השופטת רוחי פרייר: העולם מלא אפשרויות לאישה החרדית
"אלוקים לא עושה טעויות", אומרת השופטת החרדית של ארה"ב ומסבירה מדוע הפמיניזם הרס דברים בדרך, וכיצד אפשר להיות אישה חרדית וגם להתקדם בקריירה ולגדל ילדים * מתוך ראיון ל'ישראל היום'
- שיפי חריטן
- כ"ה תמוז התשע"ט
- 2 תגובות
מתוך ראיון שנתנה רוחי פרייר, השופטת החרדית הראשונה בארצות הברית, לעיתון 'ישראל היום' בסוף השבוע, מהדהדים מספר נושאים שאינם יורדים מסדר היום, ומעניקים זווית נוספת לשיח שקיים בציבוריות הישראלית מזוויות שונות.
הנושא הבוער ביותר הוא כמובן נושא תמונות הנשים. בהתאם לכך שבבחירות האחרונות נקבע תקדים, כי אי שימוש בתמונות נשים בשלטי בחירות נחשב אפליה, עלתה השאלה על כך שפרייר לא עשתה שימוש בתמונות נשים בקמפיין שלה.
"לא פורסמו תמונות שלי ברחובות או בעיתונים, אבל הופיעו תמונות שלי באתרי האינטרנט הקשורים לקמפיין. בעיניי אין בכך בעיה, זה בסדר שלא מופיעות תמונות של נשים בעיתונים המיועדים לקהילה החסידית. אם היו צילומי נשים בעיתונים האלה, בעלי לא היה יכול להביא הביתה את העיתונים. למען האמת, אני לא מעוניינת שהוא יסתכל על תמונות של נשים. שיסתכל עלי, זה מספיק.
"אני מבינה את שני הצדדים. גם את איך שמסתכלים על הנושא הזה מבחוץ, וגם את איך שאנחנו מתייחסים אליו. אני לא רואה בזה אפליה או הדרה, ומבינה שמדובר בחשש ממדרון חלקלק. מי יהיה אחראי איזו אישה מותר להציג בעיתון ואיזו לא? לכן יש להוצאות לאור של העיתונים החרדיים נוהל, שלפיו לא מפרסמים בכלל תמונות של נשים".
וזה לא מקבע אותן כפחותות ערך?
"לא. זה לא נעשה משום שנשים הן פחותות ערך, אלא כי גברים חרדים אינם אמורים להסתכל על תמונות של נשים. למעשה, זו החלטה עסקית. את רוב העיתונים האלה עורכות נשים. אם יפרסמו תמונות של נשים, זה יביא לפגיעה בציבור הלקוחות שלהם".
בסרט על "עזרת נשים" יש רגע שבו את אומרת למצלמה שאילו היית גבר חסידי, היה לך קל יותר.
"אלוקים לא עושה טעויות. הוא ברא אותי כאישה מסיבות מאוד ספציפיות. לאורך הדרך שאלתי את עצמי, למשל, למה הוא ברא אותי עם הרצון להפוך לעורכת דין? הוא היה יכול לברוא אותי עם השאיפה להיות מורה, ואז היה לי קל יותר, כנראה. התשובה היא פשוטה: כך הוא ברא אותי, ולשם אכוון. אלוקים לא טועה. אנשים טועים לעיתים לפרש את המצב וחושבים שעדיף להיות גבר חרדי מאשר אישה חרדית. יש מי שאומר שהנשים החרדיות מדוכאות, ואני אומרת שזה לא נכון ונובע מאי הבנת החוקים בחברה שלנו. אני אוהבת להיות אישה, שמחה להיות חלק מהקהילה החסידית וגאה בתפקיד שלי.
