היוזמה נכשלה: לא תפורסם דעתו של ניצן על נתניהו
בג"ץ הכריע: לא להתערב ליועמ"ש מנדלבליט לפרסם את חוות דעתו והמלצותיו של פרקליט המדינה שי ניצן בתיקי 1000 ו-2000 • כל הפרטים
- אלי שלזינגר
- ה' תמוז התשע"ט
- 3 תגובות
בשל הודעתו של היועמ"ש על קיום שימוע בעניינו של רה"מ נתניהו, הודיע היום בג"ץ לתנועה לאיכות השלטון כי אין הוא מוצא לנכון להתערב בשיקול דעתו של מנדלבליט ודחה את העתירה הדורשת לפרסם את תמצית חוות הדעת של פרקליט המדינה שי ניצן בתיקי 1000 ו-2000.
בשנת 2016 נפתחה חקירה משטרתית בתיקי 1000, 2000 ו-4000, שבמרכזם חשדות לביצוע עבירות מתחום טוהר המידות על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו ואחרים. חקירת המשטרה בתיקים 1000 ו-2000 הסתיימה בפברואר 2018, והמלצות המשטרה הועברו לפרקליטות.
עם סיום השלמות חקירה שערכה המשטרה בחודש נובמבר 2018, הושלמה גם חוות הדעת שגיבשה פרקליטת מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) בקשר לבחינת הראיות, והועברה לפרקליט המדינה שי ניצן, שהעביר את חוות דעתו ומכלול החומר הקיים ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בשלהי שנת 2018.
בסוף חודש פברואר 2019 פרסם היועמ"ש את החלטתו והודיע כי הוא שוקל להעמיד לדין את נתניהו בכפוף לשימוע, בעבירות של מרמה והפרת אמונים בתיקים 1000 ו-2000, ובתיק 4000 בעבירה של לקיחת שוחד ועבירות מרמה והפרת אמונים. בהחלטתו ציין כי עמדתו זו שונה מפרקליט המדינה באשר לסוג העבירות בגינן יש להעמיד את נתניהו לדין בתיקים 1000 ו-2000.
במסגרת זו הובהר כי בתיקים אלו החליט פרקליט המדינה לאמץ את עמדת פרקליטת המחוז, והמליץ לשקול להעמיד את נתניהו לדין בעבירה של לקיחת שוחד וכן בעבירה של מרמה והפרת אמונים – ב"תיק 1000", ובעבירה של בקשת והתניית שוחד – ב"תיק 2000".
בניגוד לעמדת פרקליט המדינה, סבר מנדלבליט כי בתיק 1000, חומר הראיות שנאסף בתיק אינו מבסס סיכוי סביר להרשעה אלא מרמה והפרת אמונים, ובתיק 2000 "אין די בחומר החקירה בתיק כדי להוכיח, ברמה הנדרשת בפלילים, כי אכן ביקש או התנה שוחד". ביום 4.3.2019 פנתה התנועה למען איכות השלטון בישראל וביקשה לקבל את חוות הדעת של פרקליט המדינה ופרקליטת מחוז ת"א, ומשלא נענתה, הגישה עתירה לבג"צ.
הרכב שופטי בג"צ, עוזי פוגלמן, יוסף אלרון ויעל וילנר דחו את העתירה, "מבלי לקבוע מסמרות בשאלת הסעד החלופי, מצאתי כי העתירה על פניה אינה מגלה עילה להתערבותנו" כתבו. "לרשויות התביעה שיקול דעת באשר להיקף ההנמקה לעניין ההחלטה להגשת כתב אישום. שיקול דעת זה מתפרס גם על מידת פירוט ההחלטה על נימוקיה אשר תקבע על ידי המשיבים 1 ו-2 בכל מקרה בהתאם לעניין שבפניהם".
מהתנועה לאיכות השלטון נמסר בתגובה: "ההלכה הברורה של ביהמ"ש העליון מחייבת פרסום של תמצית חוות הדעת בכל מקום שבו יש מחלוקות יסודיות - ואכן כך עשו כל היועצים המשפטיים הקודמים בתיקי נתניהו ב-99 ובתיקים של שרון ושל ליברמן".
"לטעמנו, ברגע שתיק השוחד בפרשות 1000 ו-2000 נסגר מבחינת רשויות התביעה, הייתה חובה להסביר לציבור מה עומד בבסיס המחלוקת בין היועמ"ש לבין פרקליט המדינה, לאפשר לציבור להכיר את הנימוקים, ובבוא היום לקבל החלטה מושכלת באשר לבחירתו. צר לנו שבית המשפט החליט לסטות מהלכה זו במקרה הזה ולהשאיר את הציבור בחושך".
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 3 תגובות