סוכת שלום ושלומית, א סוכלה א קליינע

תחת הסכך אין זה מפליא אף פעם לפגוש יהודים מכל המינים והזרמים כשהם חוגגים יחד.

מעניין. דווקא בסוכות, חג האחדות, המצווה המרכזית של ארבעת המינים מדגישה בפירוש את ההבדלים בין חלקי העם - אתרוג מייצג אסכולה אחת, הלולב אסכולה אחרת וגם ההדס והערבה לא בדיוק דומים.
האם לא מיותר בעת הזו?!

לפעמים אנחנו חושבים שלו רק היינו כולנו מקשה אחת - היה גדל פה עם נפלא ומאוחד.

מגיע חג הסוכות ומגלה את נצחיות הקשר שקיים בינינו, חלקי העם. כזה קשר שיכול לסבול גם שונות והבדלים.
קשר שנחשף ממש לפני כמה שעות כשצעקנו כולנו יחד- ''ה' הוא האלוקים''. אז למה אנחנו ככ מתפעלים שאחרים חושבים דברים אחרים?!

סוכות זה הזמן לחזק את הקשר, לנהוג בשיתופיות - להזמין אורחים. (האושפיזין מגיעים לבד, את האורחים צריך להזמין!) אפשר +2 . אפשר גם +20.
מה שחשוב לזכור הוא: כשחוגגים יחד-מגיעים רחוק!

כשניטול את ארבעת המינים, נחשוב על הנצח. על העם הזה שמשתוקק להניח את גופו בעל אלף הראשים ואלפיים השנים תחת אותו הסכך, בינות לדפנות, השולחות לנו מסר של חיבוק אלוקי ואהבה ללא תנאי רק כי הוא אבינו.

ה' בבקשה! "פרוס עלינו סוכת שלומך".

שבת שלום וחג שמח, אסתי

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!