מטריד: כעשרת אלפים נפגעים בשמונה שנים - השלכות לכל החיים

מבקר המדינה השופט (בדימוס) יוסף שפירא, פרסם אחר הצהרים (שני) את הדוח השנתי 69ב', בו בחר להקדיש פרק שלם בן 180 עמודים, אשר מתייחס להיבטים בטיפול המדינה בעבירות חמורות וקשות כלפי קטינים וקטינות. באופן מפתיע, משרדי המשפטים והרווחה המבוקרים בפרק זה, טרם ראו לנכון להתייחס לנושא הכה חשוב.  

מנתוני הדו"ח עולה, כי ישנה עלייה במודעות לעבירות חמורות ואסורות כלפי קטינים גם בחברה חרדית, וכתוצאה מכך בשנים האחרונות הופנו הרבה מקרים לטיפול. אולם למרות השינוי המבורך, לדברי המפקחת הארצית לפגיעות בילדים ובני נוער במשרד הרווחה, אין מספיק כוח אדם לקליטת המקרים והפנייתם לטיפול, כאשר לדוגמה במודיעין עילית "הם מתקשים מאוד לתת את השירות לתושבים", ובית שמש מקרים מקרים כלל אינם מופנים לטיפול.

בשנים האחרונות יש עלייה במספר האירועים כלפי קטינים, כך המבקר שפירא, "הן במרחב הפיזי והן במרחב הווירטואלי, במרשתת וברשתות החברתיות. מסקנת הביקורת היא כי רק שיתוף פעולה הולם בין הגופים הנוגעים בדבר יאפשר יצירת תשתית אפקטיבית ויעילה לטיפול במעורבים ולשיקומם ולצמצום תופעת העבריינות כלפי קטינים".

במדינת ישראל, כבעולם המערבי, גברה המודעות לעבריינות כלפי קטינים, המאובחנת ומסווגת כהפרעה נפשית בדחף. מאמרים מקצועיים מצביעים על כך, שעבירות אלו גורמות סבל רב לקורבנות ולבני משפחותיהם ועלולות לגרום נזק נפשי ובעיות התנהגות חמורים.

השפעות הפגיעה, הן ארוכות טווח ומלוות את הקטינים גם בבגרותם. קורבנות עבירות אלה, עלולים להתקשות בהתנהלות בתחומים רבים בחיים, בין היתר בתפקוד כהורים. "הפגיעה פוגעת ברבדים נפשיים עמוקים המובילים בין היתר לתחושות אשמה, חוסר אונים, השפלה, בלבול, כאב נפשי וגם תופעות גופניות. כמו כן הפגיעה עוצרת תהליכים התפתחותיים נורמליים, ופוגעת ביכולת ליצור קשר בין-אישי ובתפקוד היום-יומי על היבטיו השונים" כותב המבקר בדו"ח.

מספר התיקים שנפתחו במשטרה, מלמד על עלייה מתמדת שחלה בשנים האחרונות במספר הדיווחים על פגיעות בגירים בקטינים. מספר התיקים שנפתחו בשנת 2017 בסך 1,435 - היה גבוה פי שמונה ממספר התיקים שנפתחו בשנת 2010 בסף 175. מספר הקורבנות הקטינים בשנים 2010 עד 2018 היה כ-9,900, כמחציתם בני 12 ומטה. מחקר שבוצע באוניברסיטת חיפה עבור משרד החינוך מצא כי כ-19% מבני הנוער שהשתתפו בו (אחד מחמישה בערך) חוו פגיעה חמורה.

הטיפול בנפגעים חיוני מאוד, שכן השפעתו חיובית מאוד על נפגעי אירועים טראומטיים. יתר על כן, טיפול בעבריינים ושיקום מונע, הן במסגרות עונשיות, כגון במאסר, והן בקהילה, עשוי להפחית את רמת המסוכנות הנשקפת מהם, להפסיק את ההתנהגות הפוגענית ולמנוע עבירות חוזרות.

