחד' את הציבור ולבולל אותם, והיעד הסופי לחלן חלק גדול מהציבור, ואם לא את הדור הזה אולי את הדור הבא, דוגמא לדבר ממייסדי תנועת 'המזרחי' שהיו רובם ככולם שומרי תורה ומצוות וביניהם ת"ח גדולים, ולהיכן התגלגלו היום... פעם זה היה 'דתי לאומי', לאחר מכן 'לאומי דתי', וכיום זה 'לאומי' עם תוספת מסוימת של 'דתי'..."

"המטרה שלהם עכשיו זה הציבור החרדי, להוציא למעגל העבודה ולהשפיע על הציבור בדרכים שונות, הם כותבים זאת במפורש ללא הסתרה, כותבים מחקרים על זה וכולם יודעים שזו המטרה שלהם, ועלינו לחדד את זה בקרבנו, אם אדם נלחם על משהו, הוא חייב לחדד זאת בליבו על מה הוא נלחם".

"למעשה עלינו לדעת שכבר הורה זקן, בשום פנים ואופן לא לשתף פעולה, המטרה היא להתנתק ולהכריז לנו אין שייכות לחוק הזה. מה שנקרא היום 'סעיף 20' זה דבר שהתחדש לאחר פטירתו אולם אינני רואה כלל הבדל בין זה לבין 'פטור'״.

"מלבד הסיבות שיפורטו להלן, צריך להבין שלו יצוייר שהיה מרן זצ"ל מורה שניתן ללכת ל'פטורים', אז המלחמה על ההתייצבות לא הייתה מחזיקה מעמד, בחורים היו שואלים מה נפק"מ בין להתייצב ל'פטור' או להתייצב ל'דיחוי'. אם כן צריך לדעת שזה לא גזירה לגזירה, אלא כולה חדא גזירה היא".

"בנוסף, כל עמוד התווך שמחזיק את ציבור בני התורה באופן כללי, אלו ההוראות של רבינו זצ"ל, ואם יתרופף פרט אחד - הכל יתרופף בכל הנושאים, גם בחינוך. זכינו שבשנים האחרונות עד שציבור בני התורה נעמד על רגליו, היה לנו 'גדול עומד על גביו', מן השמים גזרו שהוא יסתלק מאתנו אבל רוחו עדיין איתנו".

"לגופו של דבר, יש את ההצהרה של כל אחד שהולך ומתייצב לפטור או לדיחוי, הוא בעצם מודיע: 'אני מכיר בחוק הזה'! דיחוי פירושו של דבר: אתה חייל רק נותנים לך דיחוי, אסור לך לצאת לחו"ל בלי היתר מיוחד, אתה חייל ואתה חלק מהצבא. אז יש כאן עניין ההצהרתי".

"אינני אומר שגם כאן זה יהרג ואל יעבור, אבל רואים בזה את הערך של 'אמירה' ו'הצהרה', ברגע שמתייצבים ל'דיחוי', ואולי קצת פחות גם ב'פטור', ישנה כאן אמירה: אני משלים עם החוק! ברגע שתקראו לי אני יגיע! על אף שהוא כלל לא חושב להגיע, אבל הוא השלים עם החוק, הוא כמו כל האזרחים, רק בחסדם הגדול הוא מקבל 'דיחוי', או שמקבל 'פטור'. וכ"ש בחורים ההולכים לקבל 'פטור' בדרכים אחרות".

"לאמיתו של דבר בעצם אין לנו שייכות כלל עם המדינה, ללא ספק שהיה עדיף אם לא היינו משתתפים בבחירות כלל מהבחינה הזו של ההכרזה אין לנו חלק ונחלה עמכם, אולם כבר הכריעו זקנים מרנן ורבנן מה שוקל לעומת מה והכריעו להשתתף בבחירות, אבל זה רק אם בבחירות עצמם תהיה הכרזה אמיתית שדבקים בתורה, פה עלינו להכריז על חוק שמיועד לבולל אותנו! מרן הרב שך אמר בשם מרן החזון איש על הבחירות שזה קידוש השם, גם כאן זה קידוש השם! ככל שהציבור יותר גדול ויותר חזק יש בזה יותר קידוש השם! ממילא זה לא נפק"מ אם זה התייצבות לדיחוי, או פטורים, או סעיף 20".

"כל אחד יגיד: מה זה נוגע אליי, עלי ישפיעו? ראשית כתוב שיש בחינה של 'אל תאמין בעצמך', וגם אם לא ישפיעו אבל לקרר הם יקררו, הן בנושא הצבא, להראות את 'החיילים הצדיקים', ואז עלולים להיכנס מחשבות נכון שהצבא זה לא טוב, אבל 'הוא לא כל כך נורא'... רבים מכירים שכן או מכר שהיה בצבא והיום הוא נראה בסדר גמור, ראשית מי יודע מה יש לו בתוך הלב כמה קרירות, ובנוסף שלוש שנים שהיה בצבא כיצד התנהג והתנהל שם, מלבד אולי בודדים".

