פרקליט הצמרת: הקלות שבה עוצרים חייבת להסתיים
עמית חדד, עורך הדין הצעיר שהפך לפרקליטם של בכירי המדינה בראיון בלעדי ל'בחדרי', בו הוא נוגע בנושאים רבים, על היכרותו עם הפרקליט יעקב וינרוט ז"ל שהפך אותו לבן משפחה, הייצוג של ראש הממשלה והעוול שנעשה לו • וגם, "שופט מתקשה להיכנס לראש החרדי" • אל תפספסו
- אלי שלזינגר
- י"ז ניסן התשע"ט
- 9 תגובות
פרקליט הצמרת עו"ד עמית חדד, שמשרדו החדש כבר הספיק להיכנס לדירוג כמשרד מוביל בקטגוריית צווארון לבן ומייצג בין היתר את ראש הממשלה בנימין נתניהו, בראיון מיוחד ובלעדי ל'בחדרי חרדים'; על חקירות ראש הממשלה, על סיכויו של אדם חרדי מול שופט חילוני ועל החמלה שאבדה למערכת המשפטית בישראל.
עוה"ד עמית חדד, לאחרונה פתחת עם שותפך עו"ד אריאל רוט משרד עורכי דין חדש, לאחר שבשנים האחרונות הייתם שותפים במשרדו של עו"ד יעקב וינרוט ז"ל. יש המגדירים אותך כיורשו של יעקב וינרוט ז"ל, ספר לי איך הכרתם, כיצד היו יחסיך עמו ואיך זה לצאת לדרך חדשה ?
לאחר פרישתו של השופט אדמונד לוי ז"ל, אצלו התמחתי, הייתי בצומת דרכים והתלבטתי האם להמשיך את ההתמחות אצל שופט אחר בבית המשפט העליון או להיענות להצעה של יעקב להשתלב אצלו במשרד. התייעצתי עם שופט ותיק בעליון, שאמר לי: "תו תקן של מתמחה בבית המשפט העליון כבר יש לך, עדיף לך כעת להשתלב אצל יעקב במשרד כי הוא משהו מיוחד".
קיבלתי את המלצתו והתחלתי לעבוד במשרד וינרוט. החיבור עם יעקב היה מידי, זה היה בתקופה שנוהל נגדו הליך משפטי, ממנו יצא זכאי. ליוויתי אותו בתקופה קשה זו, ומהר מאוד התחבבנו זה על זה. היינו מאוד קרובים. זה התחיל בעבודה אך התרחב מהר מאוד לכל תחומי החיים, נפגשנו רבות באירועים משפחתיים, כמו גם בחגים, בשמחות וכו'.
באופן הדדי ראינו עצמנו ממש כבני משפחה אחת. אני ראיתי בו מעין אב והוא ראה בי מעין בן. במהלך ההתמחות במשרדו של יעקב הכרתי את עו"ד אריאל רוט - הפכנו לחברים קרובים ובעידודו של עו"ד וינרוט אף הפכנו לשותפים קרובים. הקשר עם אריאל הוא סינרגי, אנחנו משלימים אחד את השני בתחומים שונים כאשר לכל אחד יש את היכולות שלו, אריאל ניחן ביכולת ניהולית ועסקית יוצאת דופן.
לאחר פטירתו של יעקב לא היה ספק בליבנו שנמשיך במשרדו, אך בסופו של יום הדבר לא הסתייע. אריאל ואני החלטנו לצאת לדרך חדשה, שתשמור על מורשתו של יעקב ז"ל ועל הדרך אותה התווה. הערכים שהוא הנחיל ממשיכים לאפיין את המשרד החדש. אפשר בהחלט לומר שהמנגינה הייחודית של יעקב ז"ל ממשיכה להתנגן כאן אצלנו, במשרד חדד רוט ושות'.
איך היית מגדיר את הייחודית של עו"ד יעקב וינרוט? מה הביא אותו למעמדו כפרקליט צמרת שכל שועי המדינה רוצים בשירותיו?
