האם נפילה ממשאית בזמן תיקון מצלמה מהווה "תאונת דרכים"?

נהג משאית עצר המשאית לצד הדרך על-מנת לכוון את מצלמת "הרוורס", לאחר שמוקדם יותר, במהלך נסיעתו, הבחין שהמצלמה אינה מכוונת באופן תקין. לצורך התיקון עלה המבקש לגג המשאית, מעד, נפל ארצה ונפצע.

נהג המשאית פנה אל עורך דין תאונות דרכים והגיש תביעה נגד חברת הביטוח של המשאית וטען כי תיקון המצלמה מוגדר כ"טיפול-דרך" או "תיקון-דרך" כמשמעותם בסעיף 1 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ומאחר ונפצע בעת התיקון יש להגדיר את האירוע כ"תאונת דרכים".

חברת הביטוח טענה שהאירוע אינו בגדר תאונת דרכים, מאחר שנהג המשאית לא הוכיח שהתיקון בוצע באופן שניתן להגדירו "תיקון דרך", ובעיקר שהתיקון בוצע במהלך נסיעתו, וזאת נוכח ממצאים עובדתיים אשר מצביעים על ביצוע התיקון טרם הנסיעה.

המבחנים לסיווג שימוש כ"תיקון" או "טיפול" דרך הותוו בפסיקה (למשל רע"א 5099/08 חסן נביל נ' הדר בע"מ), שהם: טיפול שהתרחש בדרך, החל מהעלייה לרכב בתחילת הנסיעה ועד הירידה ממנו בסיומה; עקב אירוע פתאומי; והתקלה אינה מורכבת, המצריכה טיפול בידי איש מקצוע.

בענייננו מדובר באירוע שאירע לאחר היציאה לדרך. תקלה במצלמה מטבע הדברים מתגלה בפתאומיות, כאשר לא ניתן אות מהמצלמה. את התיקון לא תמיד ניתן לבצע ללא איש מקצוע ולצאת לדרך, ועל כן עצירה לשם תיקון היא בדרך כלל בגדר "טיפול דרך".

בית המשפט העליון כבר הביע עמדתו הברורה כי לגבי טיפול דרך או תיקון דרך. עיון בפסיקה מלמד כי בין היתר, החרגת אירועים אלו, המהווים גם "תאונת עבודה" היתה בשים לב לכך שקיים כיסוי ביטוחי אחר. האבחנה בין מי שמבצע את התיקון או הטיפול במסגרת עבודתו לבין מי שעושה זאת כמשתמש ברכב אינה תוצר של המבחן התחבורתי שהרי אין הבדל בין שניהם בעניין זה. האבחנה היא תוצאה של מדיניות משפטית המבקשת, כאמור, להוציא מגדר "תאונת דרכים" מקרים המכוסים בהסדר חלופי. המחוקק לא ביקש להוציא את כל המקרים שבהם קיים הסדר ביטוחי חלופי מגדר חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים אולם בכל הנוגע לקבוצת בעלי מקצוע הוא ביקש להוציאם מגדר ה "שימוש ברכב" כאשר עסקינן בטיפול או בתיקון דרך.

בית משפט השלום נתן אמון בגרסתו של נהג נהג המשאית אודות אופן התרחשות התאונה, תוך שקבע כי אין בסתירות השונות בין הגרסאות שמסר בחקירה אודות האירוע אשר בוצעה על-ידי חוקר ביטוח ובעת מתן עדותו, כדי לפגוע באמינותו. משכך, נקבע כי האירוע מהווה "תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק, וזאת לאחר שנקבע כי נתקיימו ארבעת התנאים שנקבעו בפסיקה על-מנת שהאירוע ייחשב "תיקון דרך" - התיקון התרחש במהלך הנסיעה; התיקון היה נדרש עקב אירוע פתאומי; אין מדובר בתקלה אשר מצריכה טיפול על-ידי איש מקצוע; והתיקון התבצע בכלי הרכב עצמו. בהתאם לכך נקבע, כי נהג המשאית זכאי לפיצויים בגין נזקי גוף לפי חוק הפיצויים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!