הורים, שימו לב אל הילדים שלכם - שלא יהיה מאוחר

היו לו עיניים גדולות בצורה של שקד. הצבע החום הכהה, גרם להן להיראות דרך התמונה כאילו הן שחורות. גבות גדולות, עצמות לחיים גבוהות, פה שלא מחייך וגם לא עצוב. מבט שאומר – יש בתוכי הרבה כאב.

הסיפור, שהחל בדרמה על ילד בן 10 שנפל מחלון ביתו בקומה שישית ונפטר הבוקר, התגלה כטרגי בקנה מידה אחר. לא אימתתי את הסיפור, ואני בטוחה שהוא יושב על משהו שנשגב מעיננו הבשריות, אלא שהדיבורים סביב המקרה, מובילים למצב של ילד מוחרם. תארו לעצמכם, רק התחילה השנה וכבר ילד עובר סבל כה בלתי ניתן לתיאור. כאמור, איני יודעת לומר בוודאות שאלו הפרטים, אם כי כל השיח סביב הסיפור הזה, הביא אותי לחשוב על הדברים שיכולים להיות נחלתם של ילדים וילדות בכל מקום בארץ, וכדאי לדבר עליהם עכשיו, בתחילת שנה.

כשאני מסתכלת קצת על חיי כתלמידה, מה שנראה לי כאילו היה רק אתמול, איני יכולה שלא לחזור קצת לכיתה ז', גיל של נערות צעירות, מתבגרות, שם חוויתי לראשונה את חווית החרם. הייתי ילדה מאוד מקובלת. לא היה חסר לי ביטחון עצמי – להפך, הייתי מהמובילות. אלא שמשחקי כוח עם בעלת שליטה נוספת, הובילו למצב שהייתי אחת מול כיתה שלמה, וכאשר ראיתי אותה מנסה להוביל עלי חרם, ממש עזרתי לה בזה. היה לי אופי לא כל כך רגיל. הייתי גאה בעצמי שלא ויתרתי, גם במחיר שהכיתה לא תדבר איתי. הסתובבתי לי עסוקה בענייני, וגם כאשר רצו לחזור לדבר איתי – לא הואלתי בטובי.

אז זהו, אני ממש לא מקרה קלאסי של חרם כיתתי, אבל המקרה שלי הוא חריג, ואף על פי שלא סבלתי מטראומה כלשהי, אני זוכרת את התקופה הזו היטב. המשמעות היא, שזה משהו שנכנס לתודעה ואינו מרפה.

לכן אני יכולה לדמיין ילד או ילדה שחווים חרם, ואין להם אופי קשוח כמו שהיה לי... ותארו לכם שהם רגישים מאוד, או חלשים, מי יודע מה קורה להם?

וכל זאת, אני עושה כדי לעורר שיח ומודעות – כדי שאתם, הורים יקרים, תדברו עם הילדים שלכם! גם כדי להבין אם עובר עליהם משהו ויודעים מה? יותר מכך, לדעת אם הילדים שלכם מובילים מהלכים מסוכנים. כי הילד המסכן שעובר חרם, אומנם זקוק לסיוע, אבל מהצד השני יש ילד או ילדה שמובילים את המהלך האכזרי הזה – ובהם צריכים לטפל באופן מידי. בית ספר שיש בו חרם על ילד, צריך לעלות על טיל ללא היסוס. מדובר בתופעה קשה ביותר שיכולה לגמור חיים של ילד.

אל תחכו שיהיה מאוחר. אני יודעת שכולנו עסוקים, והחיים דינאמיים ושואבים מאיתנו זמן ומפריעים לנו להתמקד ולהתרכז בהרבה דברים חשובים, אבל החיים של הילדים שלנו הם מעל להכל, לכן תתחילו לפתוח עיניים, לשים לב אל הנשמה, לשאול, להבין, לעקוב, ולא לתת לילדים שלנו להיות פוגעים או נפגעים – כי בנפשנו הדבר.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!