מעבר לכל מעלותיו וכישוריו הרבים, היו לו כמה מאפיינים בולטים וייחודים שאפשר לומר שהגדירו אותו והקנו לו את מעמדו הבכיר. ראשית, הקרבה וההזדהות הטוטאלית שלו עם הלקוח. בינו לבין הלקוח שלו, כל לקוח, היה מרחק אפס. כתוב במקורות "אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו", אז יעקב יישם אמרה זו כלפי לקוחותיו בצורה שלמה ומושלמת. הוא הרגיש את כאבו של הלוקח, נכנס לראש שלו, ואני חושב שזה בהחלט היה חלק מהכישרון שלו - היכולת לראות את הלקוח מבפנים, ולהיות שותף לתחושותיו, כך שהייצוג שלו את הלקוח בבית המשפט לא היה מן השפה אל החוץ, אלא כאדם המייצג את עצמו ומתחנן על חייו וחירותו.
עו"ד עמית חדד. צילום: רפאל מזרחי
מאפיין ייחודי נוסף היה השימוש שיעקב ז"ל עשה בכלים לוגיים ובחשיבה ישרה בשביל לנתח נכון את התיק, להבין לעומק השתלשלות הדברים, להפריד הפרד היטב בין העובדות היבשות לבין הנחות היסוד העומדות מאחורי האשמות נגד הלקוח; לברר ביסודיות האם המסקנות המשפטיות נגד הלקוח תואמות את הנתונים והפרטים בתיק; והאם ניתן להעניק פרשנות אחרת לנתון כזה או אחר בתיק.
המאפיין השלישי שייחד כל כך את יעקב ז"ל היה רוחב היריעה. הוא האמין שחכמה היא דבר קדוש. מתוך תפיסה זו יעקב ז"ל תמיד שאף לידע והיה סקרן ללמוד בכל נושא. אין נושא שהיה מחוץ לתחום. זה כולל דת, מדעים, היסטוריה, פוליטיקה, ספורט כל נושא שבעולם. הייתה בו שאיפה וצימאון בלתי פוסק לידע ומידע. והידע הזה נתן לו יכולת להסתכל על כל מקרה בצורה עגולה והיקפית, ולנתח כל סוגיה משפטית מפרספקטיבה רחבה ומקיפה במיוחד.
נעבור לנושא הנמצא בראש הכותרות בתקופה זו. בין יתר לקוחותיך אתה מייצג גם את ראש הממשלה בנימין נתניהו בתיקי 1,000 2,000 ו-4,000, בהם החליט היועמ"ש על הגשת כתב אישום בכפוף לשימוע. מה דעתך על התיקים בכלל ועל החלטת היועמ"ש להודיע על הזימון לשימוע לפני הבחירות?
כל התיקים נגד ראש הממשלה הם חסרי תקדים מבחינה משפטית. ניקח למשל את תיק 4,000. נתעלם רגע מהשגיאות העובדתיות הקשות שהוצגו בכתב החשדות שפרסם היועץ המשפטי לממשלה ונתמקד רק בסוגיות המשפטיות שעולות מתיקים אלו. עד היום אף אחד לא העלה על דעתו שסיקור אוהד יכול להיות טובת הנאה שתקים עבירה של שוחד.
הסיבה שלא יצרו משוואה כזאת היא כי ברגע שאנו פוסעים בכיוון הזה, יכול להיווצר מדרון חלקלק שיפליל רבים. תפיסה שכזו, פוגעת קשות בחופש העיתונות ותביא להתערבות גסה של המערכת המשפטית ביחסי פוליטיקאים – תקשורת.
לייצר עבירה תקדימית דווקא נגד ראש ממשלה זה דבר לא נכון. לא ראוי לייצר שדה ניסויים משפטי על גבו של בכיר נבחרי הציבור. בכל מקרה, אם רוצים ליצור הלכה חדשה, היא חייבת להיות מכאן ולהבא, ולא לחול רטרואקטיבית ושאז איש לא העלה על דעתו שהם פליליים.
ובכל זאת היועמ"ש החליט להודיע על הגשת כתב אישום בכפוף לשימוע
הזמנה לשימוע היא לא סוף פסוק. הרבה פעמים אחרי שימוע לא נשאר כלום מהאשמות והתיק נסגר. בדיוק בגלל זה סברנו שלפרסם הודעה כזאת, בתקופה רגישה, תקופת בחירות זה דבר שהוא לא נכון. הראנו שגם שופטים בדימוס שותפים לדעה שלנו, שזה רק עלול לבלבל את הציבור שלא מכיר את השלבים המשפטיים של תיק פלילי, ושלא מבין את המשמעות של זימון לשימוע לעומת הגשת כתב אישום.