"ביהדות יש לנשים מעמד מיוחד. הן אלו שמנהלות את הבית החרדי. יש לנו בדיחה במשפחה, שבעלי מקבל את ההחלטות הגדולות בבית - מי ייבחר לנשיאות, מי כדאי שירוץ לקונגרס. אני מקבלת את ההחלטות ה'קטנות', כמו באילו בתי ספר ילמדו הילדים ולאילו רופאים הם ילכו.
"מעל לכל, מה קובע את יהדותו של אדם? אמא שלו. האבא יכול להיות הרב הגדול מכולם, אבל אם האמא לא יהודייה, זה לא ישנה דבר. אלוהים בוטח בנו, הנשים. מוטלת עלינו אחריות גדולה".
בכל זאת, הדרך שבה הלכת לא היתה קלה ולא מובנת מאליה, כך שלמשפט שאמרת יש עיגון במציאות.
"כי אם גבר רוצה ללכת ללמוד, זה מובן ומקובל. יאמרו שעליו לפרנס את משפחתו. לאישה קשה יותר, וישאלו שאלות רבות יותר, במיוחד אם היא לא פונה למסלול מקצועי מקובל לנשים.
"אני לא התחלתי ללמוד בגלל כסף. השתכרתי יפה מאוד בתור מזכירה במשרד עורכי דין גדול ומצליח. אבל השכל שלי לא עבד. לא היה לי שום אתגר, שום יעד לחתור אליו. אמרתי לאבא שלי: 'אני חייבת להפעיל את המוח שלי. אני יודעת שאני יכולה להיות טובה לפחות כמו כל עורכי הדין שאני המזכירה שלהם, אם לא יותר'".
את באמת מאמינה שהעולם מלא אפשרויות עבור אישה חרדית?
"כן, למרות שיש חוקים. גם כשאת נוהגת, את יודעת מתי צריך לעצור, מתי אסור לפנות, ושצריך לציית לכל התמרורים. יש מגבלות, אבל הדרך פתוחה.
"האחיות שלי הן כולן אימהות במשרה מלאה. הן לא עבדו מעבר לתקופות קצרות ולא למדו בקולג'. כל אחת מאיתנו בחרה את הדרך הנכונה לה. גם את הבנות שלי אני מעודדת ללמוד ולעבוד, אבל לא דוחפת. חשוב ללמוד, אבל גם בחירה אחרת היא טובה".
את מסתייגת כל השנים מההגדרה "פמיניסטית". זה בגלל התוכן או רק הכותרת?
"התגית הזאת לא טובה. התנועה הפמיניסטית הלכה קצת רחוק מדי ועודדה נשים לוותר על הבאת ילדים וגידול ילדים למען קידום הקריירה. לא כולן השמיעו את הקול הזה, אבל הוא בהחלט היה חלק מהקריאה הכוללת".
פמיניזם הוא יותר מזה. מעל הכל, שוויון זכויות והזדמנויות מלא וחופש בחירה אמיתי.
"בזה אני תומכת, אבל משתמשת בהגדרות אחרות. אני אומרת ששלמה המלך היה אדם חכם מאוד וידע היטב על מה הוא מדבר כשכתב על אשת חיל. היא חכמה, חזקה, נחושה, אשת עסקים, נשואה לאדם טוב, ילדיה משבחים אותה. החיים שלה לא מסתכמים בטיפול בתינוקות ובאפיית עוגיות.
"זה המינוח שאני משתמשת בו, אשת חיל. הוא משרת את המטרות שלי, והוא לא מינוח חילוני. אני לא אשתמש בתגיות שמספקות תחמושת למתנגדים שלי, כי כך אפול על הפרצוף.
"כשפניתי ללימודי משפטים, או כשהתמודדתי על תפקיד השיפוט, לא יצאתי בקריאות שכל הנשים החסידיות צריכות לעשות כמוני. נאבקתי והתעקשתי על מה שחשבתי שאצליח להשיג, למרות שזה חשוב לא רק עבורי. חשוב שיהיו נשים כמוני בבתי המשפט בארה"ב".
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות