מעלות בקודש: למה באמת חוגגים בת מצווה?
זה התחיל ביום שהילדה ניגשה לשאול אם יעשו לה בת מצווה כמו שעשו לאחיה בר מצווה. לא מקטע פמיניסטי בכלל - אלא מתמיהה של ילדה בריאה ששואלת שאלות • ואז הגיע העומק: אם לחגוג אירוע - שיהיה לכבוד ה' יתברך
- שיפי חריטן
- י"ד סיון התשע"ט
- 2 תגובות
מי שעוקב, ודאי שם לב לתכונה שלי סביב אירוע בת המצווה של הילדה. מצד אחד רציתי אירוע מכובד ויפה – מצד שני רציתי לשמור על קונספט רוחני, גבוה, לא סתם אירוע של אוכל ומוזיקה. הכל התחיל מזה שהילדה ניגשה אלי יום אחד ושאלה האם אנחנו מתכוונים לחגוג לה בת מצווה, כמו שחגגנו לאחיה הבכור. מיד צמצמתי גבות לתנוחת מחשבה ושאלתי את עצמי, רגע, למה לא? מדוע למעשה בר מצווה ברור שחוגגים כמו אירוע לכל דבר, ובת מצווה לא?
ארגיע את אלו שמיד קופץ להם משהו. אין כאן שום עניין פמיניסטי הארד קור, אלא פשוט ילדה שגדלה בסביבה בריאה ברוך ה', ושואלת שאלות שעולות בראשה, ובאמת, גם אותי עוררה לחשוב – מה העניין, הרי באותה מידה בה הבן מקבל עליו עול מצוות, גם הבת מקבלת. אולי יש לה פחות מצוות ממנו, אך היא נדרשת לקיימן כהלכה. האם יש לי פטור ממצוות שבת? כשרות? צניעות? מה בדיוק? החגיגה הנה זהה, הלא כן?
לאחר שעברנו את האירוע, הייתי גאה בעצמי ששמרתי על קונספט התודה – תודה לה', ועל כך שהצלחתי להפיק אירוע שנראה מיליון דולר, אם כי בסכום שלא חרג מגבולות ה"מה עושים עכשיו, ומהיכן משיגים את כל הכסף לכסות את מה שעשיתי פה". אתם מתעקשים על טיפ? קבלו: מלבישים ילדה בבגד מדהים, שנראה כמו מארמון מלכות אנגליה, ומסרבים לשלם עליו 400 ₪ כמו שדורשים ברוב החנויות בריכוזים החרדיים. מוצאים יבואן בגדים מרחובות וקונים את השמלה ב- 130 ₪. להמשך הטיפים – פנו אלי. ונחזור לענייננו.
אז עברנו את האירוע והתפניתי לשבת להעמיק קצת – כי למי היה זמן לפני?
בדקתי קצת על בר מצווה וגיליתי כי במסכת בבא קמא (דף ל"א ע"א) רב יוסף, שהיה סומא, הבטיח לעשות יום טוב, חגיגה ושמחה לחכמים, אם יתברר לו שפסקו שסומא חייב במצוות. העובדה שאדם חייב במצוות היא סיבה למסיבה, משום שגדול המצווה ועושה, ממי שאינו מצווה ועושה. וילד שהופך לבר מצווה – הופך למצווה ועושה. המהרש"ל, הרב שלמה לוריא, בעל 'ים של שלמה', למד מכך בדרך מקורית, את מקור המנהג באשכנז לקיים סעודת מצווה ביום בר המצווה. נכון שאין מצווה מהתורה לעשות דווקא טקס, אם כי יש מקורות מסוימים שמספרים לנו על מנהגים לעשות את הטקס, כמו במסכת סופרים, שם מתואר מנהג המיוחס לאנשי ירושלים, שהיו עורכים טקס מסוים ביום הכניסה למצוות, ומעודדים ומחזקים את הנער הצעיר שיזכה בתורה ובמעשים טובים.
לגבי בת מצווה, המקורות שהשגתי דלים יותר, אך בקהילות אשכנז התקבלו חגיגות בר המצווה כבר במאה השש עשרה, ובתחילת המאה ביקשו יהודים מסוימים לתקן רשמית גם חגיגות בת מצווה. יש הטוענים שמדובר בהשראה ממנהגי הנוצרים. בשמונים השנים האחרונות זכה הנושא לדיונים הלכתיים וויכוחים נוקבים, כאמור, לא נמצא מקור, אך צריכים לזכור שגם חגיגת בר מצווה אינה מוזכרת מפורש בגמרא. רבנים שעסקו בעניין היו הגאון הרב אהרן וואלקין זצ"ל, הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל, הגאון הרב משולם ראטה זצ"ל, הגאון הרב יחיאל יעקב ווינברג זצ"ל, הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל.
אצל הרב ראטה לא נמצאה התנגדות מפורשת, אך לדוגמה ר' משה פיינשטיין, התלבט בנושא משום שאין מייצרים מנהגים חדשים, אך הוא גם אינו בעד חגיגת בר מצווה, וכל שכן בת מצווה. ויש סוגיות ודיונים שלמים סביב הנושא. היחיד מתוך הרבנים שדרש את בת המצווה לחיוב הוא הגר"ע יוסף זצ"ל, שענה בשות יחווה דעת: "המנהג שנוהגים לעשות מסיבה חגיגית וסעודת הודאה ושמחה לבת מצווה ביום מלאת לה שתים עשרה שנה ויום אחד, הוא מנהג טוב והגון. וטוב שיאמרו שם דברי תורה, ושירות ותשבחות להשי"ת. אולם יש לשמור בקפדנות על כללי הצניעות לפי דעת תורתינו הקדושה, וכמו שנאמר, עבדו את ה' בשמחה וגילו ברעדה, במקום גילה שם תהא רעדה (ברכות ל') והשי"ת לא ימנע טוב להולכים בתמים".
ומכאן אני קוראת ברגש גדול לכל אמא שעמלה בזמן זה לתכנן את מסיבת בת המצווה של בתה. עיצוב זה חשוב – זה מרהיב בעין. אוכל זה חשוב – מה לעשות. כל השירים, ההקלטות, הכל כבודם במקומם מונח, אך אל תשכחו: כשהמטרה היא תודה לה', שמחה על היום הגדול, יתר הדברים הופכים רק לכלי עזר כדי להגיע לעבודת ה'. עבדו את ה' בשמחה. תשירו, תרקדו, תאכלו, ואל תשכחו את המטרה האמיתית של האירוע הזה. קחו את המיקרופון ואמרו דבר תורה, רעיון על מצווה שקשורה לנשים - כמו הפרשת חלה וכד'. כאשר מטרת העל תהיה מול עיניכן – יהיה לכן את האירוע המושלם, מניסיון אישי.
תודה ה'.
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות