השמאל והתקשורת ירו לעצמם ברגליים

זו הייתה אמורה להיות פצצה מתקתקת, כזו שתרעיד את אמות הסיפים; סופת הוריקן שתטלטל את המערכת הפוליטית כולה ולא תשאיר שום דבר שלום ומתוקן אחריה. 

לא היה כדבר הזה בישראל. בעיצומה של מערכת בחירות סוערת, היועץ המשפטי לממשלה מגיש כתב חשדות שנבנה במשך כשנתיים ימים וכלל גיוס של שורת עדי מדינה בכירים.

כתב חשדות שכולל בין היתר סעיפי שוחד כנגד האדם החזק ביותר במדינת ישראל והאיש ששולט בה ביד רמה וללא מצרים מזה עשור שנים ברציפות. ובמצטבר כ-13 שנים.

אבל זה לא קרה. משהו השתבש. היועץ המשפטי הגיש את המלצותיו המפורטות, אולם זה לא הצליח להרים את המסך ולהתפוצץ בקול רעש גדול. בוודאי לא בהשוואה לציפיות. והעיר תל אביב הייתה אבלה וחפוית ראש.

אז מה סוד הקסם? האמנם מדובר בצעד מבריק נוסף של נתניהו? לא ממש.

אמנם אין ספק שהיה לו חלק בכך; מאז שפרקליטיו חלחלו לו שאין מנוס מכתב אישום, הוא פמפם לציבור השכם והערב שהמלצת היועמ"ש לא מעידה כלום וכי היו דברים מעולם שהמלצות הושלכו לפח האשפה של ההיסטוריה.

ובהקשר הזה, איך אפשר לשכוח את אותה 'הצהרה דרמטית' שהבטיח אז נתניהו לשאת ותקף בחריפות את גורמי אכיפת החוק.

אבל, עם כל הכבוד לנתניהו, הוא תרם רק את החלק הקטן בסיפור הזה.

באופן אירוני משהו, מי שבאמת הביא לחיסול האפקטיביות של הכרעות מנדלבליט הדרמטיות, אלו דווקא 'כתבי' התקשורת - שהדליפו באובססיביות חומרים מהחקירה לאורך כל הדרך, ובכך הפכו את הכרעות מנדלבליט לחדשות ישנות וצפויות.

די אם נשים לב לדבר התמוה הבא שהתרחש רק בשבוע האחרון, ויש בו כדי ללמד לא מעט על הסיאוב שפשה בתקשורת בכל הנוגע לרה"מ נתניהו.

כתב חדשות 13, אביעד גליקמן, קיבל בדרך לא דרך את כתב החשדות לידיו והתחיל להקריא את ההמלצות בפְּרוֹטְרוֹט בשידור חי לאומה - כל זאת עוד לפני שנתניהו ופרקליטיו קיבלו אותם לידיהם. היש אבסורד גדול מזה?

היו אלו דיווחים שוטפים על "קו האספקה" של הסיגרים והשמפניות במאות אלפי שקלים, כל קופסת סיגרים שהצטברה - עוד פוש או כותרת ראשית; היו אלו הדלפות מפורטות משיחות נתניהו-מוזס שהוקראו באריכות ע"י גיא פלג; גם סיפורים "עסיסיים" לא היו חסרים, דוגמת פרשת גילת בנט והקינוחים הלא כשרים ועוד.

עכשיו, תארו לכם שהייתם שומעים על שלל האייטמים העסיסיים שהצטברו לאורך התקופה בבת אחת, וכי אפשר להשוות את ההשפעה הדרמטית והעצומה שלהם על דעת הקהל - בהשוואה למצב הנתון?

לאכזבתם של המדליפנים והכתבים מטעם למיניהם - העובדה שהם הדליפו מתוך חומרי החקירות, פגעה קודם כל בעצמם ובחלקים מאנשי השמאל שהדהדו את המסרים שלהם, על אף שידעו שהם פוגעים בדמוקרטיה.

בזכותם הכרעת מנדלבליט הייתה נראית כמו מסמך ממוחזר ועבש, ללא פרטים חדשים, בוודאי לא גרנדיוזיים. כמובן שאין זה מפחית מחומרת העבירות, אם יש כאלו, אולם ההשפעה הדרמטית שהייתה יכולה להיות כבר לא תחזור.

אין מנוס אלא לקבוע שבחשיפת החומרים מתוך חדרי החדרים של הדרגים הגבוהים ביותר - שכל מטרתה הייתה הפעלת לחץ על היועמ"ש להגיש כת"א - השמאל והתקשורת ירו לעצמם ברגליים ומסמסו את האפקטיביות של הכרעות מנדלבליט. אז מי אמר שאין צדק בעולם?

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!