ציר הרשע לפיד-ליברמן: חלום הבלהות החרדי

בקושי השתחררנו מכבלי "הציר החרדי" שאפף את מערכת הבחירות שחלפה, והנה אנו מוצאים עצמנו בפאתי ציר חדש - "ציר ליברמן-לפיד". אלא, שבעוד "הציר החרדי" נועד בעיקר להשתעשעות ולא היה עם סיכויי מימוש - ציר הרשע של הצמד העוין מתחיל לקבל כנפיים; והוא עשוי לפגוע אנושות במפלגות החרדיות.

מדובר בתרחיש אימים מעורר פלצות שכרגע, יש להודות, עדיין נראה קיצוני עם סיכויים נמוכים. מאידך, עד עכשיו לא היה נראה כי קיימים בכלל סיכויים כאלו; אולם לאחר שליברמן הטיל את הפצצה המתקתקת בתחילת השבוע, שהיוותה גם את יריית הפתיחה של מערכת הבחירות הנוכחית - התמונה משתנה ומעלה סימני דאגה. 

בכל זאת, אף אחד לא רוצה להתחיל לדמיין מצב כזה שבו שני אויבים מרים של היהדות בכלל ובפרט של היהדות החרדית, מקבלים לידיהם את ההגה ומתחרים זה בזה מי "נכנס" בחרדים יותר. ה"פצצה" היא כמובן הצהרתו המפתיעה של ליברמן ולפיה הוא לא פוסל אפשרות שימליץ על כחול לבן, במידה והיא תהיה המפלגה הגדולה.

נזכיר, ליברמן ידוע כמחולל ססמאות מפוצצות וקיצוניות, שלא אחת התבררו כריקות מתוכן. לכן יש סיכוי לא קטן שמדובר בעוד מהלך ציני, מכוער, קר ומחושב שלו, שנועד להביא לו קולות על גב החרדים ("נכפה אחדות ללא חרדים"); אבל מאחר שהאיש מפעם לפעם גם מממש את ההצהרות המטורפות שלו, ואף היה מסוגל להפיל על זה ממשלה ולהביא את כולנו לקלפיות בשנית - צריך לקחת הכל בחשבון.

בליכוד מזכירים שוב ושוב בשם גורמים אנונימיים את פגישתם המסתורית של ליברמן-לפיד בווינה. שני הצדדים מיהרו להכחיש. ליברמן אף איים שיתבע דיבה מי שיאמר שהייתה פגישה כזו. אבל העובדה שהשניים נבהלו להכחיש, אולי מסתירה איזה קשר שנרקם בין השניים מאחורי הקלעים.

אז לא אסתכן בתביעת דיבה ואומר שהשניים אכן נפגשו בווינה. אבל, שימו לב לקו המשותף שהשניים מציגים, קו שרק הולך ומתהדק בימים האחרונים.

הסתה נגד חרדים: קודם זה היה יאיר לפיד באופן קבוע וליברמן 'רק' לסירוגין; כעת גם ליברמן הפך למסית קבוע - כך רכב על חוק הגיוס כדי להפיל את הממשלה ומאז הפך למתחרה ראוי ללפיד, כשהוא מחפש בכל נאום איך להשחיל בנאומיו עוד ועוד השתלחויות בחרדים.

גירעון בקופת המדינה: גם אצל לפיד וגם אצל ליברמן ניתן לראות בימים האחרונים שמדברים על הגירעון בקופת המדינה. מה שמדהים שלא רק שזה לא עניין לליברמן את קצה האצבע עד עכשיו - אלא ליברמן עצמו הביא אותנו לבחירות וכך גרע מקופת המדינה 2 מיליארד שקל.

ממשלת אחדות: שני הנושאים הנ"ל הובילו את השניים לדבר ברצינות על היעד המרכזי האפשרי - ממשלת אחדות. אצל לפיד זה לא חדש, הוא הזכיר את זה גם בבחירות הקרובות. אצל ליברמן זה חדש ואף מוזר בהתחשב בכך שהוא עצמו אמר אך לפני כמה ימים כי "גנץ יקים ממשלה עם דובי הקוטב". יישור הקו הזה לא מבשר טובות.

בשביל שצעד כזה יימנע, בשביל למחוק כל סיכוי כזה - מפלגות הימין והחרדים תהיינה חייבות להשיג לפחות 61 מנדטים ללא ליברמן. והיה והמצב יחזור על עצמו ויקבלו 60 מנדטים כמו בבחירות הנוכחיות, או פחות - הציר הזה של ליברמן-לפיד יכול לקבל תפנית.

מעתה מוטלת האחריות על מפלגות הימין והחרדים כאחד לעשות הכל כדי למנוע פיצולים ולהסתכן באי מעבר אחוז החסימה, כפי שקרה בבחירות האחרונות - עת הלכו כשבעה מנדטים לפח. המשוואה פשוטה: כל קול שהולך לפח מגביר את הסיכוי לממשלת "אחדות" - שבעיקר תהיה ממשלת אנטי אחדות עם כל מה שקשור לחרדים.

מעז יצא מתוק - ייתכן שדווקא התפנית החדה של ליברמן והקריצה שלו לשמאל היא היא שתחזק את הימין, ותמנע זליגה של קולות הימין הרך למפלגות המרכז. לו יהי.

***

נקודה למחשבה: מאז ההצהרה הדרמטית של ליברמן, הליכוד מאשים אותו שוב ושוב שפועל להקים ממשלת שמאל; אבל בל נשכח שנתניהו עצמו ממש לאחרונה כמעט והקים ממשלה עם מפלגת השמאל, 'העבודה', בראשות גבאי - רק כדי להציל את כיסאו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!