"הנפש נקרעת לגזרים, הדמעות ירדו ללא הרף"

קיבלתי שיחת טלפון השבוע, על הקו הייתה אישה נסערת ובוכייה, משהו לא טוב עובר על בעלי בתקופה האחרונה, היא מספרת. אני מרגישה שהוא מתחיל להתנתק ממני רגשית. הוא פחות מדבר איתי ופחות מתייחס אלי. אני מרגישה שמשהו עובר על בעלי, זה לא אותו בעל שהכרתי במשך עשרים שנה. אשמח שתדבר איתו.

ניסיתי לשאול על מצב הזוגיות שלהם ואם היא חושבת על איזו סיבה שגרמה למצב הזה. היא ענתה שלא נראה לה, 'אנחנו חיים בזוגיות סבירה. אולי לא הזוגיות הכי מאושרת שיש, אבל בהחלט אנחנו חיים די טוב. וגם לא נראה לי שזה קשור למצב רוחני', סיכמה האישה. 'בעלי אמר שאין לו בעיה ללכת אליך'.

פגשתי אותו לאחר שבוע, ישב מולי אברך חסידי עם הציצית צמר על החולצה, זקן ופאות ארוכות, הוא היה נראה אדם טוב ומאיר כאחד. התחלתי לשוחח איתו, התגלה יהודי רציני יושב ולומד בכולל כבר עשרים שנה. עובד השם רציני.

שאלתי אותו יש משהו שקשה לך בתקופה האחרונה, אולי מבחינה רוחנית נפשית עם אשתך. אני אנסה בעזרת השם לעזור לך.

כותב השורות

הוא הסתכל בי בעיניו העמוקות טוב והתחיל לספר: יש לי אישה טובה ומקסימה, אין לי עליה שום תלונות היא פשוט אשת חיל לכל דבר. דואגת לי ומכבדת אותי וגם דואגת לילדים. אבל יש משהו אחד שכבר שנים אני סוחב איתי ואני שותק ולא מגיב, אני מנסה להתחזק באמונה ובעבודת המידות אבל בתקופה האחרונה זה כבר מעל הכוחות שלי.

אז כפי שאמרתי אשתי היא אישה מקסימה, אבל פעם בשלושה חודשים היא יכולה להתרגז אפילו על משהו קטן שבטעות עשיתי לה. כן, לכל זוג יכולות להיות מריבות. אבל לא אצל כולם שוברים את הכלים, כשהיא מתרגזת היא יכולה להגיד את הדברים הכי איומים שניתן. היא צועקת מילים כמו משוגע, מטורף, איזה בעל אתה, אתה בדיוק כמו ההורים שלך.

הצעקות האלו הם בדיוק לעשר דקות, אחרי זה הכל חוזר למסלול ואשתי נרגעת וחוזרת לחיים הרגילים שלה. כל השנים שתקתי ולא הייתי מגיב לצעקות האלו שהתרחשו לעיתים נדירות. ניסיתי כמה פעמים לדבר איתה על זה בעדינות שזה חורך את נשמתי, והיא הייתה דוקא אומרת 'אתה צודק, סליחה, אשתדל לשמור על פי יותר בפעם הבאה' - אבל זה לא היה עוזר.

הנפש שלי הייתה נקרעת לגזרים, הייתי נפגע עד עמקי ליבי, אבל מילה לא הייתי מגיב. לפני שלושה חודשים שוב היא דיברה כמו תמיד. ואז פשוט נשברתי, באותו לילה אשתי הלכה לחתונה ואני נשארתי בבית לשמור על הילדים הקטנים. הילדים נרדמו ואז פשוט הרגשתי איך הדמעות ירדו לי ללא הרף. כל המשפטים עלו בי ובכיתי יותר משעה. אז אולי משהו קרה לי באותו ערב, משהו קרה לנשמה שלי וכנראה שפשוט התחלתי יותר להסתגר עם עצמי. כי הרגשתי שהמגננה שלי זה ההסתגרות.

והאיש מדגיש שוב: שלא תחשוב היא אישה מקסימה וטובה והיא באמת אוהבת ודואגת לי, אבל כשהיא מתרגזת אין לפה שלה מחסום והיא שולחת חיצי רעל שפוגעים בנשמתי. היא יכולה אפילו לפעמים לבקש סליחה מעצמה. אבל אתה חושב שאפשר לסלוח לאחד שדוקר אותך עם סכין בבטן שוב ושוב ושוב? גם אם הוא יתנצל ועד שכבר נפשך סלחה מגיעה הדקירה הבאה.

