מסתורי: כך הפך הקבר הנעלם למוקד ישועות

בשנים האחרונות, החלה נהירה המונית לציון הרב הקדוש רבי גרשון מקיטוב זצ"ל, מגדולי עולם החסידות הטמון בהר הזיתים. במקום נקשרו סיפורי ישועות ונדמה שתוך שנים ספורות הציון הופך ליעד מרכזי של מבקשי ה', דורשי סגולות ומצפים לישועות.

חסידים מציינים כי בשנים האחרונות בעוד הנסיעות לקברי הצדיקים באירופה הפכו ליעד מבוקש הרי שכאן בישראל בהר הזיתים טמון הגיס של הבעל שם טוב הקדוש ותלמידו, אמנם ללא דיוטי פרי באמצע אך בהחלט קרוב לכולם ואפשר לנצל זאת במקום לטוס במטוס. 

מי שעומד מאחורי הגילוי של הציון והנהירה אליו הוא הרב נחמיה הויזמן, המחזיק בתואר יו"ר 'אגודת ישועות בקיטוב'.

בניגוד לחלק ממקביליו, הרב הויזמן לא מונע משיקולי מוסדות או פרנסה ונדמה שיותר מכל בוער בו הרצון להביא את דבר הצדיק להמונים. לקראת יומא דהילולא שיחול בשבת הקרובה, שוחח 'בחדרי חרדים' עם האיש שמאחורי העלייה.

הרב הויזמן, מה הניע אתכם להקדיש את זמנכם וכוחותיכם לתיקון ושיפוץ הציון?

היה זה בעת אשר ערכתי מסע לקברות צדיקים באירופה, ובעודי נוסע מציון אחד למשנהו, להשתטח על ציונם של גדולי עולם, לפתע נצנץ הרהור במוחי: 'הן כעת נוסע אני מרחק של אלפי קילומטרים בכדי להעתיר ולשפוך שיח על ציון תלמידי הבעל שם טוב הקדוש, צדיקי הדורות שהאירו את העולם בתורתם.

אולם ממש ליד הבית, סמוך ונראה, שוכן ציונו של הרה"ק רבי גרשון מקיטוב, שהיה גיסו של הבעל שם טוב הקדוש, ותלמידו הקרוב ביותר, מי שהאיר באור תורתו הבהירה את דורו, וידע אותות ומופתים אשר נפש אדם תשתומם למשמעם, ומתי השתטחתי לאחרונה על ציונו הקדוש?".

כך שאלתי את עצמי שם, כשלנגד עיניי חולפים מבעד לחלון האוטובוס נופי אירופה המנוכרת. אז החלטתי ליטול על עצמי תפקיד ולטפח את הציון הקדוש, ובד בבד להעלות את התודעה בציבור בנוגע לעלייה אליו ביומא דהילולא.

הרב נחמיה הויזמן עם מפקדי המשטרה בהיערכות להילולא. צילום: באדיבות המצלם

איך התגלה ציונו בהר הזיתים?

זה סיפור מרתק כשלעצמו, הציון נתגלה על ידי הרה"ח יעקב שלום גפנר. מאז ומעולם הקדיש הרב גפנר כוחות וזמן בגילוי מצבות נשכחות ונעלמות של גדולי עולם הטמונים בבתי הקברות העתיקים בארץ הקודש.

בעיקר פעל בנושא זה החל משנת תשכ"ז עת אשר נסללה הדרך ליהודים אל הר הזיתים, וכל העת פיעם בקרבו רצון עז לגלות את ציונו של ר' גרשון מקיטוב. כיוון שחיפושיו בשטח בית העלמין לא נשאו פירות, החליט הרב גפנר לערוך חיפוש בספרים, אולי משם יקבל רמז וסימן שיכוון את דרכו, ואכן מאמציו נשאו פרי.

את המקור הראשון מצא בספר "חיבת ירושלים" בה נכתב "ויש בבית החיים מצבת קבורת הרב החסיד הצדיק המפורסם מו"ה גרשון מקיטוב, ובמרגלותיו קבור נכדו" בהיגיון רב הסיק הרב גפנר, כי ציון קברו של הנכד בספר והוראת המקום שהוא בסמוך למקום סבו, לא נועד כי אם לסמן את ציונו של רבי גרשון הסב, ומכאן יש להסיק כי באותה העת כבר היה קברו של רבי גרשון מכוסה.

