המונים בהילולא

כשהרבי מסאטמר התרגש מהמשפיע החב"די

וְהִבִּ֙יטוּ֙ אַחֲרֵ֣י מֹשֶׁ֔ה: המונים מבני ירושלים, בראשות אדמו"רים ורבנים, השתתפו בהתוועדות לרגל יום ההילולא הי"ט של זקן המשפיעים הגאון הצדיק רבי משה וובר זיע"א, בראשות תלמידו הרב עידו ובר • רשמים מהמעמד וגלרית ענק

משה ויסברג
י"ט אדר א' התשע"ט 24.02.19 | 15:37
1 תגובות

הילולת המשפיע רבי משה ובר זצ"ל צילום: באדיבות המצלם

בבית הכנסת העתיק במאה שערים: בראשות אדמו"רים, מורי צדק, רבנים ומשפיעים - התאספו חסידים ואנשי מעשה, תלמידים ומוּשפעים ורבים מבני ירושלים לסעודת הילולא לזכרו של זקן המשפיעים, אוהבן וליבן של ישראל, הגאון החסיד רבי משה וובר זצ"ל.

סעודת ההילולא, לציוּן 19 שנים להסתלקותו של ה'משפיע' בח"י אדר א' התש"ס - נערכה הפעם בארבע אמותיו של בעל ההילולא - בית הכנסת העתיק של חסידי חב"ד־ליובאוויטש ברחוב בעל התניא שבשוּק מאה שערים.

האירוע נערך בראשות תלמידו המובהק וממשיך־דרכו של בעל ההילולא, הגאון רבי עידו־יצחק וובר־ארליך, המפיץ את תורתו של רבו וממשיך בפועלו בקירוב יהודים, בהפצת תורה, ובהבאת מזור וישועה בחייהם של המונים בדרכו המיוחדת של זקן המשפיעים זצ"ל.

את האירוע פיארו, כאמור, גדולי האדמו"רים ורבני ירושלים, אשר האריכו לעסוק בדרכו המיוחדת של בעל ההילולא הגר"מ וובר זצ"ל בעבודת השם ובקירוב רחוקים לתורה. כלל הדוברים הפליאו את העובדה שגם כיום, תשע־עשרה שנים לאחר הסתלקותו של זקן המשפיעים - עדיין עומדת דמותו לנגד עיניהם של אלפי תלמידים ומקושרים מסביב לעולם, החָבים את חייהם הרוחניים למי שהעמיד אותם בקרן אורה וקירב אותם לאורה של תורה ולאור החסידות בעבותות של אהבה מופלאה.

מלחמה חשאית במיסיונרים

ראשון הדוברים היה הגאון רבי אברהם מיכאל הלפרין, רבה של הגבעה הצרפתית בירושלים ומתלמידיו של בעל ההילולא, שהרחיב בזכרונות מלפני שנות דור, שנים בהן היה סמוך על שולחנו של המשפיע כבחור בישיבה והיה שואב מפיו מלוא החופן תורה וחסידות. רבה של הגבעה הצרפתית אף חשף גילויים על אודות שליחויות עלומות שביצע בשליחותו של המשפיע, בתחום קירוב יהודים לתורה.

הגרא"מ הלפרין סיפר על מקרה שבו שיגר אותו הגר"מ וובר זצ"ל ללחום בתופעה של קבוצת מיסיונרים שהפילו חללים רבים בירושלים לפני כחמישים שנה. באותו מקרה, בעל ההילולא שילב מיזוג מופלא של תקיפות קנאית חסרת פשרות, לצד גישה מקרבת כלפי יהודים שכשלו, ואכן, נפשות רבות ניצלו מרדת שחת באותה פעילות חשאית ומסתורית.

הגאון הצדיק רבי משה ובר זצ"ל

הנואם השני היה הגאון רבי יצחק בלנק, מקורבו של בעל ההילולא ומתלמידי החכמים הנודעים בירושלים של מעלה. הגר"י בלנק סיפר על גודל שקידתו בתורה של בעל ההילולא ועל שליטתו המפעימה בכל חלקי התורה - נגלה ונסתר, ש"ס ופוסקים, קבלה וחסידות, באופן שהפליא את גאוני ירושלים כבר לפני תשעים שנה ויותר. אחריו בירך את המשתתפים המקובל הרה"צ רבי אליהו מואדיב, רב קהילת 'רבי חיים ויטאל' בוויליאמסבורג שבברוקלין, ידידו של הגה"צ הרב עידו יצחק וובר.

