תושבת קרית ספר משחזרת: "אמא, אנחנו הולכות למות פה"

אתמול (שלישי), כחלק ממבצע סוף עונה, אלוקים החליט להוריד גשם בכפולות בתוספת ברד. הרצף של העננים ששחררו ממטרים הציפו רחובות שלמים והפתיעו את הולכי הרגל והנהגים. מחד, במקומות שונים בארץ השמש זרחה באושר ואילו במקומות אחרים - הערים הפכו לוונציה פלוס התעלות והנוסעים בהם.

כך מצאה את עצמה רחל (לבקשתה השם בדוי), אישה מקרית ספר, תוך כדי נהיגה בעיר במבול שוטף וזועף וגלידי קרח על הכביש. בדרכה שוחחה עם אחותה מהדרום וזו סיפרה על יום אביב ושטוף שמש, ובצד השני רחל נאבקת בכביש ובכיכרות בגשם היסטרי. וכך היא מספרת למדור 'לובי נשי' ב'בחדרי חרדים':

"נסעתי בקרית ספר, אני קולטת ברד, קרח על הרצפה, אני רואה שכל הכיכר מלאה בקרחים ורכבים שנעצרים. ידעתי שהרכב שלי חמוש בארבעה צמיגים יפניים שרק החלפתי השבוע והייתי רגועה. בזווית העין אני קולטת רכבים שוקעים, מחליקים, נעצרים ובאזור הכיכרות בכניסה לעיר בוקה ומבולקה".

על אף שהכיכרות בטיפול תדיר, כשיורדת מסה של גשם, חלק מהכיכרות הופכות למאגר מקומי תוך שניות, בתוספת בוץ ואבנים, והמצב הופך למסוכן ומפחיד. התמונות נראות כמו לקוחות ממגזינים שמביאים תיאורים וסיפורים עולמיים על רכבים שנעלמו בתוך סכרים וניזוקו בגשמים.

רחל ממשיכה לתאר ל'בחדרי חרדים',"ראיתי את המצב אמרתי לעצמי שאקח דרך צדדית ורגועה ששם בטוח רגוע יותר. אני ממשיכה לנסוע, יורד ברד מטורף, אני צועקת לאחותי בדיבורית כי יש רעש נורא, הבת שלי היתה איתי באוטו וכל במפר היא מתחננת: 'אמא, תסעי בזהירות'. ואז נעמד מולי בנתיב, רכב שסטה מהמסלול. הוא פשוט החליק ואני נכנסתי במקומו – חשבתי שהוא מפנה לי ברב אדיבות את המסלול, ופתאום נפל האסימון. קלטתי שאני בבריכה עד גובה השמשה, מוקפת מים, הבת שלי צורחת 'אמא, אנחנו הולכות למות פה', כאן אני נעצרת, מצרפת את בעלי לשיחה, והוא הדריך אותי 'תתגלגלי לאט בלי ברקסים'. הבת שלי היסטרית כולה, מבקשת ממני, 'אמא, בואי נקבל קבלה, אין סיכוי שנצא מפה'. המים איימו להטביע הכל, אני מתרכזת ומתגלגלת לאט לאט בלי ברקסים. המים עולים מציפים, אני משותקת מאימה אך פועלת עם אינסטינקט והרכב מתקדם לאיטו. מולי מגיעה מונית ועושה פרסה בבהלה כי נדמה לה שמגיע גל צונאמי, כך זה הרגיש באותם רגעי אימה".

ומה קורה אז?

"בשלב זה אני נרטבת עד הברכיים ואני לא מאבדת עשתונות. אט אט, רגעים שנדמו כנצח, ואני מצליחה להיחלץ באיטיות. מעוצמת המים המספר נתלש והרכב כולו מלא מים, אך לי כבר לא היה אכפת. דמיינתי כל תרחיש אפשרי, הבת שלי ניסתה לצאת, עלתה על המושבים, נתלתה על הגג, כל הסיפורים שקראתי אי פעם התנקזו בכמה דקות האלו".

בקיצור, היה לך נס ענק.

"למזלי בדיוק החלפתי לצמיגים יפניים חזקים", היא מספרת ומוסיפה, "בעלי התעקש שלא אתפשר על איכות בצמיג על אף שמחירו כפול. אתמול הבנתי שזה עניין של חיים ומוות, רכב יכול להיות כלי נשק וזה מצריך תיחזוק מלא. אתם לוקחים ברכב את היקרים לכם ביותר. כמה חשוב כלי תקין, זה ונשמרתם אמיתי."

מה המסר שלך לאומה, ובאמת תודה לאלוקים שאת כאן איתנו, מחזקת ומספרת לנו את סיפורך שיכול היה להסתיים אחרת.

"המילה בטיחות היא לא קלישאה או סיסמא פרסומית - היא חיים ומוות, זה יכול לקרות בכל רגע נתון ובכל מקום, מתחת הבית שלכם, גם אם הכל נראה תמים דקה קודם ואתם נהגים זהירים ובלי רזומה של דוחות, פשוט שמרו על הכלי הזה, הוא יכול להיות ברגע חיה מפלצתית טורפת".

להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של 'בחדרי חרדים'