באופן מפתיע > השופט קבע: זו השעה לתפילת שחרית באלעד

בחודש תמוז תשע"ח, הוגשה לבית משפט המחוזי בלוד עתירה מנהלית על ידי מתפללי בית כנסת בעיר אלעד, נגד העירייה וישיבה קטנה של 'עטרת שלמה'.

מהפרטים שהגיעו ל'בחדרי חרדים' עולה כי בחודש אפריל בשנת 2000, מועצת העיר אלעד אישרה הקצאה של שטח לבית כנסת שמשמש את תושבי האיזור. בדצמבר 2017, העירייה אישרה הקצאה ל'עטרת שלמה', באותו מבנה. מתפללי בית הכנסת דרשו מבית המשפט לבטל את ההקצאה לישיבה.

מאז נודע למתפללי בית הכנסת על הכוונה להביא ישיבה למבנה, נעשו ניסיונות להגיע להסדר בדרכי שלום או בית דין צדק, אך לטענתם נציגי הישיבה לא הגיעו. משכך החליטו להגיש עתירה כאמור באמצעות עו"ד חיים דן נוטוביץ'.

ישיבת 'עטרת שלמה' שכרה את שירותיהם של עו"ד עמית חדד ועו"ד נועה מילשטיין, ולאחר מעט פחות משנה, הצדדים הגיעו לפשרה על מרבית הנושאים, כאשר בית הכנסת וכן הישיבה ימשיכו להשתמש במבנה.

איך וכמה? לגבי מקומות ישיבה בשבתות, 70 מקומות יוקצו למתפללים ו-100 לישיבה; בימים שהישיבה אינה פועלת (בין הזמנים, חגים וכו'), המתפללים יהיו רשאים להתפלל במקום בהתאם לסדרי התפילה שייקבעו על ידם.

הפסק שהתקבל

גם לגבי שעות התפילה הצדדים הגיעו להסכמות, כמעט על הכל. מנחה בערב שבת, תלמידי הישיבה יתפללו מנחה גדולה בשעה 12:30 ומתפללי בית הכנסת 20 דקות לפני השקיעה. קבלת שבת ותפילת ערבית תתקיים ע"י המתפללים והישיבה ביחד, וכך גם תפילה משותפת במנחה של שבת 40 דקות לפני השקיעה.

כמו כן על פי ההסכם שהגיע לידי 'בחדרי חרדים', תפילת ערבית של מוצ"ש תתקיים בשני מניינים, המתפללים 5 דקות אחרי צאת השבת, והישיבה מיד בתום התפילה של המתפללים. הצדדים גם סיכמו כי כל מתפלל ישלם סכום כסף קבוע לישיבה, להוצאות המקום.

עליות לתורה תתחלקנה שווה בשווה בין המתפללים לבין בחורי הישיבה, הוא הדין לגבי זהות החזנים בתפילות. הרב משה פרידמן או מי מטעמו ימשיך להיות גבאי בית הכנסת, ובשבתות שבהן הישיבה לא נמצאת, ישמש הרב יעקב מרכוס או מי מטעמו כגבאי.

ומה לגבי תפילת שחרית בבוקר שבת? הצדדים לא הצליחו להגיע להסדר, וכל אחד ביקש שהשני יתחשב בו. עו"ד נוטוביץ בשם המתפללים אמר כי זמני התפילה היו 8:30 בשבת, כאשר 'ברכו' היה בשעה 9:00 ובמידה והזמן ל'קריאת שמע', לפי שיטת בעל התניא, המתפללים בחרו לפי שיטת הגר"א, אז זמן התפילה היה שלושת רבעי שעה לפני סוף זמן קריאת שמע לפי שיטת הגר"א.

לדבריו, הצורך בדבר של המתפללים, כי הרבה מהם הם אנשים שעובדים במהלך השבוע, קמים מוקדם - ובשבת רוצים לקום מאוחר יותר. "אנו מבקשים שהזמן ישמר על השעה 8:30. גם כיום אנו מתחילים בשעה 8:30 את המניין. המתפללים יסכימו להתגמש לצרכי פשרה באופן שיקבע לשעה 8:00".

ל'בחדרי חרדים' נודע כי הרב משה פרידמן, אמר בשם הישיבה כי מעולם התפילה לא התחילה בשעה 8:30, מלבד אחרי ליל הסדר ביום ראשון של פסח. "התפילה מתחילה בשעה 8:15 כך היה במשך כ-10 שנים, אלו העובדות ההיסטוריות, ומה שנאמר ע"י הצד השני הוא לצרכי מו"מ". לדבריו, הטיעון הוא שבישיבות 'עטרת שלמה', ובכל הישיבות, התחלת התפילה בשעה 7:15, זה בדוק בכל עולם הישיבות וקבוע.

לדבריו, העניין הוא מהותי כדי להספיק את זמן קריאת שמע הראשון. "בנושא שהוא חלק מהאופי של הישיבה, אנו רוצים זמן לקריאת שמע, וככל שיתאפשר נוכל להתקדם לקראת השעה המאוחרת יותר. כלומר במידה וזמן קריאת שמע הראשון יאפשר זאת, נתקדם ונאחר את הזמן של תחילת התפילה".

לאחר שהצדדים לא הצליחו להגיע להסכמה, השופט צבי דותן הוא זה שקיבל את ההחלטה, וקבע כי תפילת שחרית בבוקר שבת תיערך בשעה 7:45.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!