המטפל הרגשי: "גם חרדים צריכים הדרכה נכונה"

חרדות, דיכאון, אובססיביות ומצוקות של הנפש - המטפל הרגשי מרדכי (מוטי) רוט נוגע בתפוחי אדמה לוהטים בעולם הטיפולי. בדרכו המיוחדת ובענוותנותו הוא מכיל את הכאב, הבדידות והסערות, מסתכל להם בעיניים וגם יוצר מוזיקה בהשראתם. בעשייתו, נותן רוט כתף למצוקות של הנוער, אבל לא רק: "הנוער זקוק לאהבה. כשאני מדבר איתם אני לא מטיף להם לחזור בתשובה, לא מדבר איתם על אמונה – אנחנו מנגנים ושרים. במוזיקה יש אלמנט מרפא, מקרב ומחזק. הניגונים יכולים לגעת בנשמה, ולרכך את המהלומות שעוברות על הנפש".

רוט הוא גם יוצר מוזיקאלי מוערך ששיתף פעולה עם היוצרים עדי רן, אליעזר בוצר ויובל סלע. מלבד זאת הוא חתום על חמישה ספרים משותפים עם הסופר החרדי המוערך חיים ולדר. "חיים הוא אשף בנושא חינוך ילדים", אומר רוט, "יש לנו אותו ראש ואנחנו מתאימים כמו כפפה ליד. מעבר לכך, אנחנו חברים טובים. היינו יושבים יחד שעות על ספרים, חושבים איך לפתח נושאים. עם כל הרזומה האדיר שלו, הוא יושב איתך בפשטות וענווה, כאילו שאנחנו מכירים עשרות שנים. חיים הוא אדם מיוחד במינו. הושפעתי ממנו, וקבלתי השראה מדרכו החינוכית. הוא אדם ייחודי".

"יש משהו משותף לשנינו", אומר השבוע ולדר, "שנינו לא מגיעים מעולם הספרות אלא מעולם החינוך. מוטי למד ועוסק בטיפול רגשי, מתוך זה באו הרעיונות. גם הכתיבה שלי ב'ילדים מספרים על עצמם' התחילה מעולם החינוך. ממורה הפכתי להיות סופר. אני האיש הכותב ומוטי ההוגה, ושנינו תורמים. יש לנו יצירה מאוד מיוחדת שעוסקת בתוך הנפש דרך המילים. הספרים שלנו עוסקים בהעצמה. לדוגמא, הם נותנים לילד שמרגיש חרדות להרגיש בטוח, לילד עם דימוי עצמי נמוך - להרגיש עם דימוי עצמי גבוה, וגם לדעת לדחות מחשבות לא טובות, ולהפוך אותן לחיוביות".

להורים במגזר החרדי יש מודעות גבוהה לחינוך

רוט (34) נשוי ואב לשלושה ילדים. הוא מתגורר בבני ברק ובמרוצת השנים הפך לכתובת לבני נוער חרדים, שרואים בו כתובת נכונה לשפוך את ליבם ולחלוק את מצוקתם. הוא בוגר ישיבות חסידיות, ובמקביל ללימודי תורה עובד כמטפל רגשי ויוצר מוזיקה. הטיפול שלו משלב שיטות שונות. "אני משלב תרגילים גופניים ורגשיים, וכך נותן מענה לבני נוער שעוברים טיפול רגשי תומך, אבל גם למבוגרים. יש לא מעט מקרים שתוך כדי טיפול בנוער, התברר שההורים בעצמם זקוקים להדרכה הורית".

רוט מצליח ליצור קשר בלתי אמצעי. ייתכן שזאת הסיבה שאנשים אוהבים לשפוך בפניו את הלב והנפש. מבחינתו הבחירה לעסוק בטיפול רגשי היה טבעית. "במשך שנים אישתי ואני אירחנו נערים לשבתות. דברנו, צחקנו ושרנו. הבנתי שזה התחום בו אני מעוניין לעסוק באופן מקצועי. כשהייתי בישיבה, בגיל הנעורים, התחלתי לרוץ וגם התבודדתי. בזמנו זה לא היה כל-כך מקובל בעולם הישיבות. עשיתי התבודדות עוד לפני שהכרתי את הטכניקה הברסלבית, פשוט דברתי עם הקב"ה והרגשתי הקלה ובהירות מחשבתית".

בהמשך עבר לישיבת מיר. "בתקופה הזאת התחלתי לקרוא כמויות של ספרים על נפש האדם, ובמקביל לתרגל טכניקות של הרגעה. כמובן בדקתי אם זה מותר מבחינה הלכתית, והבנתי שכל עוד לא מעורבת בזה עבודה זרה – אין בעיה עם העניין. כך מצאתי את עצמי בשגרה של לימודי תורה, קריאת ספרים על נפש האדם וריצות למרחקים. אחד הדברים שהבנתי הוא שהנפש והגוף כרוכים אחד בשנייה, וכשהנפש כואבת זה עלול להתבטא בגוף. יש אנשים שחיים עם המון כאב פיזי, ולעיתים המקור שלו נפשי".

רוט מטפל במבוגרים, ובנערים שחלקם מוגדרים 'נוער נושר', וחלקם מתמודדים עם חרדות והרבה עצב פנימי וחוסר אמונה בטוב שנמצא בהם. "עיקר העבודה שלי איתם היא לעשות טיפול שורש – לרפא את הפצע שנוצרו כתוצאה ממחסור באהבה מצד הורים ומחנכים וביקורתיות יתר שהופכת להרסנית. האהבה הכי בסיסית לילד בא לידי ביטוי בכך שנאמר לו שהוא טוב, ושנקבל אותו כמו שהוא, בלי תנאים וביקורת.

"בפועל זה אומר לקבל גם הדברים שקשה לנו איתם כהורים, דברים שאולי מלחיצים אותנו. לדוגמא כשילד לא קם לתפילה, אין טעם להטיף לו מוסר ולבקר אותו כיוון שאז הוא עלול לפתח שנאה. אם הילד כל הזמן שומע משפטים על כמה שהוא חסר ולא מספיק טוב, הוא מפתח אמונה פנימית שהוא לא בסדר, הוא מאבד את העוגן הכי בסיסי שלו – האמונה שהוא טוב".

רוט מבהיר: "באותה נשימה אני בגישה שאהבה לילד היא גם הצבת גבולות בצורה נכונה. יש הורים שלא יודעים להציב גבול, הם לא מבינים מהי המהות של סמכות הורית, לכן ההתנהגות שלהם עלולה להיתפס כשתלטנות, והילד מצידו באופן טבעי עלול להתנגד. כשהילד שלנו חווה משבר ונניח מחליט שהוא לא רוצה להיות דתי – זה מזמן גם את ההורה לעשות עבודת התבוננות על עצמו, ולחשוב איפה הייתי נוקשה מידי? האם אני מציב לילד שלי גבול? האם אני אוהב אותו באהבה שהיא בריאה ונכונה לו?

ילדים זקוקים לחממה. אי אפשר להפקיר אותם. לתת לילדים גישה לאינטרנט פתוח זה להפקיר אותם. ילד שנחשף לתכנים רעים – נפגע. אין פה שאלה. באותה נשימה אני מציין לטובה את המאמץ של הורי הנערים להביא את הילדים שלהם למקום טוב יותר בחיים. לרוב פונים אליי אחרי שהם הבינו שאיפשהו הם עשו טעות בדרך. להורים במגזר החרדי יש מודעות גבוהה לחינוך נכון ולחשיבות של חברה טובה. הם יודעים היטב שחברה שלילית עשויה להשפיע לרעה על הילד, ולהיפך. לא חסר מקרים שחבר שלילי הצליח לדרדר נער שהיה תלמיד מצטיין. חברה טובה היא מפתח לילדים טובים".

מה לא עובד נכון בקשר הורה-ילד?

"ילדים והורים צריכים להיות ביחסי אהבה והכלה. אחד הדברים שמעודדים אותי היא שיש פתיחות הולכת וגוברת בקרב המגזר החרדי ביחס לצורך לטפל בבעיות. יש פחות הכחשה ופחות חשש מסטיגמות שליליות. בשנים האחרונות אנחנו עדים יותר ויותר להבנה בקרב הציבור החרדי לכך שיש לתת אפשרויות שונות לבחורי ישיבה שזקוקים לתנועה כדי להמשיך ללמוד. כשאני מדבר עם ההורים ועושה איתם עבודה, אני מייעץ להם דבר ראשון לא להפיל על הילד את התוכניות שלהם. הילד לא צריך להיות תבנית הנוף של הוריו והרצונות שלהם. הם צריכים לגדל אותו כך שהוא יהיה עצמו".

אנשים סובלים מחרדות, אובססיות ודיכאונות - איך הגענו לכאלה מצוקות?

"באופן פרדוקסאלי, דווקא אורח החיים המערבי והשפע שהוא מציע גורם ללא מעט מצוקות נפשיות, במבוגרים ובילדים. ילד גדל באווירה שהוא יכול לקבל הכל כאן ועכשיו. כשהוא מתבגר ורואה שהעולם לא מיישר קו עם הרצונות שלו, והוא לא מקבל את מה שהוא רוצה – זה עלול למוטט את האמונות הבסיסיות שלו בנוגע לעולם. הסירוב והשלילה שהוא נחשף אליהם יוצר ואקום ואף משבר. הורים צריכים לדעת שבעצם העובדה שהם מונעים מהילד דבר מה - הם בונים אצלו מנגנון של הסתפקות עצמית ויכולת להתמודד עם תשובות שליליות. ממילא לא הכל הולך לפי התוכניות שלנו.

"דבר שני, ההורים היום מאוד עסוקים וטרודים. כשההורה לא פנוי לילד, לא מחבק ונותן לו נשיקה – הילד נובל. ילדים זקוקים לאהבה אקטיבית, כלומר שנאמר להם שאנחנו אוהבים אותם, נחבק וננשק אותם. אחד התהליכים המדהימים שנתקלתי בהם הוא שכשההורים עשו עבודה כדי לסייע לבן, התקשורת ביניהם השתפרה פלאים, ואם היו קונפליקטים – הם נפתרו".

האם האמונה מהווה כלי לטפל ולעודד?

"כשאדם משנה את החשיבה ומאמין שהכל משמיים והכל לטובה, ואף אחד לא יכול לעשות לו טוב או רע, לא לפגוע או להיטיב איתו אלא הכל מהקב"ה - הרגש משתנה והתגובה שלו לסיטואציה אחרת. כשאדם רוצה לחולל שינוי, עליו לתרגל את השינוי המחשבתי דרך לימוד וקריאה באופן יום יומי . אדם לא יכול ללמוד משהו מבלי לתרגל אותו באופן קבוע. במשך היום יש ניסיונות, אבל אם האדם מאמין שהקב"ה מנהל את העולם, יותר קל לו. אנשים סובלים נפשית, החיים מלאים התמודדויות, אדם לא יכול בלי לחיות את האמונה, חוץ מכך שהוא לא מממש את ייעודי, הוא סובל כל הזמן".

רוט מסייע לחרדים וגם למתקרבים ליהדות בהכוונה רוחנית. "הם מגיעים עם חוסר איזון רוחני. לא תמיד יודעים איך לעשות את הצעד הזה. חלק נשברים מנפילות או הולכים רחוק מידי. אני מסביר מהי רוחניות מאוזנת, ושגם הצדיקים מתמודדים עם ניסיונות. חזרה בתשובה היא תהליך רוחני מתמשך, ולא מהלך נקודתי. צריך הכוונה מדויקת, אחרת אפשרת להישבר נפשית. אגב, גם חרדים צריכים הדרכה נכונה".

