אירוע מקדמות יחד: "את קול האישה החרדית אתם לא שומעים"
נעם לאוטמן, יו"ר קרן לאוטמן: "אנו מאמינים כי מחובתם ויכולתם של נבחרי הציבור וקובעי המדיניות להוביל ולהתחייב לערכים דמוקרטיים למען עתיד טוב יותר עבור כל הקבוצות בחברה הישראלית" • בכוחן של המתמודדות לכנסת ה -22 להוביל שיח משמעותי בתחום של חינוך לערכים דמוקרטיים וקידום חיים משותפים • ומה הקשר לנשים חרדיות? 'בחדרי - נשים' עם הסיקור
- שיפי חריטן
- כ"א אב התשע"ט
- 1 תגובות
אירוע "מקדמות יחד 2" נערך אתמול (רביעי) בקמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברעננה, בהשתתפות ח"כיות, המתמודדות בבחירות הקרובות לכנסת ופעילות חברתיות בולטות.
הפאנל נערך בהנחיית העיתונאית, לינוי בר-גפן ועסק בתפקידן ואחריותן בתור נבחרות ציבור לקידום חינוך לשותפות ולערכים דמוקרטיים בחברה הישראלית כדי להמשיך ולפעול למען החיים המשותפים יחד בסבלנות ובכבוד.
תשתית המחקרים של פורום דב לאוטמן בשנתיים האחרונות הצביעה על כוחן של נשים להוביל שיח ערכי משמעותי ונוקב על סוגיות מרכזיות שנוגעות לתחום של חינוך לדמוקרטיה ולחיים משותפים.
המשתתפות בדיון: איילת שקד שרת המשפטים לשעבר, עו"ד אמי פלמור מנכ"לית משרד המשפטים לשעבר, ח"כ תמר זנדברג, ח"כ קארין אלהרר, ח"כ מרב מיכאלי, ח"כ עידית סילמן, ח"כ אורלי פרומן, ח"כ פנינה תמנו שטה, נעה רוטמן, עו"ד רויטל סויד, זינב אבו סויד, יעל כהן פארן, פרופ' יפעת ביטון, שולי מועלם, ואסתי שושן.
פורום דב לאוטמן" הוקם לפני 5 שנים על ידי "קרן לאוטמן" ו"האוניברסיטה הפתוחה", כדי להמשיך את מורשתו של דב אשר לחם למען חוסנה וערכיותה של החברה הישראלית. לוקחים בו חלק אנשי חינוך ועשייה, שמטרתם להעלות לסדר היום הציבורי את הנושאים של חינוך, ערכים, דמוקרטיה וחיים משותפים בחברה. הפורום, אשר חקר את הקשר בין נשים, שלטון מקומי וחינוך לדמוקרטיה, מצא את הבחירות הנוכחיות כהזדמנות לדון בנושא.
נעם לאוטמן יו"ר קרן לאוטמן: "מפגש המועמדות לבחירות לכנסת ה-22, מבקש להעלות לסדר היום הציבורי את הנושאים של מדיניות החינוך ,מתוך תפיסה לקדם ערכים של ערבות הדדית, סובלנות וסולידריות בין הקבוצות והקהילות המגוונות בישראל. אנו מאמינים כי מחובתם ויכולתם של נבחרי הציבור וקובעי המדיניות להוביל, ולהתחייב לערכים אלה למען עתיד טוב יותר עבור כל הקבוצות בחברה הישראלית".
פרופ' מימי אייזנשטדט נשיאת האוניברסיטה הפתוחה: "לאקדמיה תפקיד חשוב בקידום ערכים דמוקרטיים וחיים משותפים. האוניברסיטה הפתוחה חרטה על דגלה מאז הקמתה לקדם ערכים של שיווין וצדק, ולאפשר מתן קול לקבוצות רבות בחברה הישראלית : חילוניים, דתיים , חרדים, ערבים, אתיופים, תושבי מרכז ופריפריה".
על השאלה האם צריכים שיעורי אזרחות בישראל, מאחר וכל סקטור מקבל חינוך אחר, ענתה איילת שקד כי "כוחנו באחדותנו ולא באחידותנו. אפשר שכל זרם ילמד בצורה המתאימה לו, העיקר שיהיה כבוד".
לדעת ח"כ עידית סילמן, חינוך לערכים ודמוקרטיה אפשרי, ויכול בהחלט להגיע למערכת החינוך שתפקידה לנקוט בצעדים, כפי שהחליט שר החינוך כי השנה, נושא הערבות ההדדית ידובר במערכת החינוך.
בדבריה, התייחסה ח"כ קארין אלהרר אל העובדה שנתנו לרב תרבותיות להשתלט עלינו ואיבדנו עקרונות יסוד. לדבריה, צריכה להיות מערכת חינוך שאוכפת חוקי יסוד שיהיו שייכים לכולם.
הפעילה החברתית החרדית, אסתי שושן, הבהירה כי היא מדברת בשם עצמה, אם כי למעשה העבירה קולות שקיימים על פני השטח ברמה כזו או אחרת. "אני רוצה לפנות למחוקקות בהווה ובעתיד הקרוב, תשימו לב לקולות שעולים מתוך החברה החרדית שהם כרגע מושתקים. הם קיימים, מתרחבים, אנשים שלמשל מבקשים שתהיה מערכת שתאפשר לימודי ליב"ה. האנשים האלו צריכים להתמודד מול פוליטיקה בכנסת וברשויות המקומיות ולאנשים אין היום להיכן לשלוח את הילדים שלהם. אני רציתי חינוך חרדי עם כלים שיתנו להם לבחור ואין את האופציה הזו.
בשנים האחרונות היה קשה לקדם את זה עם אנשים בממשלה בגלל שיקולים פוליטיים.
אני חושבת שצריכים לזכור שכאן לא יושבת חברת כנסת חרדית, והסיפור הזה הוא סיפור שמשפיע גם על השיח הזה. כי אם יש 16 מושבים לגברים בלבד מסיבות שאפילו להלכה אין מספיק יכולת לתרץ אותם, המצב הזה של חוקקות לשלב כוחות, זה מצב שמייצר תודעה. כשבחברה החרדית נשים לא נשמעות, אין להן לגיטימציה להיות בעמדה של מקבלי החלטות, זה עניין של חינוך. אתן תשבו בכנסת, תזכרו שיש נשים שנמנעת מהן היכולת להיבחר, שתזכרו בכל דיון שאתן נמצאות, שיש קול אחד שאתן לא שומעות. אתן שומעות על גברים חרדים ולא על נשים חרדיות".
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות