הח"כית החרדית דורשת: די לכפייה החילונית
בטור שפרסמה הח"כית החרדית עומר ינקלביץ' מ'כחול לבן' באתר ynet, היא תקפה את הניסיונות לכפות על החרדים אירועים מעורבים ופרסה את המשנה כולה, מדוע הציבור החרדי דורש הפרדה ומדוע צריך לכבד אותו ולאפשר לו את זה מבלי להתערב באורח חייו | "זהו מאבק המבקש לכפות על אנשים חרדים - לנהוג באירועים שלהם ובמוסדות הלימוד שהותאמו עבורם - ערכים חילונים המנוגדים להלכה" • הטור המלא
- עומר ינקלביץ'
- י"ד סיון התשע"ט
- 9 תגובות
בימים האחרונים, חזר לחיינו שיח ה"הפרדה" המאיים. זוהי הזדמנות אפוא, להסביר בהרחבה את הסוגיה, מתוך דאגה עמוקה למדינת ישראל, לשגשוגה, ולשלום שראוי להיעשות קודם כל בין אחים.
בעיקר דבריי מכוונים עבור אלו החוששים מהפרדת המרחב הציבורי והדרת הנשים, וכהמשך לדברים שנשאתי במליאת הכנסת בנאום הבכורה.
לדיון הזה ישנה חשיבות רבה. לא רק לשיח הציבורי הבוטה שהשתרש פה, אלא גם לעתידה הכלכלי של מדינת ישראל. הוא חיוני כדי להבין את התמונה, בפרט עבור אותו ציבור ליברלי אמיתי, הדואג באמת ובתמים לעתידה של ישראל.
כאמור, ישנו ויכוח ציבורי גדול, סביב ההפרדה המגדרית. אולם רבים אינם יודעים במדויק במה דברים אמורים, ומביעים דעה על בסיס מידע שגוי.
ישנם הטועים לחשוב כי הוויכוח נסוב סביב רצון חרדי כביכול להביא להפרדה מגדרית בציבור החילוני. אחרים בטוחים שהוויכוח הציבורי הוא סביב "רצון חרדי להפריד בין גברים ונשים במדרכות ברחובות", ויש גם כאלו המשוכנעים עמוקות שהחרדים מבקשים לאסור על האוניברסיטאות בארץ לימודי גברים ונשים יחדיו.
אלו, יוצאים בחרב ובחנית להגנת הערכים הליברליים ולמען זכותו של כל אדם לנהוג באופן חופשי כרצונו, בהתאם לתרבותו, ערכיו ואמונתו.
אלא שהאמת שונה: הדיון כעת כלל אינו עוסק ב"כפייה חרדית" - היינו, האם החרדים יתערבו לחילונים ויכפו עליהם "מדינת הלכה" (בה החרדים עצמם כלל אינם חפצים), אלא אך ורק ב"כפייה חילונית" - כלומר, בניסיון גורמים "ליברלים" לכפות אורחות חיים חילונים על המגזר החרדי פנימה, כמו כפייה ללימוד מעורב במסגרות לימוד חרדיות וקיום אירועים חרדים ציבוריים במעורב.
זהו מאבק המבקש לכפות על אנשים חרדים - לנהוג באירועים שלהם ובמוסדות הלימוד שהותאמו עבורם - ערכים חילונים המנוגדים להלכה. החרדים מבקשים לעצמם, בציבור שלהם, באירועים שלהם, לנהוג בהתאם לאמונתם. המאבק ב"הדרת נשים" כביכול, מבקש למנוע מהם זאת.
כך למשל הניסיון למנוע מהציבור החרדי לערוך לימודים נפרדים לגברים ונשים חרדים, במקומות ובמסגרות ספציפיות המיועדים לחרדים בלבד. אף אחד אינו מבקש לעשות הפרדה מגדרית באוניברסיטת ת"א, חלילה. המאבק הוא ניסיון לאסור על חרדים בבני ברק ללמוד גברים ונשים בנפרד, כאשר שניהם מקבלים את אותו שירות בדיוק!
חלק נוסף מתמקד בניסיון לאסור עריכת אירועים במרחב ציבורי לציבור חרדי בהפרדה, למעט תפילות בבית כנסת. הווי אומר, לאסור על חרדים לערוך בבני ברק הופעה מוזיקאלית בהפרדה, או אפילו אירוע כמו שמחת בית השואבה, זולת אם זו נערכת בבית כנסת. כיום, ע"פ הנחיית הגב' דינה זילבר, המגבלות הללו חלות על חרדים בבני ברק(!), זהו דבר בלתי הגיוני.
יודגש: לא מדובר חלילה ברצון או אפילו מחשבה לכפות הפרדה במרחב החילוני, אלא בהיתר לאנשים דתיים לערוך לעצמם אירועים בהפרדה בהתאם לאמונתם. דבר שכיום נאסר.
למרבה האבסורד, הקיצוניות שבחוסר הסובלנות לערכי ואמונת הזולת, מגיעה בשם הליברליות וזכויות הזולת. אלא שעלה התאנה של זכויות הנשים אינה יכולה לכסות את ערוות שלילת אמונת האחר והניסיון לכפות עליו בכח ערכים חדשים.
בעיניי, ובעיני כל אדם שהוא ליברל אמיתי, המכבד את האחר אף על פי ולמרות היותו שונה, הניסיון לכפות על אנשים מאמינים שלא לנהוג כאמונתם, הוא מעשה שלא ייעשה. זוהי רדיקליות חילונית המנסה במסווה ליברליות לכפות על אנשים מאמינים ערכיים חילוניים.