הליקויים העיקריים

חוקרי ילדים:

באוגוסט 2011 החליטה הממשלה על הקמת מרכזי סיוע והגנה לקטינים. בהחלטה נקבע בין היתר כי משרד הרווחה יקצה לכל אחד משמונה המרכזים תקן של חוקר ילדים. אולם למרות החלטת הממשלה ולמרות תפקידם המרכזי של חוקרי הילדים במרכזים, עד יולי 2018 לא היה תקן של חוקר ילדים קבוע אלא בשלושה מרכזי הגנה וחמשת האחרים נעזרו בחוקרי הילדים המחוזיים שהקצו חוקר ילדים לחקירות ולכתיבת חוות דעת.

חוקרי הילדים בחמשת המרכזים לא היו חלק מצוות המרכז ולא נכחו בכל ישיבות הצוות שנדונו בהן המקרים שהובאו לטיפול. מרכזים שהתחלפו בהם חוקרי הילדים התקשו בטיפול מותאם לילדים, שררו בהם מתחים בין בעלי התפקידים והתגלעו מחלוקות שהתאפיינו בחוסר אמון, בחשדנות ובהאשמות הדדיות. כמו כן, חקירות נדרשות התעכבו עד הגעתם של חוקרי ילדים למרכזים, דבר שהפחית את מספר החקירות במרכזים אלה.

במאי 2018 קבע משרד הרווחה בנוהל, כי את המרכזים ינהלו מדריכי הצוותים של חוקרי הילדים, נוסף על תפקידם, כדי לצמצם את עלויות המרכזים. אף על פי כן, ביולי 2018 פרסמה נציבות שירות המדינה מכרזים לתקנים חדשים למנהלים של שלושה מרכזי הגנה כפיילוט. בתנאי הסף לתפקיד מנהל מרכז הגנה במכרזים אלה נדרש ניסיון כחוקר ילדים ולא כמדריך צוות. גם שאר דרישות הסף היו נמוכות בהרבה מן הדרישות עד אז, גם ברמת ההשכלה גם ברמת הניסיון המוכח הרלוונטי.

רופאים:

החלטת הממשלה על הקמתם של מרכזי ההגנה הטילה על משרד הבריאות להקצות משאבים להעסקת רופאים מומחים במרכזי ההגנה. תפקידי הרופא, בין השאר, הם כתיבת חוות דעת משפטיות והעדה כעדים מומחים. לעיתים, הפרקליטות אינה מסתפקת בחוות הדעת של הרופאים במרכזי ההגנה אלא מבקשת גם את חוות דעתם של רופאי המרכז הלאומי לרפואה משפטית. משום כך, יש קטינים נפגעים המתבקשים לעבור בדיקה גופנית פולשנית נוספת, שאינה עוזרת לטראומה.

בשנת 2016 בוצעו בשישה מרכזי הגנה, 136 בדיקות רפואיות ואילו בשנת 2017 בוצעו בשמונה מֶרְכָּזִים 100 בדיקות רפואיות - ירידה של 45% בממוצע למרכז. משרד הרווחה לא בחן את הירידה במספר הבדיקות בכל מרכז, וממילא לא נבדקו גם הסיבות לירידה והדרכים האפשריות לייעולה ולתגבורה של עבודת הרופאים במרכזים.

הפניית מקרים על ידי המשטרה:

הביקורת מצאה כי בניגוד לנוהלי המשטרה והנחיותיה, חקירות קטינים בני 14 ומעלה שנפגעו בעבירות אלו, בוצעו רובן בתחנות משטרה ולא במרכזי הגנה. כמו כן, בניגוד לנוהל המשטרה ובניגוד להנחייתו של ראש מחלקת נוער, פעמים רבות חוקרי המשטרה מפנים בקשות לחקירת ילדים עד גיל 14 לא למרכזי ההגנה אלא היישר לחוקרי הילדים המחוזיים. לכן, פניות שהגיעו למשטרה לא הגיעו למרכזי ההגנה.

מודעות ציבורית:

משרד הרווחה לא נקט צעדים לפרסום מרכזי ההגנה ופעילותם בתקשורת, ולא מומשה הדרישה להעלאת המודעות הציבורית כפי שהובאה בדוח מבקר המדינה משנת 2015. כמו כן, חיפוש באתרי האינטרנט של משרד החינוך ומשרד הבריאות אינו מעלה מידע על מרכזי ההגנה. מיעוט ההפניות של גורמי מקצוע ומיעוט הפונים למרכזי ההגנה מיוזמתם מלמדים כי הציבור אינו מודע למרכזי ההגנה.

