מכתב חריף נגד החיידרים המלמדים באידיש

סערת לימודי השפה האנגלית הגיעה לרבנים הגדולים.

מכתב שנשלח בסוף החופש הגדול האחרון לרבנים גדולים בארצות הברית, מעורר שוב את השיח הגדול בקרב הקהילה החרדית בכל הנוגע ללימודי השפה האנגלית בתלמודי התורה הפרטיים.

המכתב נשלח על ידי אב חרדי שלא יכול ללמד את ילדיו אנגלית בתלמוד התורה בה לומדים ילדיו. המכתב נשלח להרב ישראל רייזמאן, ראש ישיבה תורה ודעת, הרב מרדכי וויליג, ראש ישיבת רבינו יצחק אלחנן, הרב אליהו ברודני, ראש ישיבת מיר, הרב יעקב בענדער, ראש ישיבת דרכי תורה, ואל כבוד מעלת מרנן חברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

המכתב נכתב עם המילים "גורמים נזק עצום לדורי דורות", והוא מסעיר את היהדות החרדית בארה"ב בחודשים האחרונים.

לשון המכתב החלקית, ("בחדרי חרדים" צינזר חלק מהדברים, לאחר שגבלו בלשון הרע ובהאשמות שיכולות להביא לחילול השם גדול):

"בחודשים האחרונים ישנה סערה מתחת לפני השטח בקרב הקהילות החרדיות בארה"ב, הסערה נוצרה לאחר שהרשויות בארה"ב החליטו לאכוף את נושא לימודי האנגלית בבתי הספר החרדיים בארה"ב. בחלק גדול מהקהילות והחסידויות, האנגלית נלמדת באופן שוטף כחלק מתכנית הלימודים בבתי הספר, הן של הבנים והן של הבנות. אלא שבקהילות מחמירות יותר, מוחים כנגד "גזירת החינוך" ומתעקשים להמשיך וללמד אך ורק ביידיש. דבר היוצר קשיי פרנסה והתמצאות גדולים לכל מי שרוצה לצאת לשוק העבודה האמריקאי."

את המכתב כתב אחד מחשובי אחת החסידויות בוויליאמסבורג אל גדולי ראשי הישיבות וחברי מועצת גדולי התורה של אגו"י באמריקה. במכתב מוחה הכותב כנגד עמדת החסידות וטוען כי הדבר יוצר נזק עצום לדורי דורות. הוא גם שוטח את "כל האמת בפנים" ומסביר גם מבחינה הלכתית וגם מבחינה מעשית, מדוע חשוב כל כך ללמוד אנגלית ואת הקשיים שנוצרים אם מוותרים על זה.

הכותב עצמו נאלץ להסתיר את שמו מחשש שיבולע לו, אך הוא מספר על עצמו כי הוא אב למשפחה בת שבע נפשות, הוא מעיד על עצמו שלמד במוסדות חסידות מקומית וכן ילדיו לומדים שם כעת. "גדלתי שם מאוד ברוחניות אבל מבחינה פרקטית, כאדם החייב להתמודד עם העולם האמיתי, לא למדתי דבר וחצי דבר, לא למדתי את שפת המדינה".

וככזה, הוא ממשיך- "קשה לי לשכור רכב, קשה לי למלא טפסים, לקבל עזרה ממשלית ובירוקרטית, לנסוע בעולם או כל דבר אחר". המצב הזה גורם לו, למרות היותו איש מוכשר ביותר, לעבוד קשה ועדיין לסבול מקשיים בפרנסתו.

החסיד מדגיש כי זה לא עניין אישי שלו וכי כ-90% מבני קהילתו מתקשים מאוד להתפרנס ולהתקבל לעבודה מכובדת.

הנתונים שמובאים במכתב, אמיתיים מאוד ומצערים מאוד: 65% מתושבי וויליאמסבורג ומונסי, 60% מתושבי בורו פארק, 77% מתושבי קרית יואל ושיכון סקווירא, לוקחים קצבאות מיוחדות לעניים, וזאת כאשר האחוז בקרב האוכלוסייה הכללית בארה"ב של מקבלי הקצבאות עומד על 13% בלבד.