סברנו, והדבר אכן התממש, שהודעה כזאת בעיקר נותנת תחמושת ליריבים פוליטיים נגד ראש הממשלה. כלים שמסיטים את השיח מנושאים שמערכת בחירות באמת צריכה לעסוק בהם. הדברים קיבלו ביטוי גם בכך שקיבלנו, הפרקליטים המייצגים את ראש הממשלה, את כתב החשדות נגדו במקביל לתקשורת. מדובר באירוע לא תקין, הן בנראות והן במהות.
חלקים נרחבים בציבור החרדי מרגישים מופלים ומודרים בזירה המשפטית. האם קיים בסיס מציאותי לתחושות אלו?
אני לא חושב שקיימת אפליה, אך בהחלט יש תופעות של חוסר הבנה. הציבור החרדי הוא כמו חידה עבור בית המשפט. שופט מסתכל תמיד על המניע הנסתר, ומתקשה להיכנס לראש החרדי. אנחנו כבני אדם תמיד מסתכלים על המציאות דרך המשקפיים שלנו. יצא לי לייצג אנשי צדקה באמת, מהסוג היפה ביותר, אבל בזירה המשפטית קשה לפעמים למקבלי ההחלטות להאמין שיש אנשים שעושים פעולות אלטרואיסטיות ממניעים טהורים. תמיד חיפשו את המניע הנסתר. יש פער שבית המשפט לפעמים מתקשה לגשר עליו ולהפנים שיש כאן מערכת חשיבה שונה. אחרת.
עו"ד עמית חדד ושותפו עו"ד אריאל רוט. צילום: רפאל מזרחי
לצורך הדוגמא זכינו לייצג את הרב ישעיהו הבר, אחד מהל"ו צדיקים שבדור, מושתל כליה, שבמקום להתקרבן הוא פשוט לקח את הסבל והמכאוב האישי שלו והפך אותם למקור של עוצמה ונתינה. הוא הקים בעשר אצבעות מפעל חסד חובק עולם, שפשוט משכנע אנשים בריאים לתרום כליה לאנשים זרים לגמרי הזקוקים להשתלת כליה.
הרב הבר הצליח לשכנע מאות אנשים לתרום כליה לזרים מוחלטים שחייהם ניצלו בזכותו פשוטו כמשמעו. הוא הצליח במקום שבו כולם נכשלו לפניו. במהלך החקירה המשטרה הסתכלה עליו וראתה אותו כסוחר איברים, לא פחות. מישהו שמסווה את עצמו כאילו שהוא מנסה לעשות מצווה, כאשר הם משוכנעים שמבוצעת כאן עבירה. שיש משהו שהם לא רואים מתחת לפני השטח. לצערי, הרבה פעמים, המערכת לא מסוגלת לראות את הדברים בצורה אחרת.
כנ"ל לגבי פעילות הגמ"חים. חוקר ממוצע שנתקל לראשונה בתופעה הזאת מיד משער שהגמ"ח הוא כיסוי לפעולות של הלבנת הון או עבירה פיננסית אחרת. לכן, לא פעם, כאשר מגיע אדם מתוך חברה חרדית שיש בה תופעות כאלו ועומד למשפט בנושאים כאלו, אנחנו צריכים לעבוד קשה יותר כדי לשבור את הנחות המוצא, את הסטריאוטיפים ואת הסטיגמות.
ייצגת בשעתו את השר לשעבר בנימין בן אליעזר ואת בוריס ויסמן ז"ל, בשני המקרים הללו הנאשמים נפטרו במהלך משפטם. האם אתה רואה קווים דומים בניהול המשפטי?
כולנו מורגלים לחשוב שיהודים הם רחמנים בני רחמנים, אבל לצערי יש מקרים שגורמים לי לחשוב שהחמלה אבדה לנו. כנראה שמשהו בחמלה היהודית נשחק. כבר יותר מפעם אחת אני מוצא עצמי מייצג נאשם בבית משפט במצב רפואי קשה מאוד, עד שהוא כמעט כבר ולא איתנו. הרופאים קבעו כי זמנו קרוב, הוא סובל מתחלואים שונים ביחד, מצבו סופני בהחלט. בצער רב אני אומר זאת. ברור לכל בר דעת שאנשים אלו לא יראו את סוף המשפט בחייהם.