ליקויים בעבודת ועדות פטור מחובת דיווח במקרי חשד להתעללות:

בחוק העונשין נקבעו הוראות עונשיות מיוחדות למי שתוקף קטין או חסר ישע או מתעלל בהם, והוטלה חובת דיווח על התעללות בקטינים. בהתאם לחוק גם הוקמו בכל אחד משבעת מחוזותיה של הפרקליטות ועדות פטור מחובת הדיווח למשטרה במקרי חשד להתעללות בקטינים. עובד סוציאלי ישקול פנייה לוועדת פטור כשטובת הקטין מצריכה מהלך זה כמו במקרים בהם הדיווח למשטרה צפוי לסכן את חיי הקטין או את חייו של בן משפחה אחר או במקרים של פגיעה בין אחים.

עד שנת 2018 פעלה כל ועדת פטור בנפרד והפרוטוקולים שלה והחלטותיה נשמרו אצלה. דרך פעולה זאת לא אפשרה העברת מידע ונתונים בין הוועדות ולא היה אפשר לאתר קטינים שהעתיקו את מקום מגוריהם ונפגעו יותר מפעם אחת, במקומות שונים, או פוגעים שפגעו יותר מפעם אחת במחוזות שונים.

הגם שוועדות הפטור משתמשות מינואר 2018 במערכת ממוחשבת אחידה המאפשרת הצלבת מידע ביניהן, המידע מן השנים הקודמות לא שולב במערכת הממוחשבת ולפיכך אין בידי ועדות הפטור המידע המלא הדרוש להן לקבלת החלטותיהן או לאיתור מקרים שנידונו בעבר. אף שעברו כמעט 30 שנה למן הקמתן של ועדות הפטור הוועדות, משרד המשפטים טרם קבע נהלים מנחים ומחייבים לעבודתן ולא הוסדרה עבודתן לפי אמות מידה אחידות.

ניהול התיקים הפליליים: 

מנתוני הפרקליטות עולה כי כ-70% מתיקי עבירות חמורת אלה כלפי קטינים, נסגרים בשל היעדר ראיות. עוד עולה כי מכלל התיקים שהוגשו בהם כתבי אישום, 32 תיקים הוגשו יותר משנתיים לאחר פתיחתם בפרקליטות, ובחמישה מהם הוגש כתב אישום יותר מארבע שנים ממועד פתיחתם בפרקליטות.

הטיפול בשב"ס: 

מכלל כ-1,400 עבריינים שהיו בשירות בתי הסוהר, ב-2017, כ-60% לא היו משולבים בתוכנית טיפולית כלשהי. נמצא כי תנאי הקבלה לקבוצות הטיפול הייעודי, ובהם יתרת מאסר של שנתיים לפחות, מוטיבציה לטיפול והערכת מסוכנות, הם בפועל חסם לשילובם של העבריינים בתהליך הטיפולי. לפיכך, רובם אינם מקבלים טיפול ייעודי בבית הסוהר, טיפול שהוא החוליה הראשונה ברצף השיקום של העבריין המורשע.

השחרור מבית הסוהר: 

בידי שב"ס אין ריכוז נתונים על רמת מסוכנותם של העבריינים, במיוחד אלה מהם שריצו תקופת מאסר של שנתיים ופחות וממילא לא עברו טיפול ייעודי בבית הסוהר. חזרתם לחברה של אסירים משוחררים בלי ששום גורם בקהילה יודע את רמת מסוכנותם ואת מידת הסכנה שיעברו שוב עבירות בתחום - אינה רצויה ואף עלולה לפגוע בציבור.

איזבל סרי לוי, המפקחת הארצית לפגיעות מסוג זה בילדים ובני נוער במשרד הרווחה מסרה למשרד מבקר המדינה כי בעקבות מדיניותו של משרד הרווחה למתן טיפול זמין לכל קטין שנפגע ולמשפחתו, ללא עלות, עלה מספר הפניות לאגפי הרווחה ממשפחות שלא היו מוכרות להם לפני כן. ואולם בהיעדר תוספת של כוח אדם לנושא, חלק מהרשויות המקומיות אינן מפנות לטיפול או מפנות נפגעים מעטים בלבד.