למעשה, מי שכן מצליח להתפרנס בכבוד אלו בניי עשירים או כאלה שביגיעה קשה מאוד הצליחו לקבל כלים לפרנסה לאחר למידה קשה מאוד.

במכתב, שנכתב אל גדולי ראשי הישיבות בארה"ב וחברי מועצת גדולי התורה של אגו"י בארה"ב, מציין הכותב כי בעתיד המצב לא יהיה יותר טוב. לימודי החול הם ברמה ירודה מאוד וליבו של הכותב נשבר בקרבו מאחר והוא לא רוצה "להוציא את הסיפור החוצה". הוא מציין כי דיבר עם ראשי מוסדות, עם עסקנים ועם רבנים גדולים וכולם מודים בפניו כי זה המצב, אך אין בידם כדי לשנות אותו.

למעשה, בקרב הקהילות הליטאיות בארה"ב, המצב מצוין ביחס למה שקורה במקומות אחרים, כאשר לומדים שם אנגלית ושאר לימודי חול בסיסיים על מנת לתת כלי פרנסה והתמצאות בעולם המעשה.

בחלק נכבד מהחסידויות נטען במכתב, לומדים לימודי אנגלית. אלא שהחוגים הקיצוניים בניצוחם של עסקנים שעסוקים ב"מלחמות קודש בצורה מתלהמת וצועקים על חורבן הישיבות ועולם התורה, כאשר מדובר בסיסמאות פומפוזיות של 'גיוועאלד' ללא כל בסיס".

הכותב, שהוא כאמור ת"ח חשוב מאוד מחסידות מקומית. אומר כי אנשי אגודת ישראל לא רוצים להתערב בנושא הזה "מפני השלום", אבל התירוץ הזה לא עוזר כאשר יש דור שלם שמתחנך לא כראוי.

בנוסף מביא הכותב את דברי הרמב"ם בהלכות תלמוד תורה פרק ג', "כל המשים על לבו שיעסוק בתורה ולא יעשה
מלאכה ויתפרנס מן הצדקה הרי זה חלל את ה' ובזה את התורה וכבה מאור הדת וגורם רעה לעצמו וכו'".

ציטוטים נוספים מובאים במכתב במעלת הפרנסה, כמו מפרקי אבות: "אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות, וכל תורה שאין עימה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוון וסופו שיהיה מלסטם את הבריות".

גם דברי מרן הגר"א מובאים במכתב, "כפי שיחסר לאדם ידיעות משארי חוכמות, לעומת זה יחסר לו מאה ידות בחוכמת התורה, כי התורה והחוכמה נצמדים יחד וכי כל החוכמות נצרכות לתורתנו".

הכותב ממשיך ומביא בשם מרן הגר"ש אוירבך זצוק"ל כי גם בישיבת וולז'ין למדו לימודי חול, ומרן הנצי"ב קיבל את עמדת הרשויות, וכי רק כאשר הרשויות התערבו יתר על המידה, הוחלט לסגור את הישיבה.

מקורות נוספים המובאים במכתב הם מספר 'אהבת ציון', שחיבר בנו של מרן ה'נודע ביהודה' על החשיבות שבללמוד לשון גרמנית, "בלתי ידיעת לשון דייטש וכתיבתו אי אפשר לעמוד במדינות האלה בזמן הזה, מי שאינו יודע לכתוב ולקרות לשון דייטש לא יחשב ולא יצליח לשום מלאכה כלל, והחיוב מוטל על כל איש ואיש ללמוד את בנו הלשון ונימוסי המדינה אשר הוא דר שם".

בסיום דבריו כותב הכותב בצער רב לאותם רבנים חשובים כי הם גורמים נזק עצום לדורי דורות וגורמים שילדיו ימשיכו בחיי דוחק.

כאמור, הכותב לא ציין את שמו מחשש ויבולע לו, אך הנקודות שהוא מעלה הן חשובות וקריטיות, והן מבטאות את הקול של הדור הצעיר של החסידים שרוצים לשמור על הצורה והמסורת החסידית יחד עם פרנסה בכבוד.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!