רב העיר זעק בכאב: "אברכים הפכו לבשלנים"

כינוס ענק נערך עבור הורי בנות הסמינרים מבני ברק, במוצאי השבת החולפת, במהלכו עסקו בין השאר בנושא מקומות עבודה כשרים לבנות, שדבר קיומו נחשף לראשונה ב'בחדרי חרדים'. במהלך הכינוס נשאו דברים גדולי ישראל בהם ראשי הישיבות הגרמ"ה הירש, והגר"ד כהן.

מי שריתק את השומעים היה הגאון רבי מאיר קסלר, רבה של מודיעין עילית, שהסביר באופן מפורט במשך חצי שעה את הבעיות שצצות במקומות העבודה אשר בנות הסמינרים עובדות בהם והאשים בין היתר את בחורי הישיבות אשר להם דרישות לשכר גבוה בעבודות הנשים, ובכך הם נוטלים את תפקיד האישה בבית היהודי. 

'בחדרי חרדים' מגיש את התמליל המלא והקלטה מעיקרי דבריו המפורטים של הגר"מ קסלר בעניין מבנה הבית החרדי כיום והשינויים שחלו בשנים האחרונות. 

את נאומו פתח רבה של מודיעין עילית: "יש עבודות שהם כשרות מאוד בתכלית, אבל הלימודים למענם לא כל כך כשרים אז אולי צריכים לוותר. אם זה לימודים אקדמאים או שצריך לעשות סטאז' באיזה מקום, אבל אחר כך אפשר למצוא עבודה כמו קלינאית תקשורת בבית יעקב, למה צריך להביא מזרחיסטיות מכל מיני מקומות. גדולי ישראל לא הסכימו לדבר הזה באם הלימודים הם בעייתיים".

לדברי הגר"מ, "אני חושב שהסתירה שיש כאן היום זה עקבתא דמשיחא. מצד אחד אנו רוצים שהבעלים יישבו וילמדו ומצד שני שהנשים יפרנסו את הבית. אך מעט מאוד בחורים לא מוכנים להסתפק במועט כמו שההורים שלהם הסתפקו, הם חיים בדור אחר וההורים בעקבות זה לוחצים את הסמינרים. יש להם טענות למה אתם לוקחים שכר לימוד גבוה, אפילו שלומדים מקצוע, אך מה יש לנו מזה. יש ישיבות שלא מוכנים בשום אופן לקחת גננת ולא מורה. הוא רוצה אחת שעובדת בהייטק, שלפחות תביא לו שכר של שבע-שמונה אלף שקל התחלתי, ואחר כך עוד היד נטויה, מה תעשה הבת? היא פוחדת שלא תמצא שידוך. זה מצב מאוד לא פשוט".

"אז מה עושים? הן צריכות להתחתן ולהביא פרנסה. זה כף הקלע להשאיר בית בלי פרנסה ובוודאי בלי שידוכים. זה בלתי אפשרי. מצד שני, מה עושים? הרחוב הולך ויורד ומקומות העובדה היום זה לא מה שהיה פעם. הסביבה יותר פרוצה היום. העולם היה פעם יותר צנוע, יצר הרע תמיד היה, אבל אולי בצורות אחרות. ודבר נוסף, היום השיטה בהרבה מקומות עבודה ומשקיעים בזה המון מחקר, זהו ליצור אווירה שמקום העבודה הוא לפחות הבית השני של העובדת ויש המהדרים - שזה הבית הראשון. אז בכדי להפיק מהעובדת את המקסימום, כי יש קצת עובדים שהם בלחץ בעבודה משום שיש לו מעביד יש לו מישהו על הראש, אז התפוקה היא לא מספיקה, אז הם עושים כל מיני טצדקי ובאים לקראת העובדים בהרבה דברים והיום הדרישות הם פחות מה שהיה פעם, ולכן הסכנה גדולה".

"אני לא הבנתי מה הבעיה באינטרנט במקומות עבודה. לכאורה המעסיק היה הראשון שצריך לחסום אינטרנט לא כשר (לא כמו שיש היום במקומות עבודה אינטרנט כשר של נתיב מ.ו.) כי העובדת מבלה בכל מיני שטויות אפילו בדברים לא אסורים ואתם רואים שזה לא ככה. השיטה אצלם הפוכה, אם אני אדרוש מכל עובדת שתפקיד את הסמארטפון במשרד הם לא יבואו לעבוד אצלי. היום הבוסים רוצים אווירה שירגישו טוב. הם מנסים ליצור אווירה בין כל הקבוצות. הם עושים ערבי גיבוש ויוצאים ביחד לבילוי וטיולים או להשתלמות, אבל זה חייב להיות עם אווירה קלילה, עם ארוחה או בדרן. משו יותר קליל. זה דברים לא פשוטים, גם אם נגיד שאין שם גברים חילוניים, אבל יש שם נשים שהם לא ממש משלנו. אישה יכולה להשפיע יותר בקלות על חברתה מאשר גבר זר. קשה להם מאוד להבין את זה שאנחנו מנסים למשל במטריקס (מפעל הייטק לנשים בקרית ספר מ.ו.) מנסים להגביל אותן, הם לא מבינים את זה ואני מתבייש להגיד את זה, לפעמים ה'בעלי בתים' אומרים דיברנו עם העבודות והן אומרות שהן לא מסכימות להגבלות". 

