המועמדת החרדית של גנץ צריכה לפרוש

עו"ד עומר ינקלביץ', פעילה חברתית ששובצה במקום ה-23 והריאלי לכנסת ישראל, בוחרת שלא לעשות את הצעד שאולי הכי התבקש ממנה כאקטיביסטית חרדית, בטח אחרי איחוד גנץ-לפיד – לשים את המפתחות ולהודיע על פרישתה ממפלגה שחלק מחבריה אינם תומכים נלהבים של המגזר אותו היא מבקשת לייצג, אם להתבטא בעדינות.

לכאורה, מה הבעיה? האם חברי מפלגתה של ינקלביץ' חייבים גם הם לרצות לקדם את האינטרסים של החרדים? כנראה שלא.

יחד עם זאת, מאחר שינקלביץ' שובצה במקום ריאלי, כנראה כדי שראשי מפלגתה ירוויחו פעמיים בשיבוץ מועמדת שמייצגת את הפריפריה של המגדר והמגזר (אישה שהיא חרדית) היא בטח לא יכולה להמשיך 'להכשיר' בנוכחותה מפלגה שטובת החרדים היא לא ממש חלק מהאג'נדה החברתית-כלכלית שלה.

בפועל, מה תעשה ינקלביץ' כשלפתחה יובא חוק הגיוס? האם תהיה מחויבת להצביע על פי המשמעת המפלגתית? האם תהיה נאמנה לצו מצפונה המתחייב מהיותה מאמונתה והזיהוי שלה עם המגזר?  

הביקורת כלפי עו"ד ינקלביץ' מבוססת לא רק על הפן ההלכתי (שכן לא ברור תחת איזו גושפנקא הלכתית היא מתמודדת לכנסת, ועוד במפלגה חילונית) אלא גם על הפן האתי, המוסרי, זה שיש בו גוונים של שחור, אפור ולבן.

השאלה היא האם ראוי ונכון שמועמדת לכנסת, שמייצגת במתכוון או שלא מגזר מסוים, עושה כך, שעה שלא בטוח שבמסגרת מפלגתה תוכל לקדם את האינטרסים של החרדים או החרדיות ששלחו אותה לכנסת?

הייתי מרחיקה לכת ואומרת שבמובן מסוים, צו המצפון מחייב את נבחרי הציבור, ובטח את אלו שרוצים להיות כאלה, לומר ביושר מהי כוונתם, בוודאי לפני שהם משתמשים בזהותם הפוליטית. בוא נהיה ריאלים - איזה כוח פרלמנטארי תקבל עו"ד ינקלביץ' לקדם נושאים חרדים, כמו למשל תרבות חרדית?

אם אכן היא תתקשה לפעול לטובת קידום מטרותיה, מה הטעם להתמודד לכנסת? אולי דווקא מחוץ לכותלי המשכן, היה לה יותר כוח לפעול?

קחו לדוגמא את הפעילה החברתית דפני ליף, שהוציאה לרחובות מאות אלפי בני אדם במחאה החברתית ב- 2011, ובחרה – בצדק, יש לומר - שלא להיכנס לפוליטיקה. ליף, שפעלה מחוץ לממסד, הצליחה לחולל שינוי תודעתי, וגם לנטוע זרעי אקטיביזם בפריפריה.

מחאת האוהלים אומנם הסתיימה לפני כשמונה שנים, אבל בערים בצפון יש חבר'ה טובים שממשיכים לפעול ולייצר תהליכי שינויי תרבותיים וחברתיים, הרחק מהממסד. פעילותם החברתית, המעין מחתרתית, משפיעה ביתר שאת כי היא פועלת במישרין על חיי האזרח הקטן.

כמעט לא שומעים עליהם, עשייתם החברתית המבורכת נעשית בסתר, הרחק מאור הזרקורים. בהרבה מובנים פעילים אלה, ובדומה להם רשתות המתנדבים הפרוסות ברחבי העולם החרדי, מצליחים להשפיע ולגעת באנשים, גם מבלי להגיע למשכן הכנסת. השינוי שהם מחוללים דרמטי.

ינקלוביץ' לא חייבת לי כלום, והעובדה ששתינו שייכות לאותו המגדר לא קושרת אותנו בקשר פוליטי מחייב. כמו כן, אני בטח לא נמנית עם ציבור תומכי מפלגתה, והעובדה ששתינו מכסות את ראשנו לא הופכות אותנו לשותפות לדרך.

אבל עדיין הייתי מצפה שכאישה שמרימה את דגל 'החרדיות', לפחות שתציג את האצטלה ההלכתית שמתוקפה היא מתמודדת ברשימה לכנסת. הרי אני בטח לא צריכה לספר לינקלביץ' שקוד הפעולה במגזר שלה הוא שקודם שואלים את הרב אם מותר או אסור, אם יש או אין ברכה. הסכמת הרבנים היא הבסיס, היסוד, בלעדיו אין הכשר הלכתי.

(הטור נכתב ע"י אתי דור נחום, מאתר הידברות)

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!