רוט משלב השפעות מזרמים שונים ביהדות. הוא משופע מרבי מנחם מנדל מוִויטֵבְּסְק, הרב אשר פריינד (רֶבּ אוּשֶׁר בפי חסידיו) תורת חב"ד דרך ליקוטי מוהר"ן ועד קרליבך. "כדי להיות מטפל צריך לב. אני אדם כנה שמחפש לראות את הטוב הפנימי במי שיושב מולי ולהעצים אותו. אני עובד על תהליכי שינוי מחשבות ואמונות, וב"ה יש לי סייעתא דשמיא להשפיע על אנשים להחדיר את הטוב שבהם. אני מגלה מה האמונה הפנימית שמסתתרת בתוך הלב, לרוב היא שלילית ומשנה אותה. אנחנו בונים יסודות טובים וחזקים לבניין חזק, כזה שיכול לעמוד מול העולם מבלי להישבר".

יוצר מוזיקאלי: עבודה עם אליעזר בוצר, עדי רן ויובל סלע

רוט שר ומגנן בגיטרה ולאחרונה הוציא סינגל חמישי 'מחכים לך'. "מילות השירים מגיעות מתוך המפגש עם האנשים, שבחלקם אני תומך ומלווה רוחנית, אבל לא רק. למשל השיר עם עדי רן 'בין נפילה לעלייה' מושפע מתורת רבי נחמן מברסלב על העליות והירידות בעבודת השם. אני יכול לכתוב שיר גם בהשפעת טקסט רוחני שהשפיע עליי. הטקסט של השיר 'אני יהודי', מעבר להיותו שמח וקופצני, מציף את הנקודה הכי מנחמת – אני יהודי".

"כשהתחלתי לעבוד עם הנוער החלטתי ליצור מזיקה באופן אינטנסיבי, כתבתי והלחנתי. מוזיקה היא כלי טיפולי נהדר. היא נוגעת בלב. אני יושב עם הנערים או עם חבר'ה, אנחנו מנגנים בגיטרה ושרים – זאת חוויה מזככת של היטהרות נפשית, לא פחות מכך. אישית אני יכול לבכות משיר או ניגון שאני שומע. אם הניגון מצליח לגעת בלב, הוא מפלח את הכאב והוא מתמוסס. ראיתי אינספור מקרים ששירים הפכו לכלי להרהורי תשובה ולקרבה לבורא".

איך הייתה העבודה עם עדי על השיר 'בין נפילה לעלייה'?

"עדי רן הוא אדם שכיף להיות במחיצתו, הוא מלא הומור ושופע בתורות ברסלב. העבודה איתו הייתה מאוד כייפית, הוא משרה שמחה. הגיע לאולפן בלי מניירות, שר וצחק. צריך להעריך מוזיקאים כמוהו".

עם אליעזר בוצר הוצאת את השיר 'גארנישט' – איך הייתה עבודה עם יוצר כמוהו?

"השיר מדבר על אמונה. העבודה איתו מדהימה. הוא יוצר כמו מעיין שופע. הוא מקור בלתי נדלה של יצירה. בעיני הוא פשוט גאון מוזיקאלי. אני מעריך אנשים כמוהו".

את יובל סלע אירחת בשיר 'אל תוותר' – איך היה שיתוף הפעולה?

"העבודה עם יובל סלע הייתה מדהימה, יש לו קול יפה והוא מלחין לגדולי המוזיקאים. אצלו המוזיקה היא שלמות, הוא שואף שיהיה עד הסוף, אין אצלו פספוסים. מוזיקה היא אמנות אמיתית אצלו".

מה דעתך על סצנת המוזיקה בעולם החרדי?

"בציבור חרדי דווקא יוצאים אלבום וסינגלים בקצב מטורף. אנשים רוצים להביע רגשות וזה חיובי וטוב. לא היה דבר כזה, זאת אמירה של אנשים שמבטאים זעקה נפשית ונשמתית".

אתה בדרך לאלבום?

"ב"ה זה נמצא על הפרק. יש שיר נוסף בדרך שמדבר על הקשר בין המגזרים ובתוכם. אחד המסרים שחשוב לי להעביר הם - אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו. יש הרבה סיבות לדון את הזולת לכף זכות, הקב"ה הוביל אותו לסיטואציה שבה הוא נמצא, ואולי אם היית במקומו היית נוהג כמוהו".

פורסם לראשונה באתר הידברות

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!