כאן הרב קסלר הסביר את שורש הבעיה: "הבנות הצדקניות מגיעות עם תמימות גדולה ואנחנו לא מספיק מכינים אותן. לא כל סמינר מרשה לעצמו לדבר עם ילדות לא נשואות ולתאר להן מה יקרה כשגבר חילוני פונה אליה בשם שלה, מחמיא לה על לבוש חדש שהיא קנתה, או על התסרוקת. איך אפשר שסמינר יעלה כזה נושא חס ושלום. אבל תבינו: בסופו של דבר זה ככה, עם זה היא מתמודדת. אז אי אפשר מצד אחד לא לדבר על זה ומצד שני לשלוח אותה לשם ולהעמיד אותה בניסיון. הן צריכות לדעת מה הניסיונות שהן עלולות לעבור". 

הגר"מ קסלר, רבה של מודיעין עילית

הרב קסלר הביא כמה סיפורים: "היה מקרה מסוים של ראש צוות במקום עבודה שישב ל"ע שבעה. בא אלי אברך ושאל מה אני אעשה, אשתי עובדת שם כעובדת בכירה, ומוכרחים ללכת לנחם. אמרתי לו שלא בא בחשבון. אישה לא יכולה לנסוע. אתם יודעים איך שזה נראה אצל החילונים. באופן טבעי היא יושבת שם בתערובת וזה לא דרך ארץ. אמרתי לו תיסעו שניכם ביחד לנחם. הוא הסתכל עלי כאילו שנפלתי מהירח, ואמר 'אני יבטל סדר בשביל זה?'. השבתי לו "אז תיסע אתה ביחד, היא תעמוד בצד ואתה זה שתפנה וזה שידבר". 

הרב סיפר על עוד מקרה "היה חתונה בעבודה והחברות תכננו לנסוע אחרי העבודה לחתונה, והיה שם איזה גבר חילוני והוא הציע להם טרמפ והם בנות צדקניות הם התביישו להגיד לו לא, והם עלו לאוטו והם יושבות ולא יודעות איפה לשים את עצמם, בדרך הוא אומר להם אני לא יכול ללכת עם בגדי עבודה אז אני עולה הביתה ומה אתם מחכות כאן למטה, תעלו הביתה. אתם שומעים? אני לא יודע אם הם עלו או לא זה רק דוגמאות קטנות שגדולות מאוד שהם מעשים בכל יום ועם זה בנות מתמודדות". 

"סיפר לי אברך שבא לחתונה וראה קבוצה של חילונים, הוא ניגש למישהו ושאל מה הם עושים פה והם אמרו הם חברים של ציפי הכלה. הם לא חברים שלה באמת היא כלה יראת ה', אלא הם חברים למקום העבודה. זה בנות שגדלו בבני ברק ובקריית ספר במקומות סגורים ופתאום בבת אחת הם עומדים במקום שלא שיערו אבותינו. אני הלכתי לרבי חיים קנייבסקי והוא אמר שצריך לבדוק, ומה זה לבדוק כמו שר' גרשון אומר שצריך לבדוק כל אחת מה מתאים לה לעבוד ומה האופי שלה שתלמד חינוך מיוחד שתהיה בפרנסה, ומה יהיה עם הפרנסה? הכל השתדלות. כמה בנות השקיעו בלימוד מגמה ובסוף הם עובדים בעבודה אחרת לגמרי שבקושי התמצאו בו וזה הפרנסה שלהם הכל מהשמים". 

"לא ייתכן שבת או אישה תעבוד במקום עבודה שהאבא או הבעל לא היו במקום, מה אני ילדה קטנה תבואי עם בעלך בפעם הראשונה תראו את המקום האם זה מתאים, לא משנה אם הוא חרדי או לא, ואני אומר להם מראש לפעמים יהיה בסדר, ולפעמים תראו משהו לא תקין יגידו לכם שזה נדיר שהיום קרה כך וכך אל תקבלו את זה כי אם אתם באים לבדוק את המקום וזה מה שראיתם זה אומר הקב"ה סיבב שזה מקום שצריך לשאול שאלה". 

