מנהל חרדי על משרד החינוך: "סיכול ממוקד"

בכל בוקר בדרך לתלמוד תורה, אני נזכר במאמר הגמרא: "אשרי מי שאומנותו בסם ואוי לו מי שאומנותו בורסקי", זכינו לעסוק בחינוך, לעמול על חינוך ילדי ישראל ואין זכות גדולה כמו להעצים את קול התורה הטהורה של תינוקות של בית רבן.

בצד הזכות העצומה, לעיתים אתה עוצר ושואל את עצמך, למה מבקשים את נפשנו? מדוע יש מי שרוצה להפריע ללימוד ולחינוך הטהור, כשראיתי את היקף הביקורת שמבקשים במשרד החינוך להטיל עלינו, הבנתי כי אין מדובר כאן בביקורת רגילה, אלא בניסיון לבדוק מה יכולת העמידה שלנו, עד היכן ניתן שיפגעו במוסד.  

אני מבקש לומר בקול ברור: אין לנו שום בעיה עם ביקורות, אנחנו לא מעל החוק, כולם עוברים ביקורות ולמען האמת צריך לומר שגם אנחנו עוברים ביקורות והרבה.

בכל עת ובכל שעה, בכל רגע נתון יכול לדפוק בדלת בלי התראה מוקדמת מבקר מטעם משרד החינוך, ולספור את התלמידים. מידי פעם אנו עוברים ביקורת שכר המוודאת שהמוסד משלם שכר למורים על פי ההנחיות והדרישות של משרד החינוך. ואם זה לא מספיק, מגיעה ביקורת בטיחות, ותברואה.

ולא די בכך, כי אחרי ביקורת משרד החינוך, מגיעה הביקורת של החשב הכללי במשרד האוצר. עוד זה מדבר וזה בא וכבר דופקים בדלת המבקרים מטעם רשם העמותות.

אנחנו נכונים לביקורת נורמטיבית ושפויה, אבל במקרה הזה, כל הנורות האדומות נדלקו אצל כל מי שהביקורת הגיעה לפתחו. כי זו לא סתם ביקורת, זהו סיכול ממוקד!

שימו לב, מתברר שיותר מ- 40% ממוסדות המוכש"ר קיבלו את ההודעה על הביקורת, ביקורת בד"כ צריכה להיות מדגמית, סבירה ושוויונית. אי אפשר לבוא לקבוצה מצומצמת ולהכריז עליה מלחמה.

מעבר לכך, גם ביקורת צריכה להתנהל בהוגנות ובשוויון. לא יכול להיות שבחינוך הממלכתי (הרשמי) וגם ברשתות החינוך שמקבלות 100% תקצוב, יבדקו רק מספר מצומצם של מוסדות, ודווקא במוכש"ר שמוסדותיו מקבלים רק כ-40% מהתקציב שמקבל כל מוסד אחר, יבדקו בהיקפים כה גדולים.

הביקורת הנוכחית היא רב תכליתית, התכלית שלה אינה מוגבלת: היא נבנתה במטרה לחפש את כל מה שאפשר. הדבר הזה לא קיים ולא מקובל בשום תחום, בטח שלא בתחום כל כך רגיש ודינמי כמו מערכת חינוכית.

ומה יקרה אילו השיטה החינוכית, או סגנון הלימוד, לא ימצא חן בעיני המבקר, שהוא כמובן מנהל מוסד חילוני בדימוס, מה יקרה כשהעין שבה יסתכל על המוסד תהיה שלילית?

אפילו ההסבר של המבקרים מרתיע כל מי שחושב ישר ורואה את הדברים נכוחה. "אנחנו מגיעים" הם מסבירים, "ליום שלם מהבוקר עד אחרי הצהרים ורוצים לראות את ההתנהלות, לדבר עם מורים, לדבר עם המנהל," כשהמשמעות היא ברורה - לחפש ולחפש כל דבר שניתן  וזה כולל כמובן התערבות בנימים הכי דקים כולל תכני הלימוד.

חייו של מנהל מוסד במוכש"ר גם כך אינם פשוטים, אנחנו מתמודדים עם תקציב חסר ופעמים רבות נזקקים להלוואות גישור מהבנק עד שיגיעו כל התקציבים המועטים. מאז כהונת שר החינוך פירון, גזירות פירון - לפיד עדיין מרחפות מעל המוכש"ר. במשך כל הקדנציה האחרונה, למרות הרבה רצון טוב מצד הנציגים החרדיים, לא שונו התקנות ולא בוטלה הגזירה.

הרי לא יתכן שידרשו מאיתנו לעמוד בסטנדרט של מי שמקבל תקציב כפול מאיתנו ויותר מכך, על משרד החינוך להתאים את הדרישות שלו למה שהוא נותן לנו בפועל. לא יכול להיות מצב שהמשרד נותן 40% ומבקש בתמורה עמידה ב 100% זה לא מתקבל על הדעת וזה פשוט בלתי אפשרי.

המשרד חייב גם לפעול בהוגנות ובשוויון. בחינוך הרשמי המשרד הגיע להסכמות מה בודקים ומה לא בודקים, איפה מכבידים ובעיקר איפה לא מכבידים, גם ברשתות החרדיות, הכל נעשה בהידברות מול הנהלת הרשתות, והתאימו להם את הביקורת לכזו שהם יכולים לעמוד בה. רק בביקורת למוסדות המוכש"ר, אין הבנה ואין שיח, רק הנחתה אכזרית.

אלו רק מעט מחשבות של מנהל אחד, שכל מה שהוא חולם עליו בקומו בבוקר, זה שתלמידיו ילמדו תורה בנחת ובשמחה והוא יזכה לראות אותם בבוא היום מאירים את העולם בתורה ובמעשים טובים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!