צריך לשאול את עצמנו למה אנחנו כחברה מתעקשים לנהל הליכים פליליים נגד אנשים שהם לא מסוכנים לאף אחד. בעצם, האדם שנמצא בסוף ימיו אומר לעצמו שהוא הולך בלי להשאיר שולחן נקי. במקום להיות טרוד בסוף שלו ובמשפחתו, הוא טרוד בדברים אחרים. משפחתו נטרפת מדאגה למצבו הבריאותי ובמקביל צריכה להתמודד עם הליך משפטי קשה ומעיק.
לדעתי אנחנו כחברה מספיק חזקים בשביל לגלות גדלות נפש ולהיות מסוגלים לסלוח. לא נכון לנהל הליך פלילי, שזה דבר קשה מאוד גם לאדם בריא, ולגרום לנחשד עוול, בכך שהוא נפטר תוך כדי ההליך המשפטי ולא זוכה להיאבק את חפותו. זה כמו לזרוק אבן אחר הנופל, במקום להתעלות ולהניח לאדם לסיים את חייו בצורה ראויה. ואגב, האנשים המנוחים שהזכרת בשאלתך נפטרו זכאים לגמרי ומכל הבחינות.
יש טענות על עודף עורכי דין ושחלקם לא יצליחו להתפרנס בכבוד. זה נכון לדעתך?
אני לא מרגיש שיש עודף של עורכי דין בשוק הישראלי. הנתון המספרי מבלבל, כי יש לא מעט בעלי רישיון שלא עוסקים בכלל בעריכת דין. אני כן יכול לומר מהחוויה הפרטית שלי, שלמצוא עורכי דין טובים, לאתר אותם, זה דבר שהוא ממש לא קל. אם למישהו יש את הכלים והיכולת להתמיד ולייצג בכבוד לקוחות, הוא בהחלט יכול להצליח ולהתמקצע בתחום שיש בו שליחות לסייע לצדק לצאת לאור. אין צורך להיבהל מהכותרות על עודף עורכי דין.
האם יש תיקים שמשרד חדד-רוט לא ייצג בהם?
באופן עקרוני לא ניקח תיק שאין לנו איך לתרום בו. שלא ישתמע לא נכון, אנחנו בהחלט נייצג בתיקים שמוגדרים כ"כמעט אבודים", אם יש לנו מה לתרום בהם ברמה המקצועית והמשפטית, במטרה לסייע ללקוח לצאת מהסבך המשפטי.
מהו לדעתך הנושא החשוב ביותר שיש לבצע בו רפורמה בתחום המשפט?
העניין הבוער ביותר לתיקון במערכת המשפט, זהו תחום המעצרים. אנחנו רואים פעם אחר פעם אנשים שנעצרים וקשה מאוד להבין למה הם נעצרו. האצבע קלה מאוד על הדק המעצרים. החירות של כל אחד מאיתנו נמצאת כיום בעירבון מוגבל. על בסיס מעט מאוד, המשטרה יכולה לעצור כל אזרח ולהאריך את מעצרו בלי שהמעצר משרת תכלית כלשהי מלבד הפעלת אמצעי לחץ על הנחקר. במקרים רבים מאוד לא מוגש בכלל כתב אישום בסופו של דבר, וחירותו של אדם נשללה סתם.
הנזק של מעצר הוא אדיר, אנחנו רואים אצל לקוחות תסמינים של פוסט טראומה ממש. תנאי המעצר בישראל לא הולמים מדינה דמוקרטית, לא את מה שהמדינה רואה בעצמה או את מה שהיינו מצפים מעצמנו כמדינה עם ערכים של צדק ומוסר. בן אדם פשוט נתלש מהחיים שלו ברגע אחד, נזרק לתוך תא מעצר ונחקר שתי וערב. במקרים רבים לאחר תקופה נשלחת לו הודעה שהתיק נסגר. זוהי התנהלות חסרת אחריות. אין התנצלות ואין לקיחת אחריות או מחיר בצידה. הקלות הזאת שבה עוצרים אנשים בישראל חייבת להסתיים, ויפה שעה אחת קודם.
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 9 תגובות