דברים דומים מצא עוד בספר "תולדות חכמי ירושלים". אולם למרות התגליות המעניינות, בשטח לא הצליח לזהות את הציון הקדוש.

חז"ל אמרו כבר כי מציאה מגיעה בהיסח הדעת, ואכן, ביום ג' בחשוון תשכ"ח עשה הרב גפנר את דרכו אל עבר ציונו של הרבי בעל ה"דמשק אליעזר" זי"ע במעלה הר הזיתים, שם העתיר בתפילה לפני הקב"ה בין היתר שיאיר את עיניו על מנת שיוכל למצוא את ציונו של רבי גרשון.

והנה, בעשותו דרכו חזרה במדרון, לפתע נתקל במצבה שאותיותיה מטושטשות, אולם בבירור נכתב עליה נוסח המצבה המופיע ככתבו וכלשונו בספר "תולדות חכמי ירושלים" כמצבת נכדו של רבי גרשון. ההתרגשות הרבה שתקפה אותו הפכה חיש מהר לנחלת הכלל, והדבר הכה הדים בעיר ירושלים ומחוצה לה.

למחר היום שב הרב גפנר אל בית העלמין והחל במסע חיפוש קדחתני אחר ציונו של הסב – רבי גרשון מקיטוב. היגיעה העצומה הולידה פירות ואחר שעות מספר נתגלה תחת שכבה עבה של עפר ואבק המצבה עליה נכתב "מצבת מוהר"ר אברהם גרשון אשכנזי זלה"ה כ"ה לחדש אדר א' שנת התקכ"א". ההתרגשות הייתה רבה, קברו של רבינו נתגלה, ושוב ניתן לפקוד את ציונו הקדוש.

עולים לציון בהר הזיתים. צילום: שוקי לרר

ספר לנו בקצרה את תולדות חיי הקדוש רבי גרשון מקיטוב זיע"א.

היה גיסו של הבעל שם טוב הקדוש, ושימש כאב בית דין בעיר בראד. את ההערכה העצומה שרחשו כלפיו כל גדולי הדור בתקופתו יעידו התארים הבלתי מצויים בהם מכנים אותו, בהם הבעש"ט ורבי יהונתן אייבשיץ.

מאז ומתמיד השתוקק לחון את עפרה של ארץ הקודש, ובשנת תק"ב הגשים את שאיפתו ועלה ארצה. בתחילה התיישב בעיר צפת, אולם עז היה חפצו לעלות ירושלימה ולפיכך עקר משם ועבר לעיר הקודש, שם נעשה תלמידו של האור החיים הקדוש. כשהוא שומר כל העת על קשר מכתבים עם גיסו הבעש"ט.

במה נודע הציון כמסוגל לישועה, שאנו רואים אלפים זורמים לשם?

בעודו בחיי חיותו כבר נודעו בשערים סיפורי מופת מבהילים אשר אירעו לרבינו, אשר על כן, מוצאים בו עמך ישראל כתובת המסוגלת לישועה, ולהתפלל על קברו לפני הקב"ה בורא העולם ומנהיגו, והתפילות אכן מועילות.

אשתף אתכם בסיפור מדהים ששמעתי לאחרונה: לפני שנתיים הגיעו להתפלל בציון שמונה בחורים מישיבה חסידית מצוינת וידועה בירושלים. כל אותם בחורים היו מבוגרים במקצת, ועדיין לא מצאו את זיווגם. באו הם אל הציון להתפלל ולפרוק את תחינותיהם, והנתון המדהים אותו שמעתי מכלי ראשון, הוא שבתוך מחצית השנה מאז, באו כל השמונה בברית האירוסין, אחד לא נעדר.

סיפורים כגון אלו נשמעים הרבה, וככל המודעות בציבור על שגב קדושתו של רבינו עולה, כך הולך המקום ונעשה כתובת לכל יהודי.

מתפללים בציון בשנה שעברה. צילום: שוקי לרר

לסיום נציין שבעקבות כך שהשנה יום היארצייט חל בשבת הקרובה, צפויה הנהירה לקבל להתחיל מיום חמישי. ביוזמת 'אגודת ישועות בקיטוב' יעמדו אוטובוסים חינם לרשות המתפללים ויצאו כל עשרים דקות, ביום חמישי, החל מהשעה 16:00 עד השעה 24:30 בלילה, מסלול הנסיעה מרח' מלכי ישראל (מול ישיבת רוז'ין) לאורך התחנות: ירמיהו, בר אילן, שמואל הנביא, ככר זוועהיל להר הזיתים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!