הסוף המר: מפלתו האכזרית של רון קובי

תוצאות הסבב השני של הבחירות לא הפכו את מצב המערכת הפוליטית בישראל ליותר נהיר וברור, להפך. אולם ישנה בשורה אחת שמערכת הבחירות הזאת נושאת בכנפיה בצורה ברורה וחד-משמעית - הסוף המר של הפרובוקטור הגדול, ראש עיריית טבריה רון קובי.

מה הוא לא עשה כדי לקבל תשומת לב מהקהל ולהתחרות בדמון הגדול - ליברמן - על השליטה בנרטיב ההסתה האנטי-חרדית? נסע בהתרסה למעוזים החרדים, הסית, שיסה, פילג, ביזה, השמיץ, ניסה להבעיר את השטח ולהתעמת עם חרדים בסמוך לבתי כנסת; כשהוא כמובן לא שוכח את המצלמה - צמודת לבבו.

כמה כותרות נמרחו על האיש ועל מעלליו. קובי עצמו לא התבלבל והבטיח שמפלגתו תקבל בין שישה לעשרה מנדטים, ובסוף ספג כישלון מהדהד בדמות 2,264 קולות בלבד. קובי הוא ההוכחה לכך שהפתגם העממי האומר "אין פרסום רע" משולל ומופרך מיסודו.

אפילו בטבריה, המעוז של קובי, הוא קיבל 469 קולות בלבד - המהווים רק 2.26 אחוז מסך הקולות הכשרים של תושבי טבריה. לשם השוואה, אפילו מפלגת העבודה קיבלה יותר קולות ממנו (589), כמו גם איתמר בן גביר (568). מה שמלמד על מפלתו המוניציפלית הצפויה של קובי, שכבר הספיק להיכשל שש פעמים בהעברת התקציב. 

אבל עזבו את טבריה, אפילו אם נלך לעיר מגוריו של קובי, תל אביב - שם נמצאים לא מעט מחבריו, שכניו ומכריו - מספר הקולות שקיבל שם שואף לאפס: 71 קולות, המהווים 0.03% מסך הקולות בתל אביב. כעת תוסיפו לזה את הזינוק הדרמטי של שנוא-נפשו דרעי.

בשלישי האחרון התברר: רון קובי הוא פרובוקציה שנופחה לממדים מפלצתיים - אך התבררה בקלפי ככלום ושום דבר. על כגון זה אמרו חז"ל: "אִסְתְּרָא בִּלְגִינָא קִישׁ קִישׁ קָרְיָא" - מטבע אחד בכד ריק מתוכן, מרעיש יותר מכד מלא מטבעות.

לכל הטורים של יוסי אסולין

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!