למי תצלצלו מחר? זה לא הזמן לסגירת חשבונות

אני "חרדי עובד", בגאון, בגאווה, ללא התנצלות. מפעם לפעם אני נתקל במי ממכרי שמסביר לי כי ישנו מושג כזה. כשעד היום לא ממש הצלחתי להבינו.

ישנו סוג של אוירה אצל בוגרי ישיבות וסמינרים "עובדים- מודרנים" אשר נתקלו בקושי לשלב את בניהם במוסדות חינוכיים ממגוון סיבות כי את הכעס והתיסכול הם צריכים לפרוק בהצבעת הבחירות שלהם.

כי? למה? כלל לא ברור.

למי שמסוגל לשמוע ולשנות את דעתו.

להלן העובדות:

אין נציגי ציבור יותר מסורים מהח"כים החרדים, תבדקו בכל בנין הפרלמנט שלנו. לא שררה יש להם אלא עבדות, תנסו לפנות לח"כ לא חרדי עם כל סוגי פניות הצבור, החל מעזרה בשילוב במוסדות חינוך, סיוע במוסד רפואי, פריסת תשלומים בביטוח לאומי, מס הכנסה, הוצל"פ בבנק. סבסוד במוסדות שונים (לא רק לאברכים!), טרוניות כאלו ואחרות אודות מוסדות שלטון שונים. וכי מי אתם חושבים דואג לקופת העיר בבעיות הקשורות ברגולוציה וחקיקה? וכי מי דואג למעונות? בעיות רפואיות? ארגוני החסד?

מי דואג למוסדות החינוך שהילדים של כוווולם משתלבים שם, במגוון אספקטים, החל מבעיות פדגוגיה וכלה בתקציבים, מתיכונים המגישים לבגרויות וכלה בישיבות תיכוניות.

מי? החכי"ם החרדיים!

כשצריכים ברכה, לשידוך, עסק או ל"ע מסיבות אחרות, מרנן ורבנן שליט"א מכל החוגים הם הכתובת הברורה והיחידה, לעיתים - המס היחיד שצריך לשלם הינו בדמות הסרת השעון יד או קיפול הכובע.

וכי איזה תסכול - צודק לעיתים רבות, שווה את זה שלא יהיה בידינו את הכול להמשיך ולפעול למען הציבור.

איזה מסר חינוכי נעביר לילדינו?

אגב, הכתובת בכל מקרה אינם נציגי הציבור, אלו פועלים ללא ליאות, גם בשבת אין להם מנוחה.

והרבנים הצדיקים? שכל חי'יהם מסורים למען הציבור?

אז, בנערינו וזקנינו נלך (לא רק) ברגע האמת להחזיר עטרה ליושנה, ולהצביע כפי בקשתם ותחינתם של גדולי ישראל שליט"א וזצוק"ל.

לא רק בשבילם.

אלא- בעיקר עבורנו!

אגב- בחוקי הבחירות, לא להצביע עבור מישהו אחד, נותן משקל סגולי לאחר!

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!