"ומלבד זאת, יש בחורים חלשים בכל מקום, בכל ישיבה, ויש אחריות אחד כלפי השני, כל נפש מישראל שנופלת צריך לדאוג לה. זה נוגע למיעוט שנמצא גם בתוך הישיבות שלנו, וכבר היו דברים מעולם שמהישיבות הטובות נפלו בחורים, ואם יעשו את הגדרים הברורים זה ישפיע על כולם".

"אבל בעיקר זה ההשפעה שלנו על העם שבשדות, באמת ההורים שלהם לא מבינים את הסכנה הגדולה, הם התחנכו במקומות אחרים, והבנים עצמם גדלו במקומות הללו, ושם הסיכון הוא עצום! אמנם אין בכוחנו להשפיע עליהם שלא יתייצבו, מלבד מקרים בודדים, העסקנים החשובים עוזרים להם בקשיים ומדריכים אותם כיצד לנהוג מול הצבא, וכאשר ציבור בני התורה לא מתייצב אז הנושא נמצא על סדר היום, כל אחד מהם ששומע שיש כמה אלפים של בחורים מ'בני עליה' וארגונים נוספים שלא מתייצבים, ומאחוריהם עומד ציבור ענק שתומך בהם, זה מכניס לו משהו ונותן לו תודעה שהצבא הוא מקום פסול".

"בפרט שלצערנו ציבור גדול מכחיש שיש בעיות עם הצבא. למעשה זה מעלה שהם מכחישים את הכל, מכיוון שאז מי שיש לו קצת דעה מבין שהכל כזבים, אבל ההכחשה חודרת לכולם ובפרט לעם שבשדות, ואינני מדבר על אלו שאומרים שבחור שלא לומד לא יקרה כלום אם ילך לצבא, 'יעשו ממנו בן אדם', וזה מחלחל גם לתוך הציבור שלנו לקרר אותנו, אבל על הרחוקים זה בוודאי משפיע, וכאשר שומעים שיש ציבור שלוחם זה משפיע גם עליהם וגם עלינו".

"בתחילת המערכה בתשע"ד היה אז 'חוק ההסתגלות', וכאשר דיברו עם קהילות נוספות שיצטרפו לאי ההתייצבות, נענו ש'אקדומי פורענותא לא מקדמינן', ו'גזירה עבידא דבטלא'. היום אנו עומדים בגזירה עצמה!, כולם יודעים שקודם הבחירות המפלגות החרדיות הסכימו לכל הדרישות או כמעט לכל הדרישות, ומי יודע מה יהיה עכשיו, ברור שההשפעה של החרדים בממשלה תהיה קטנה יותר".

"בהתחלה מי שאמר עליהם שהם בשיטת 'הרע במיעוטו', אמרו עליו שהוא מוציא לעז, היום הם אומרים זאת כמעט במפורש: 'צריך להציל את מה שיש'... וזה גורם שעסקנים מעוניינים ואפילו עוזרים שהיעדים יתמלאו, כלומר לא לעזור לאלו שמסתבכים".

"לאמיתו של דבר עלינו לחשוש במיוחד על החלשים שבציבור החרדי, שלגביהם הסכנה גדולה במיוחד. על אלו החלשים ההתחייבות שלנו יותר גדולה! כמה כסף וכמה מאמצים עושים בשביל לקרב בעלי תשובה ולחזק רחוקים, אז להחזיק את מה שקיים זה גרע? והסיכויים בזה הם הרבה יותר טובים. בוודאי שמדין ערבות חובתנו לדאוג להם, וכפי שאמרתי אם נהיה חזקים ונצהיר את זה, בוודאי יהיה לזה תועלת".

"למעשה יש סיבה גדולה לשמוח על המצב הזה, גם אברכים מקריבים רבות, אבל בחורים שיכולים לשבת וללמוד בלי מפריע ובתנאים גשמיים טובים, ובכ"ז עומדים בגבורה, צריכים לדעת כי אם הקב"ה שלח לנו הזדמנות כזו להקריב למען שמו באהבה, אז צריך לשמוח עם זה. אם כי כמובן תפילתנו ותקוותנו שתתבטל הגזירה".

"צריך רק להזכיר את האברכים רבני הוועדה להצלת עולם התורה שמוסרים את כל זמנם ומאודם להתמסר לבני העליה ולבחורים שמסתבכים, אני מקנא בהם!"

"עלינו לדעת שאם יש מלחמה כאן זה נגזר בשמים, אם המלחמה נגד תלמוד תורה אז העצה היא להתחזק בתלמוד תורה ובתפילה, אני מאחל לכל הבחורים והאברכים שמתחילים את הזמן הבעל"ט, שיעלו ויגדלו בתורה ואנו מצפים שממכם ייצאו גדולי התורה".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!