י"ד חשון התשפ"ה
15.11.2024
מטפחים את הנפש

תובנה שבועית: איפה שאת "שונאת" – שם את נדרשת לתיקון

נדמה לנו שאם אנו סולדים מתכונה כלשהי, הדבר מעיד שאנחנו טובים ואיננו נגועים באותה תכונה - אך דווקא במקום של "שנאה", יש לנו נגיעה גדולה ועליה צריכים לעבוד

תובנה שבועית: איפה שאת "שונאת" – שם את נדרשת לתיקון
פרחים צילום: pixabay

"אני לא יכולה לסבול אנשים ביקורתיים", התלוננה חני באוזניה של יהודית, ברגע שהתיישבה מולה על הכיסא בסלון. אפילו את הקפה שהבטיחה לה, לא הספיקה להגיש. "זה מתסכל אותי, אני אומרת לך", התלהטה. "מה הקטע להעביר ביקורת ועוד בצורה כל כך נחרצת? ואת יודעת מה? מילא הביקורת עלי, אבל למה היא מבקרת את כל מי שסביבה, אה? אני משתגעת מכמויות הביקורת שלה וגם כשהיא עושה את זה לאחרים ולא לי – אני מרגישה זוועה. זוועה".

היא נאנחה בקולניות והתחילה להסדיר נשימה. כולה בסטרס שקשה לעצור.

"סיימת"? שאלה יהודית בחיוך.

"סיימתי", ענתה חני בנימה קודרת וקמה להרתיח מים לקפה, סוף סוף.

"עכשיו אני אומר לך מה שיש לי בעניין, ואת רק תאזיני עד הסוף  ובלי להתפרץ. אם אחר כך תרצי לשאול שאלות, בכיף. אבל לא להתפרץ", הזהירה יהודית, מתוך היכרות עם האופי האימפולסיבי של חני.

המציאות שלנו היא כזו: במקום שיש לנו בו רגשות עזים של שליליות, יש לנו מה לתקן. מה הכוונה? נניח שאנחנו "שונאים" ביקורת, או "שונאים" התנהגות אחרת כלשהי. המשמעות היא שזו נקודה חלשה אצלנו. אולי אנחנו בעצמנו סובלים מביקורתיות, שיפוטיות וכו'? אולי אנחנו לא מספיק חזקים להכיל אותה ונותנים לה להשפיע עלינו לרעה?

השאיפה היא להיות במצב של רוגע מול כל סיטואציה. גם אם אנחנו לא אוהבים ביקורת, וביננו, מי אוהב? אנחנו צודקים, אבל לא צריכים להיות שם בעומס של רגש שלילי. צריכים לא לאהוב, אבל לא לשנוא, לא להיות שם במירב האנרגיות שלנו.

אז מה עושים? מתחילים לבדוק: אנחנו שונאים ביקורת? איפה היא פוגשת אותנו בחיים? גם אם אנחנו לא מבקרים אחרים, אולי אנחנו מבקרים את עצמנו. תשאלו מה הבעיה, העיקר שאני לא מזיקה לאחרים. ובכן, התשובה היא לא. ראשית, כל שינוי ותיקון מתחיל ביחס שלנו כלפי עצמנו, ושנית, אם אנחנו ביקורתיים כלפי עצמנו, סביר להניח שנהיה גם כלפי אחרים, אולי אפילו בחוסר מודעות מסוים.

הדבר השני הוא לשים לב למה זה גורם לנו לרגשות כל כך חזקים. נניח שהשני מעביר ביקורת על מישהו. למה אנחנו לוקחים את זה קשה? נכון, זה לא נעים וזה לא כיף, ואולי לפעמים אפילו קצת מטריד. אבל אם אנחנו מבינים שזו בחירה שלו, ומקום אישי שלו, אנחנו לא מתערבבים בזה בעצמנו, ושומרים מידת מרחק כדי לא להיקלע למערבולת שאינה שייכת לנו.

תתחילו לשים לב לכל מקום שבו אתם מדי שונאים, או מדי לא מסוגלים, מה זה עושה לכם עמוק בלב, מה זה מעיר בכם... ותתחילו שם עבודת המידות.

בהצלחה רבה!

תיקון ביקורת עבודת המידות

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}