סוכני השב"כ, הנטורי קרתא והנרצחת בפיגוע; סיפורם של אושפיזין

חג הסוכות מתאפיין בעיקר בזכות האושפיזין. בואו ונצא למסע קסום בין מכניסי האורחים של קרתא דירושלים.

סיקור כזה חייב להפתח עם 'משפחת מונדרר' - החלוצה בתחום הכנסת האורחים בירושלים. עוד משנת תשי"ח מגיעים לבית הממוקם לא הרחק מרחוב יחזקאל בירושלים, עשרות אורחים מדי שבת, להם מוגש "איימיציבלע" – המאכל היהודי הנוסטלגי, שכולל ביצה קשה חתוכה ובצל הבלול בה, מנות אישיות של סלטים ושאר ירקות יוגשו מהמטבח לכל דורש, ושני סירי צ'ולנט גדולים עומדים מוכנים ומזומנים לאנשים הרבים הגודשים את הבית.

אחד מאלו שהלכו בדרכה של משפחת מונדרר זה הרב ישראל מאיר קויפמן. "הבית של הרב קויפמן" הפך זה מכבר למושג אצל בחורי הישיבות הירושלמים. הרב קויפמן הנמנה על חוגי הנטורי קרתא, וביתו מעוטר בשלל סיסמאות כגון "יהודי אינו ציוני", מארח את כולם בסדר פנים יפות בביתו שברחוב שמואל הנביא. האגדה הרווחת בפיהם של האורחים במקום מספרת כי בשל השתייכותו לחוגי הנטורי קרתא הקיצוניים, הסתננו פעם לביתו סוכני שב"כ במסווה חרדי יחד עם האורחים הרבים, אך הוא זיהה אותם במהירות והם נאלצו לסגת בבושת פנים.

גם ר' יואל קרויס או פשוט 'יואליש' כמו שקוראים לו כולם, נמנה על מכניסי האורחים של קרתא ירושלים. לאחר סעודת ליל שבת תוכלו למצוא בביתו חרדים וחילוניים, ספרדים וליטאים, בחורי ישיבות מגולחים למשעי לצד חסידים עבדקנים, כשאת כולם הוא מארח בסבר פנים יפות. פיצוחים, חטיפים, קוגלים וטשולנט זורמים בביתו הצר, כששיאו של הערב מגיע עת הוא רץ יחד עם בחורי ישיבת רש"י הגודשים את הבית 'לתפוס' את 'קה ריבון עולם' בטיש של תולדות אברהם יצחק.

את הרב בן ציון אוירינג, או בשמו המוכר יותר 'בנצי', כולם מכירים מזק"א. אבל בחורי הישיבות הירושלמים מכירים אותו דווקא בתור הכתובת אליה הם יגיעו במידה ופספסו את סעודת השבת בישיבה.

בביתו ניתן למצוא בחורי ישיבות לצד עניים, חסידים לצד מתנגדים, כשאת כולם מארח הרב אוירינג בצורה מעוררת השתאות.

ואיך אפשר שלא להזכיר את משפחת זלוטניק?

הרב בעריש זלוטניק, מדמויות ההוד של ירושלים, תר בעצמו אחרי אורחים. לאחר התפילה ב"ברסלב שול", הוא תר אחרי אורחים מזדמנים, אותם ייקח אל ביתו שם הם יהנו מסעודה עשירה המלווה במגוון שירי ברסלב.

מפעל הכנסת האורחים "דושינסקי", ממוקם אף הוא בירושלים ברחוב שמעיה, צמוד לשכונת ארזי-הבירה. אוכל רב כיד המלך, לחמניות טריות לצד סלטים וגעפליטע פיש מסורתי, כשבצד סירי ענק עם צ'ולנט מבעבע ומרק מהביל.

מי שהקימה את המפעל העצום הזה, הייתה הרבנית דושינסקי הי''ד, שנרצחה בפיגוע בקו 2 בשנת תשס"ג, והוא ממשיך לפעול עד היום על פי מורשתה ולעילוי נשמתה.

"ומֵאוּשְׁפִּיזִין עִלָּאִין אוּשְׁפִּיזִין דִּמְהֵימְנוּתָא תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשּׁוּבות רַב בְּרָכות, וְלָרְעֵבִים גַּם צְמֵאִים תֶּן לַחְמָם וּמֵימָם הַנֶּאֱמָנִים, וְתִתֶּן לִי זְכוּת לָשֶׁבֶת וְלַחֲסות בְּסֵתֶר צֵל כְּנָפֶךָ בְּעֵת פְּטִירָתִי מִן הָעולָם, וְלַחֲסות מִזֶּרֶם וּמִמָּטָר, כִּי תַמְטִיר עַל רְשָׁעִים פַּחִים"

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!