לדוגמה היא ציינה, כי "בעיר החרדית מודיעין עלית יש מודעות גוברת לנושא הפגיעות ובשנים האחרונות הופנו הרבה מקרים לטיפול, אולם ללא תוספת כוח אדם לפתיחת תיקים וקליטת המקרים (הפניה לטיפול) הלא מוכרים ברשות, הם מתקשים מאוד לתת את השירות לתושבים". כמו כן, בשל היעדר כוח אדם במחלקת הרווחה בעיר בית שמש, מקרים של פגיעה בקטינים אינם מופנים לטיפול.

משרד הרווחה מסר בתשובתו למבקר המדינה כי העובדים הסוציאליים ברשויות המקומיות אינם מעניקים טיפול לקטינים שנפגעו ובני משפחותיהם, אלא מפנים אותם למרכז לטיפול ומלווים את תהליך הטיפול. לפיכך לא תוכננו תקני כוח אדם ברשויות המקומיות.

המפקחת מסרה עוד כי לשירותי הרווחה ברשויות המקומיות אין את היכולת לתכנן מראש את היקף התקציב שיידרש למימון השתתפותה של הרשות בעלות הטיפול (25%), מאחר שאין "לנבא" את מספר הילדים שיזדקקו לטיפול. 

מבקר המדינה כותב כי "הכנסת שירות חדש בידי משרד הרווחה מבלי להעמיד לרשותם של שירותי הרווחה ברשויות המקומיות את האמצעים למתן השירות, הולידה קושי במתן השירות החדש". הוא כותב כי על משרד הרווחה לבדוק ולוודא שכל האוכלוסיות הבאות לקבל טיפול, ובכללן אוכלוסיות חדשות שלא היו מוכרות לשירותי הרווחה ברשויות המקומיות, ימצאו מענה הן בטיפול והן בהפניות לטיפול.

משרד הרווחה מסר כי "עד כה המשרד עסק בהקמה, בהתייצבות השירות וביישום כל מרכיבי המודל במסגרת המשרד. כעת בשלים התנאים לפרסום תע"ס בנושא מרכזי הטיפול ופעילותם. והוא צפוי להתפרסם עד לאמצע שנת 2019".

ממשטרת ישראל נמסר כי היא חוקרת עבירות חמורות אלו באופן סדור ומוקפד ע"י חוקרים מיומנים, תוך הכרה בכלל ההיבטים הרגשיים, "המורכבות והצורך בשמירה על הפרטיות וכבודן של נפגעי העבירה, זאת לצד החתירה הבלתי מתפשרת לחקר האמת - שהיא תכליתה של כל חקירה משטרתית".

"עמדתנו היא כי ביצוע חקירות במרכזי הגנה שהמשטרה שותפה להובלתם, מאפשר פעילות אפקטיבית יותר הן לטובת הנפגעים הקטינים והן להשגת ראיות. לשמחתנו, זה מכבר הוצבו מחדש חוקרי הילדים הקבועים של משרד הרווחה למרכזים והדבר אפשר גם לחזור ולהפנות לשם את החקירות כפי שאכן נעשה מאז".

בתגובתם מסרו, כי משטרת ישראל תמשיך לפעול בכל הכלים העומדים לרשותה מכוח החוק עם כל הגופים העוסקים במלאכה, על מנת לטפל ביסודיות ובמקצועיות בכל תלונה על עבירות חמורות אלו שבוצעו כלפי קטינים, הכול ברגישות המתבקשת תוך שמירה והקפדה מלאה על זכויותיהם ובירור האמת.

משירות בתי הסוהר נמסר כי שב"ס מנהל מסגרות טיפוליות לעבריינים אלה, בהתבסס על הספרות המחקרית המקצועית העדכנית ובהתאם להנחיות "פורום אמות מידה" המשמש כפורום מקצועי מוביל בין משרדי הממשלה לקביעת אמות מידה לטיפול בהם. הרצף הטיפולי כולל תכניות הכנה לטיפול באמצעות קבוצות טיפוליות שונות כדוגמת תכניות גמילה, רכישת שפה, מניעת אלימות וקבוצות טיפוליות נוספות בנושאים משיקים.

