השעלת חוזרת: כמעט איבדתי את התינוקת שלי, אל תהיו אדישים

כשאני מדברת על זה, הגוף נכנס לסטרס כאילו לא עברו 12 שנה. בתי השניה היתה בסך הכל בת שלושה שבועות. תינוקת זעירה במשקל שני קילוגרם וחצי, טרם חוסנה אפילו את החיסון הראשון של גיל חודש. קטנה וזעירה, שהחלה להשתעל. כמו אמא דואגת ומסורה ניגשתי ביום הראשון לשיעור אל קופת החולים, הנחתי את הפעוטה הזעירה על המיטה ואמרתי לרופאת הילדים: היא משתעלת.

בדיקה פה, בדיקה שם, ונשלחנו הביתה עם האבחנה "ויראלי". נו ברור.

יום למחרת היא לא הפסיקה להשתעל, אבל לא היה לי נעים, כי אתמול אמרו לי ויראלי. אלא שלקראת הלילה השני השיעולים הלכו והתגברו. בתור אמא דואגת ומסורה, התייצבתי פעם שניה אצל רופאת הילדים. "אמרתי לך שזה ויראלי", נזפה בי, ובזכות האופי שלי, לא נפגעתי אלא פשוט הלכתי לרופא אחר. "היא משתעלת", אמרתי לו. "וזה הולך ומחמיר, והיא קטנה, תעשה משהו". גם מחדרו נשלחתי אחר כבוד עם החותמת "ויראלי". ובמשך שבוע, התינוקת הקטנה והמתוקה שלי השתעלה כמו מסכנה, ראתה שלושה או ארבעה רופאים וכולם הביטו בה ואמרו כמה היא מדהימה, ומסכנה קטנה שתפסה ככה משהו ויראלי, אבל אין מה לעשות.

לב של אמא לא מוותר. השיעול הלך והחמיר, הילדה ממש נחנקה. איך הם לא רואים שמשהו לא בסדר? אני רואה את זה בלי להיות רופאה. מה קורה? לא הבנתי, וכמובן לא היססתי לחפש את הרופאה החמישית. אתוודה כאן ואולי אסייע בכך לאימהות אחרות. לא בניתי הרבה על אותה רופאה. הלכתי לרופאים ותיקים ומנוסים, וזו שנכנסתי אליה, היתה ישראלית, צעירה, בהריון, מישהי שלא הספיקה להיות יותר מדי שנים רופאה... אך כשאומרים שלרופא ניתנה רשות לרפא, מתכוונים לשליחים טובים ואין זה משנה כלל כמה שנים הם ותיקים או מנוסים. הרופאה הצעירה והמקסימה הזו הסתכלה לי בעיניים ואמרה: אני לא רוצה להפחיד אותך, אבל מפה את יוצאת מיד למיון. שני ילדים נפטרו ממש עכשיו משעלת. אני לא חותמת על זה, אבל כמעט בטוחה שיש לה שעלת.

והיתה לה... במשך חמשת הימים הבאים בילינו בבידוד, מכונת חמצן ענקית סמוכה למיטתה, ותינוקת זעירה שהופכת להיות כחולה כל חצי שעה. שיעולי תופת. חנק, אלו היו ימים שאיני מאחלת לאף אדם לחוות. לרגעים חשבתי שהיא תתפוצץ מרוב שיעולים. תודה לה' קיבלתי ילדה מדהימה וחזקה, ואין סטודנט לרפואה שעבר בימים האלו בבית החולים ולא נשלח לחדר הבידוד, לראות את הלוחמת הזעירה, שנלחמה בחירוף נפש. גם כשהיתה נפוחה וכחולה, לא הפסיקה להיאבק.

לאחר תקופה השתחררנו מבית החולים, והשעלת עצמה עברה רק כעבור חודשיים וחצי. כן, זו מחלה קשה ואיומה.

מדוע אני נזכרת ומספרת לכם את כל זאת דווקא עכשיו? משום שנתקלתי בכתבה של ד"ר איתי גל בווינט והכל צף לי. מביאה לתועלת את הדברים.

ובכן, על פי נתונים חדשים של משרד הבריאות, בחודשים האחרונים יש עלייה משמעותית בחולי השעלת. המגיפה חוזרת. בין החודשים ינואר עד יולי, אובחנו 732 חולי שעלת. מדובר בעלייה של פי שניים לעומת השנה שעברה.

אני רוצה להסביר לכם משהו. הרבה אנשים חולים בשעלת ואינם יודעים על כך אפילו. אם מדובר באדם מבוגר, הוא יסתובב איזה חודש חודשיים עם שיעול מעצבן אבל לא ירגיש משהו מעבר, ולכן לא יודע שהיתה לו שעלת. אצל תינוק זה יכול להגיע לסכנת מוות. ושעלת היא נגיף מדבק במיוחד. יש מעבדה מיוחדת אליה נשלחות בדיקות לאימות המחלה.

שעלת – או בשמה המקצועי, פרטוסיס, נחשבת לאחת מעשר המחלות הקטלניות ביותר בעולם. בתחילת המאה הקודמת היא היוותה גורם עיקרי במוות של תינוקות.

מחלת השעלת יכולה להימשך במשך מספר חודשים.

איך תזהו שעלת?

בשלב הראשון שיכול להיות במשך שבועיים, יש נזלת והפרשות מהעיניים, מה שמסביר את העובדה שאנשים לא מנחשים שמדובר בשעלת. בשלב הבא מופיעים התקפי שיעול, לעתים הקאות, וכשמדובר בתינוקות, השיעול מגיע להפסקת נשימה. אתם יכולים לראות את התינוק בקושי נושם אוויר, ויוצאות לו מהפה כמו שריקות בניסיון לאסוף אוויר.

לאחר שעוברים את התקופה הקשה הזו, מסתובבים עם שיעול מעצבן שיכול להימשך בין מספר שבועות עד לחודשים.

אז אם חלילה יש לכם חשד, בעיקר עם הילד, אני אומרת מניסיון אישי כאמא, לא חלילה כרופאה ולא בהמלצה מקצועית. לכו לבדוק ואל תוותרו. חיי הילדים שלנו חשובים מדי.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!