המכון קובע: שורה של בעיות בחוק המצלמות

לקראת הדיון הצפוי בתזכיר חוק הבחירות לכנסת - 'תיעוד חזותי ו/או קולי בקלפיות', שיגר 'המכון הישראלי לדמוקרטיה' חוות דעת לחברי הממשלה, לפיה ההצעה מהווה פגיעה בזכות לשוויון בבחירות ובחשאיות הבחירות.

בחוות הדעת שנכתבה על ידי ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר ועו"ד רחל ארידור הרשקוביץ, מציינות החוקרות כי אופן הצילום המוצע בתזכיר החוק בעייתי, מכיוון שהוא מאפשר לגורמים רבים (חברי ועדת הקלפי, משקיפים, מזכיר ועדת הקלפי, עובדי הוועדה המרכזית ועובדי הוועדות האזוריות) לצלם את המתרחש בקלפי, כל אחד במצלמתו, מה שעלול לפגוע בתחושת הפרטיות של הבוחרים.

הצילום גם מאפשר לגורמים אלה לשמור את החומר המצולם במצלמותיהם, והסיכוי שמידע כה מבוזר ידלוף, יימכר או לא יימחק - גדול. החרגת המידע המצולם מההגנות הנמצאות בחוק הגנת הפרטיות, בכך שהוא לא נחשב מאגר מידע, ימנע אפשרות להגן על בוחרים שפרטיהם ידלפו.

אם מטרת החוק היא למנוע זיופים בבחירות, הדרך שנבחרה לעשות זאת אינה עוברת את מבחן המידתיות.

על מנת למנוע זיופים ולשמור על טוהר הבחירות, מציעות ד"ר שוורץ אלטשולר ועו"ד ארידור הרשקוביץ כך:

1. לצלם באמצעות מצלמות הממוקמות על הקיר.

2. לצלם את כל שלבי ההליך - ההכנות, ספירת הקולות והעברת הקלפיות, מלבד את ההצבעה עצמה - כלומר שעה שנמצאים בוחרים במתחם הקלפי.

3. יש לעשות שימוש בכלים ממוחשבים של ניתוח דפוסי הצבעה ואיתור דפוסים המעלים חשד לזיוף.

4. יש להשוות בין רשימת המצביעים לבין מאגרי רישום האוכלוסין, כולל סריקה ועיבוד של הפרוטוקולים.

הסמכת מספר רב של בעלי תפקידים לצלם באופן עצמאי את כלל הפעילות במרחב הקלפי, מתן האפשרות לצלם את שלב ההצבעה וכן השארת החומרים המתעדים בידי גורמים רבים, פרטיים ומפלגתיים, מהווים פגיעה הן בזכויות חוקתיות לשוויון בבחירות ובחשאיות הבחירות, המעוגנות בחוק יסוד הכנסת, והן בזכות לפרטיות.

יצוין יש היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט פרסם אמש את התנגדותו לחוק, אולם ראש הממשלה בנימין נתניהו הצהיר כי ימשיך לקדם את החוק באומרו, "נמשיך בחקיקה להצבת מצלמות בקלפיות, לא ניתן לגנוב את הבחירות".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!