מתאמות מחקרים קליניים הבאות: 21 נשים חרדיות

בהשתתפות חברי כנסת ואנשי מקצוע התקיים אמש (חמישי) טקס סיום מיזם מיוחד, במהלכו הוכשרו 21 נשים חרדיות לעבודה כמתאמות מחקר קליני.

בין המשתתפים: חברי הכנסת אורי מקלב, יו"ר ועדת מדע וטכנולוגיה בכנסת, יעקב מרגי מש"ס, ח"כ לשעבר, שולי מועלם, ראש עיריית בני ברק, הרב אברהם רובינשטיין, ד"ר בעז תדמור, ראש רשות המחקר מרכז רפואי רבין וד"ר אפרת ברון-בהרלב, מנהלת בית חולים בלינסון.

מאחורי המיזם, שנקרא 'חיבור', עומדת ד"ר אביטל ביר. ברזומה שלה היא פעילה חברתית, מקדמת חקיקה וטיפולים רפואיים חדשניים בישראל, בעלת תואר דוקטור ממכון ויצמן ותואר שני במנהל עסקים, מנהלת בתחום האתיקה בתהליכי פיתוח תרופות מצילות חיים בבית החולים רבין.

ההתלבטות: מיזם עסקי או יוזמה חברתית מדהימה

"בתוך תהליך העבודה שלי שמתי לב שיש צורך עז בעובדות לטווח ארוך", אומרת ד"ר ביר בשיחה עם 'בחדרי – נשים'. מתאמות מחקר, שלמעשה אמונות על כל העבודה האדמיניסטרטיבית במחקרים שהם ניסויים בבני אדם בתרופות חדשות, עזבו בדרך כלל לאחר שנה מיום תחילת עבודתן. רובן היו נשים בעלות תארים שחיפשו להתקדם. כשחשבתי על הצורך ואפשרויות פתרון, עלה בדעתי שנשים חרדיות יתאימו לעבודה הזו".

מתוקף עבודתה נתקלה ד"ר ביר בשילוב אוכלוסיות רבות בעבודה בבתי חולים, והיה לה ברור שנשים חרדיות מתאימות כמו כפפה ליד. "הרעיון הבשיל בראשי והפך למשמעותי אפילו יותר, משום שהוא הפך למיזם חברתי שיש בו ערך", היא מסבירה. "החלטתי לפנות לנשים חרדיות בנות 40 פלוס, שאין להן תואר וגם לא ממש יכולות ללכת להשתלם באופן אקדמאי, ובכל זאת רוצות להשתלב בשוק העבודה". כך הגיעה ד"ר ביר אל מרכז הכוון בבני ברק, במטרה לשתף פעולה בדרכי הגישה לנשים חרדיות. בסיוע אריק אדלר מהכוון, ובשיתוף עיריית בני ברק, הצליחו לעמוד בכבוד במשימת הקודש הזו. מהצד של ד"ר ביר גבות רבות הורמו ושאלות נשאלו, כולל השאלה מדוע בחרה דווקא באוכלוסייה הקשה ביותר. מילא נשים חרדיות, מדוע לא צעירות שרוצות תואר? ולד"ר ביר היתה תשובה מוחלטת, שאמנם הפיתוי היה גדול, בין מיזם עסקי שיכול להניב רווחים גדולים, לבין מיזם חברתי שיכול להיות אמירה מסוג שהעולם זקוק לו, וכולם יצאו מורווחים מהסיטואציה. בתי החולים ירוויחו עובדות מסורות ומקצועיות, ונשים חרדיות ירוויחו שילוב בעבודה טובה ושכר הוגן בצדה.

"נשים חרדיות בעלות שכל חריף ומלאות אמביציה"

"היה לי ברור שאישה חרדית, ובפרט נשים שיש להן 7-8 ילדים ויותר, יהיו מדהימות בעבודה הזו", היא מסבירה. "צריכים פה ראש גדול, יצירתיות, פלפליות, ואין ספק שלנשים החרדיות יש את זה: שכל חריף, מלאות אמביציה, מסורות, אמינות, אינטליגנטיות. החיבור היה נראה לי מושלם".

וכך הגיעו 50 נשים לראיון ומתוכן נבחרו 21 שהתאימו באופן המקסימלי, ועבורן נפתחה תוכנית הכשרה מיוחדת לעבודת מתאמת מחקר קליני. "יש היום בישראל הרבה מאוד מחקרים רפואיים שלעתים הם מוצא אחרון עבור בן אדם שאין מזור למחלתו", מסבירה ד"ר ביר. "בציבור החרדי לא רבים חשופים למידע ולכן גם לא היו מתאמות מחקר עד היום. למעשה מחקר לא מתנהל ללא מתאמת מחקר. כל התפעול עליה וזה הרבה יותר ממזכירה רפואית למשל. יש פה לכאורה דרישה להבנה ברפואה, בלי להיות רופאה, או ללמוד על הרגולציה, מה מותר, מה אסור, למי פונים, וכו'. היא זו שיוצרת קשר עם חברות תרופות, עוקבת אחרי מטופלים, מביאה תרופות לפארמים.

תהליך ההכשרה שיזמה ד"ר ביר, נמשך במשך שלושה חודשים, במהלכם התעקשו מרצים רבים להגיע להרצות חינם ולהעביר את הידע שלהם. "זה היה מדהים ומרגש לראות את ההתגייסות", היא מתארת. "כולם הבינו את הפוטנציאל, וראו את המסירות. ותכלס לחברות הפארמה ולבתי החולים חסרות מתאמות מחקרים ולכן הם חיבקו את המיזם. יותר מכך, היה כנס מחקרים קליניים שנתי, כרטיס כניסה עולה 1000 שקלים. בשעה אחת בלילה התקשרתי למנכ"לית חברת פארמה וסיפרתי לה על הקבוצה של הנשים החרדיות. היא אמרה לי שאני מקבלת כרטיס חינם לכל אישה שרוצה להגיע. ישבתי בלילה לכתוב להן מייל – כי לרובן אין וואצפ, ואמרתי שמי שתספיק לראות את המייל עד הבוקר, יכולה להגיע לתל אביב לכנס. היה מדהים לראות איך בשעה שבע בבוקר הן התייצבו. רצו להרגיש, לחוש, להבין מה זה אומר. הן כבר ממש בפנים. בסוף ההכשרה שתי נשים כבר השתלבו בעבודה ושמונה מהן בדרך לראיונות עבודה. הכיף הגדול שמדובר בעבודה בפריסה ארצית, הן יכולות לעבוד בכל בית חולים או חברה שתצטרך ובעיקר יש להן אופק ומקור פרנסה מכובד".

לאור הצלחת המיזם, כבר חושבים על קבוצת ההכשרה הבאה. האם נראה הרבה יותר מתאמות מחקרים חרדיות? נעקוב בהחלט.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!