מהות הסליחה – לתקן את עצמנו, לא את האחר

מסופר שבאחת משבתות הקיץ החמות, עמד יהודי מבאי ירושלים במרכז העיר, בקרבת 'כיכר הדויד'קה' וצעק בגרון ניחר ''שאבעס'', ''שאבעס'', לעבר כל מכונית שחלפה בכביש.

ניגש לאותו יהודי רבי אריה לוין זצ''ל ואמר לו בניחותא:"מדוע אתה צועק? יש להניח שהיהודי הנוהג במכוניתן אינו יודע כי הנהיגה אסורה בשבת, הוא בבחינת 'תינוק שנשבה' וההלכות אינן נהירות לו, ואם אתה צועק כנגדו, הרי שקרוב לוודאי שהנהג לא יישעה לצעקותיך וימשיך בנסיעתו ואו-אז הוא יהיה בבחינת מזיד ולא שוגג, ומקובלנו מרבותינו כי ''מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין'' [שבת קמח:].

כמו בכל יום כיפור כל עם ישראל בהמוניו מתרכזים בבתי- הכנסת, אין כל הבדל בין האדם עם החליפה הארוכה והזקן העבות לבין אדם אחר המעוטר בעגיל וכיפה לבנה – המשותף הוא בין כולם, כולם באים לבקש סליחה על עברות שעשו, הן בין אדם לחבירו והן בין אדם לקונו.

הידוע הוא – שעברות שבין אדם לקונו יכול האדם בתפילה ובתחנונים לקבל את סליחתו של בורא העולם, אך בסליחות שבין אדם לחבירו אינו יכול לסמוך על התפילה והבכיות לבורא עולם אלא הוא צריך 'לסגור' את זה מול חבירו, ובמילות המשנה האחרונה שבמסכת יומא (ח, ט): "עברות שבין אדם למקום יום הכיפורים מכפר. עברות שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר, עד שירצה את חברו".

אבל האדם הוא אדם, ובדרך כלל הוא מסתכל מה השני עשה, ובמה האחר לא בסדר. רבי ישראל סלנטר באחת מאיגרותיו כתב ''יש המטיפים מוסר לאחרים ,בדברים שהם עצמם טרם הושלמו בהם..הריהם דומים למטאטא -המנקה זולתו, והוא עצמו מתלכלך והולך...''.

רוב הדברים שאנו חושבים על אחרים הן בדרך כלל דברים שאנו נגועים בהם, מי יותר ומי פחות, והאדם נוטה לראות את נגעי אחרים מאשר את נגעי עצמו.

ביום כיפור זה האחדות של עם- ישראל, כולם שווים בפני הקב''ה, מהחרדי ביותר לדבר השם, לבין האדם הרחוק ביותר, כולם באים לבית הכנסת להתחבר ולבקש מחילה, אם אנו רוצים שיהיה עלינו סנגוריה ביום הדין אנו צריכים לעשות סנגוריה תמידית על ישראל, לראות את המחבר בינינו ולא את המפריד, לראות את הדברים הטובים בכל יהודי, ולא את המעשים הרעים, את החיובי ולא את השלילי, וזאת העבודה האמיתית.

המלאך המליץ יושר הטוב ביותר – הוא האחדות.

וכמו שניסח זאת תלמיד הבעש''ט רבי יעקב יוסף מפולנאה זצ''ל ''חטא שנאת חינם – קשה לתקן באמצעות תוכחה, או השפעה, אלא על ידי אחדות''.

מסופר שכאשר הגיע מרן הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר זצ''ל לגיל 101, החליט מנכ''ל ביטוח לאומי לערוך ביקור בית בביתו של של מרן הגר''ש. במהלך השיחה ביקש מנכ''ל ביטוח הלאומי שמרן הגר''ש יגלה לו איך זכה לאריכות ימים כ''כ מופלגת..?

הסתכל עליו מרן הגר''ש בחיוך ואמר לו ''אגלה לך במה זכיתי לכך, האריכות ימים שזכיתי בה היא משום שמעולם לא התערבתי במחלוקת שאינה שייכת לי..''.

הרבה דברים אנו מעבירים כשזה נוגע לעצמנו, וכך גם הקב''ה נוהג עמנו, צריך לנהוג כך גם עם זולתנו.

גמר חתימה טובה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!