"היה מקרה של אישה אלמנה שבתה המבוגרת לא מצאה עבודה והיא גרה בעיר לא חרדית, ויש שם מעביד זקן אדם מבוגר האם לקחת כן לקחת את העבודה, אמרתי לה את תלכי עם הבת שלך להיפגש עם אותו מעביד, היא אמרה שהבת שלי תתבייש בזה. הם הרי יודעים מה שקורה אצלם, שהילדה שלהם לא באה הביתה בשעה סבירה. ויותר מזה, אם הילדה יודעת שאימא שלה או בעלה יודע על מקום העבודה ומכיר את העבודה, אז הוא בעיני רוחו רואה את המקום, יש אנשים שהאישה נוסעת יום יום אפילו בתוך העיר, הוא מעולם לא מעלה בדעתו איפה היא נמצאת. העניין הזה של השמירה שיש בין בעל לאשתו או בין אביה לבתו כמו שהזכירו בשם החזון איש, שבת ישראל צריכה להיות או ברשות אביה או ברשות בעלה. כמה בנות נופלות לייאוש ושברון לב. המשפחה לא תהיה הכי מפוארת והוא לא יהיה הבחור הכי נוצץ, אבל יהיה לך חיים נורמליים של בעל עם יראת שמים". 

"וזה גם תלוי במעורבות של הבעל. גם כשהיא חוזרת ממקום העבודה היא לא תספר שקרה משהו נורא ואיום, אבל אדם חכם שומע מהמילים שהיא פולטת בין השורות מה היא מספרת. אבל דבר ראשון צריך להקשיב ולהיות שותף עמה מה קורה, ולפקוח עיניים, וגם אחרי שנה שנתיים צריך לפקוח עין כדי לראות איך היא נראית, שאין שום שינוי ולפעמים שהשינוי הוא כה גדול שכבר אי אפשר לשנות". 

לסיום אמר הרב קסלר, "אנחנו באמת נמצאים במבוכה גדולה. אני לא יודע אם יש פתרון ציבורי לכל הסוגיות הללו. מנהלי הסמינרים מציעים את מה שיש להם במגבלות שלהם כל יחיד צריך לדעת מה מתאים להשקפה שלו לאורח החיים שלו ולתכונות הנפש של הבת שלו. וכל זה לא פותר אותנו מלהשתדל ולברר את העניין".

"הרי מה אנחנו באמת רוצים? שנוכל להמשיך הלאה להעמיד בתים של תלמידי חכמים של בני תורה", הרב קסלר הציע שבאמת הכל מתחיל בישיבות שאת אותם ערבי חיזוק שעושים לבנות עצמם ולהורים צריכים לעשות בישיבות, אך הבנות יותר מקבלות יותר צייתניות ויש לנו תקווה שדרכם יותר להצליח. אבל באמת אני חושב צריך לעשות מהפכה שגם האברכים וגם להסביר לבחורים לפני שיוצאים לשידוכים שיבינו את הסוגיות על מה מדובר".

"הרי יש מקרים שבעצם ככה לוקחים שידוך שהיא מרוויחה הרבה בשביל שהיא תוכל לפרנס את הבית והוא יוכל לשבת ללמוד אז יוצא שהוא משועבד רובו ככולו בשביל הבית הוא שולח את הילדים בבוקר, הוא מקבל את הילדים בצהריים והוא צריך גם לבשל".

"באחרונה נודע לי וזה היה בשבילי חידוש, ממישהו שסיפר לי שהוא ישב עם כמה ראשי כוללים בירושלים. לדבריו, אברכים התחילו לבשל לשבת. שבתות שלמות הם מבשלים ומתגאים בזה אפילו. נהיה להם מזה גישמאק אפילו. למה זה קורה? כי היא עייפה. היא חוזרת מותשת והוא התרגל באמצע השבוע. לאט לאט, ככה למחצה ולשליש עד שנהיה בשלן. אז היוצרות התהפכו. היא עובדת בשביל שהוא יוכל לשבת וללמוד והוא נהיה עקרת בית בשביל שהיא תוכל לעבוד, ואיפה נגמר הסיבוב הזה אתם יכולים לנחש לבד. אבל מצד שני, אם האישה רואה שהבעל יהיה חזק, והוא באמת רוצה לעזור לה. מאידך, יש לו את הצרכים שלו לגדול בתורה והיא רוצה שהוא יגדל בתורה אז אולי יצליחו איכשהו להשתנות". 

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!