שמעתי את האברך וכל כך ריחמתי אליו. כמה מילים פוגעות יכולות לרצוח אנשים, להרוס נשמות, ממש געוואלד. וכמה מילים טובות ומאירות יכולות להציל לאנשים את החיים. סיימתי את השיחה עם אותו אברך, קבענו שנמשיך לשמור על קשר ולראות איך מתפתחים הדברים.

אשתו של אותו אברך התקשרה אלי כבר באותו יום. ניסיתי לגשש בעדינות ולנסות לרמז לזה מה בדיוק קורה לבעלה, לא רק בתקופה האחרונה אלא כבר עשרים שנה. הייתה שתיקה ארוכה מאחורי הקו.

לפעמים יש אנשים שהם פוגעים באנשים אחרים וכאשר אתה מסביר להם על מה שהם עושים, הם ממש לא מבינים מה אתה רוצה מהם, הם מאשימים את הצד השני ואומרים שהוא אשם וגם הוא דיבר לא יפה... בקיצור אלף תירוצים למה רק הם לא אשמים, למה הם לא מוכנים לקחת שום אחריות על ההתנהגות שלהם.

אבל יש אנשים מיוחדים שכשאתה מעיר את תשומת הלב שלהם על ההתנהגות הלא כל כך טובה כלפי בני הזוג שלהם, הם לא מחפשים להצטדק ולהאשים את האחר, הם פשוט לוקחים אחריות על מעשיהם ומנסים לראות איך הם יכולים להיות יותר טובים.

ובכן אותו אישה הייתה מאלו, והיא גם החלה לבכות בטלפון, 'אני מודעת להתנהגות שלי, אין לי פשוט שליטה כאשר זה קורה לי', ואז היא החלה לספר איך אביה היה מדבר בצורה כזו אליה, אל אימה ואל כל האחים שלה. 'מאז שאני זוכרת את עצמי אבי כשהיה מתרגז השפת דיבור שלו היתה - את משוגעת, את לא נורמלית, את מטורפת, כמה רוע יש בך, ועוד ועוד מילים שאין המקום כאן לפורטן'.

אני זוכרת שמתחת לחופה הבטחתי לעצמי שלא אהיה כמו אבא שלי ובחיים לא אדבר כמוהו. אבל כנראה שנכשלתי. אולי אני לא ברמה של אבא שלי כי זה קורה לי פעם ב... הבאתי לה טלפון של מטפלת שאני ממליץ שכדאי שהיא תלך אליה לעזרה.

גם אם רבים ועצבנים אחד על השני, יש משפטים שלא אומרים בחיים. יש משפטים שאם אתה אומר אותם זה הרבה יותר מסכין בלב. אפשר בכלל לחשוב ולתאר מה זה שאתה שומע מאדם שאתה אוהב אותו ומעריך אותו אומר לך שאתה משוגע או לא נורמלי. זה רצח וודאי של הנפש של השני.

אני תמיד אומר שחשוב לזכור שיש משפטים שלא אומרים, זה קו אדום. מילים שהאדם עוד לא הוציא מהפה שלו תמיד הוא יכול להגיד אותם מתישהו. אבל מילים שאדם כבר הוציא מהפה שלו אין לזה דרך חזרה, הם כבר נאמרו.

זה ממש חיים ומוות ביד הלשון. חוץ מהפגיעה האנושה שהאדם חווה כשפוגעים בו איך הוא יכול בכלל לאהוב את השני להעניק לשני. איך...

אני מכיר נערים, זוגות וילדים שהחיים שלהם נהרסו בגלל משפטים שנאמרו להם. אדם צריך להגיד לעצמו ממש כמעט כמו שבועה, אני לא אומר משפטים כאלו, לעולם לא. ואם אתם מרגישים שאתם לא מסוגלים להתגבר על עצמכם - לכו לאחד שיעזור לכם.

אם בא לכם לצעוק ולפגוע תנשמו עשר נשימות ותספרו עד עשר ונסו לחשוב - אני במילים ממש רוצח בן אדם. לא את גופו, אלא פשוט את נשמתו ונפשו.

שהשם יעזור שזנכור תמיד שחיים ומוות ביד הלשון.

שבת שלום לכל עם ישראל היקרים

לתגובות [email protected]

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!