על פי שב"ס, 76% מעבריינים אלה משולבים בתהליכי טיפול על פני רצף זה - עליה של 16% משנת 2017. עוד נמסר כי הגורמים הטיפוליים בשב"ס פועלים כל העת להרחבת מספר האסירים המשולבים בטיפול במסגרת שיקום מונע ולהרחבת היקפי הטיפול במספר דרכים: תכניות חדשות וייחודיות לטיפול כדוגמת קבוצות טיפול ייעודיות למכחישי עבירה, קבוצות טיפוליות לאסירים בעלי צרכים מיוחדים וקבוצות טיפוליות להגברת המוטיבציה לטיפול.

הרחבת מענים טיפוליים קיימים ומתן מענים לתמיכה ברצף הטיפולי בהם ימים מרוכזים המתאימים לאסירים אלה הנמצאים לקראת שחרור, תכנית לשימור תכנים ותהליכים לאסירים בעלי יתרות מאסר ארוכות, קבוצות הכנה לטיפול בקהילה ומפגשי הכנה לשחרור תחת צו פיקוח של יחידת צור.

עוד ציינו בשב"ס כי הערכת מסוכנות לגורמי הטיפול בקהילה, מתבצעת על ידי משרד הבריאות ובאחריותו. הערכה כזו ניתנת בהתייחס לכל עבריין בתחום זה לקראת מועד שחרורו המלא, ללא קשר לאורך מאסרו. תוקפה של הערכת המסוכנות הוא לשנה ובמידה וחלפה למעלה משנה תוגש הערכת מסוכנות עדכנית. באשר לתקני יחידת "צור", המפקחים על העבריינים בקהילה לאחר שחרורם, נמסר כי אלה נקבעו ע"י המשרד לבט"פ ושירות בתי הסוהר בהתאם ליחס הנדרש בין קציני פיקוח למספר המפוקחים, יחס המתקיים בפועל. בהתאמה, ייגזרו המשמעויות לנוכח עלייה בעתיד במספר המפוקחים.

במשרד לביטחון הפנים מסרו כי "יחס התקנים לקציני הפיקוח אל מול המפוקחים, נקבע עם הקמת היחידה - אך אינו מתעדכן באופן אוטומטי עם הגידול בצרכים, וזאת בדומה לכלל מערכי המשטרה ושב"ס. ככל שיש צורך בהגדלת יחידה זו או אחרת, הדבר מתבצע בהתאם למגבלות המשאבים. כפי שצויין בדו"ח, לאור החשיבות שהמשרד מקנה לפעילות היחידה ולאור משאביה המוגבלים, הנחה השר להגדיל את היחידה וזאת חרף הקיצוצים הרחבים שהושתו על המשרד לביטחון הפנים וגופיו".

מנכ"לית המועצה לשלום הילד, עו"ד ורד וינדמן, התייחסה אף היא לממצאי הפרק ואמרה כי "מדינת ישראל מקבלת ציון נכשל בהגנה על ילדים מפני עבירות חמורות אלה. למרות העליה המתמדת בדיווחים על עבירות בקטינים ועל אף שברור לכל המערכות המדינתיות שפגיעה כזו היא פגיעה רב מערכתית ורבת השלכות על הילד ועל משפחתו, מדינת ישראל נכשלת בהגנה על הילדים הנפגעים".

לדבריה, "לא יתכן שילדים שנפגעו ומגיעים להתלונן בתחנת המשטרה, לא מופנים למרכזי ההגנה המיוחדים שנבנו במיוחד עבורם ונועדו להקל עליהם, לא יתכן שיש עדיין מעט מידי מפקחים על עבריינים משוחררים ואין תקצוב נוסף באופק להגדיל את מספרם ולהבטיח הגנה על הילדים, לא יתכן שילד נפגע עבירה מחכה למעלה משנה לקבלת החלטה האם בכלל יוגש כתב אישום בעקבות התלונה שלו ולא יכול להתפנות לשיקום שלו".

עו"ד ורד וינדמן הוסיפה כי "הממשלה החדשה שתקום חייבת להתחיל להתייחס למניעת פגיעה בילדים כאל משימה לאומית. על מנת להבטיח רשת הגנה לילדים, עליה למנות לאלתר מתאם בינמשרדי שירכז את המאמצים של כל משרדי הממשלה הרלוונטיים ליישום הליקויים בדו"ח ויפעל לגיבוש מדיניות עתידית סדורה ומחייבת".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!