אני מכירה את הסיפורים על מדרכות נפרדות. אבל לא על זה המאבק. גם הציבור החרדי ברובו המוחלט, הוא ונציגיו, מתנגדים לתופעה זו (מדובר על רחוב אחד בארץ, של קיצונים בבית שמש). זהו כלל אינו הנושא הנדון כעת.
נשים יקרות, פעילות פמיניסטיות וחברתיות. אני מעריכה אתכן מאוד, יודעת שהמאבק של רובכן מגיע ממקום אמיתי, ממחשבה שאתן דואגות לנשים החרדיות. אבל האמת היא בדיוק להיפך – אתן פוגעות במישרין בנשים החרדיות. ללא אפשרות ללמוד בהפרדה - הנשים החרדיות לא תלכנה ברובן ללמוד באקדמיה, לא תרכושנה השכלה גבוהה ולא תתקדמנה בחיים.
קחו אותי בבקשה כדוגמא: אלמלא ניתנה לי האפשרות ללמוד בהפרדה, לא הייתי היום עורכת דין. באיזו זכות, ובשם איזה אידיאל, מנסים למנוע את הקידום החיוני הזה מהנשים החרדיות?! יש משהו פטרוני בשיח הזה, המתיימר לדעת טוב מציבור מה טוב עבורו ולהחליט עבורו מה טוב בשבילו.
ייאמר ברורות: הפרדה אינה הדרה. אין שום קשר בין הפרדה מגדרית לבין הדרת נשים. אני תומכת בכל מאבק שימנע הדרת נשים. אולם, כל זמן ששני הצדדים מקבלים את אותו שירות, רק בנפרד, הנשים אינן מודרות. הניסיון לכפות מסגרות לימוד מעורבות על חברה חרדית, בטענה כי ההפרדה מדירה נשים, משולל כל בסיס.
מכירה את ההסבר, שההפרדה מדירה את הנשים המרצות, שלא תוכלנה להופיע בפני גברים. זהו תירוץ חלש, מפני שאם לא יהיו לימודים בהפרדה והחרדים לא יילכו בהמוניהם לאקדמיה, האם אז אותה אישה מרצה כן תלמד אותם?! ומעבר לכך, זכויותיה של אותה מרצה אינן סיבה לביטול זכויות דתיות של רבבות.
גם קביעת מגמות הלימוד לגברים ולנשים נעשות בהתאם לביקוש, בדיוק כמו בכל עסק מסחרי. ישנן עורכות דין ורואות חשבון חרדיות, לצד עובדים סוציאליים חרדים. הניסיון להיתלות במסלולי הלימוד, כביכול הנשים מופלות שם, הוא עלה תאנה.
מכירה גם את אותן נשים חרדיות בודדות הטוענות נגד ההפרדה. דעתן חריגה בקהל החרדי. ובכל מקרה - אף אחד אינו מפריע להן ללכת ללמוד בלימודים מעורבים. אין שום הצדקה למנוע מציבור מאמין לנהוג כאמונתו, כל זמן שאינו מפריע לאחרים.
כנ"ל גם בעניין ההופעות והאירועים בהפרדה במגזר. כל זמן שמדובר באירוע דתי, ו/או שמיועד לדתיים, ובאם הנשים אינן מודרות אלא מקבלות מקום ראוי בהפרדה - חייבים לכבד את הזכויות הדתיות הללו. אין לכפות אירוע מעורב על ציבור חרדי, בדיוק כפי שאין לכפות אירוע נפרד על ציבור חילוני.
הדבר החשוב והיסודי שעלינו לזכור, הוא היעד של קידום כלכלי לחברה הישראלית וכחלק ממנה פיתוח וקידום כלכלי של גברים ונשים בחברות הפריפריאלית, בתוכן גם החברה החרדית. מדברים על זה מבוקר ועד ערב, מסבירים שחייבים לגרום להם לצאת, להשכיל ולעבוד, אבל ברגע האמת – שמים לשילובם רגליים בכל דרך.
שדולת הנשים עשתה הרבה דברים חשובים למען הנשים, בהרבה להט ואמונה בצדקת דרכה. אולם בעניין הזה, היא טועה לצערי באופן מוחלט. היא מזיקה לנשים החרדיות. אין בין המאבק הזה לבין דאגה לנשים – ולא כלום. אני קוראת להן, בואו תסייענה לקידום הנשים החרדיות, הילחמו בעד פתיחת מסגרות השכלה אקדמאיות נפרדות לחרדיות, סייעו להן לפרוץ קדימה.
השיח שמתנהל כיום, לא רק מזיק כלכלית. הוא גם מזהם את האווירה הציבורית שלנו. יוצר שפה של שנאה, אנטי, והטחת האשמות הדדיות בין הציבורים השונים. זהו אינו השיח שמדינת ישראל זקוקה לו כיום.
אני מבקשת, בואו נניח את המאבקים הללו בצד, ונשלב ידיים למען קידום משותף לכולנו. בואו נכיל האחד את השני, נאהב ונייצר חיבורים מועילים. בואו נעסוק בשאלה איך לסייע לזולת, במקום איך לפגוע בזולת.
ישראל זקוקה לשיח אחר. בידינו לייצר אותו.
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 9 תגובות