רבים השיב מעוון

אחריו נשא דברים הגה"ח הרב יוסף צבי הלוי סגל, ראש כולל 'צמח צדק' ומחשובי מרביצי התורה והחסידות, אשר שיתף את המשתתפים בזכרונות־הוד בצלו של המשפיע, והפליא את גודל מידת הבטחון בה' שהקרין על כל מושפעיו ותלמידיו הרבים, כשהוא מקַשֵׁר זאת לאירוע המיוחד בהוצאתו המחודשת של 'ילקוט אמונה ובטחון' - הספר האחרון שחיבר המשפיע זצ"ל, בשנה האחרונה לחייו.

הגר"י סגל סיפר בערגה על רגישותו של המשפיע זצ"ל לכל יציר נוצר, על מידת אהבת ישראל המופלגת שלו, על עבודת השם שלו שנעשתה בקלילות נעורים אף בשנות זקנותו, ועל זהירותו בכבוד הבריות, ובייחוד בכבודה של זוגתו הרבנית מרים ע"ה - זהירות שצריכה לימוד. "פעם", סיפר, "ראיתי אותו בביתו עומד ושוטף את כלי השבת, לאחר שעשרות אורחים סעדו במהלך השבת על שולחנם של רבי משה ורעייתו - שהיו בבחינת אברהם ושרה בדורם. אמרתי לו: 'רבי משה, עד כדי כך?'... והמשפיע השיב לי: "כלום חשבת שמצוות אהבת ישראל אינה חלה כלפי בני הבית? אדרבה, כשמדובר באישה - המצווה מתעצמת ביתר שאת!' זה היה לימוד לכל החיים".

וסיכם הגר"י סגל: "הבחינה הזו - בחינת 'רבים השיב מעוון' - הייתה תמצית חייו של המשפיע הגה"ח רבי משה ובר זצ"ל, שכל ימיו היו מסכת ארוכה של קירוב יהודים לאביהם שבשמים. כמה בתים נאמנים בישראל הוקמו בזכותו; כמה נשמות תועות התקרבו בזכותו תחת כנפי השכינה; כמה יהודים עזבו על ידו חיי הבל והפכו תחת ידיו האמונות ואהבת ישראל שבערה בו לעובדי השם באמת ובתמים. ב'שבעה' אמרתי כי בטוחני שצדיקים גדולים יכולים להציץ דרך חרכים וסדקים להיכלו של רבי משה זצ"ל בשמים - היכל של מצדיקי הרבים, היכל של מי שרבים השיבו מעוון. אשרי מי שזכה להכירו בחייו, ואשרי מי שדבק בדרכיו ובתורתו לאחר הסתלקותו".

כשהרבי מסאטמר התרגש...

את הנאום הבא במסכת הנאומים המרתקת נשא המשפיע הגה"ח רבי מנדל וכטר מקרית מלאכי, אשר בבואו לארץ לפני כארבעים שנה, נשלח על ידי האדמו"ר מליובאוויטש זיע"א אל ה'משפיע' על מנת שידריכו ויסייע לו בהתאקלמותו הרוחנית והגשמית בארץ הקודש. הגר"מ וכטר, אשר הגיע במיוחד ממקום מגוריו בקרית מלאכי, הפליא בזכרונות מרוממים וסיפר על לילות הסדר המופלאים שזכה לערוך בצוותא עם הגר"מ וובר זצ"ל, אז הגיעה מידת דבקותו ועבודת ה' המאומצת והפלאית שלו לגבהים מעוררי תדהמה.

בשלב הזה התבקש הגאון רבי יקותיאל פרקש, מגדולי מורי הצדק בירושלים ושאר־בשרו של בעל ההילולא, לשאת דברים לזכרו של ה'משפיע'. הגר"י פרקש תיאר ברגש רב את עבודת השם של זקן המשפיעים, אשר הייתה לאות ולמופת לעיני כל, וכהגדרת האדמו"ר מליובאוויטש זיע"א - די היה בהבָטה ברבי משה וובר זצ"ל על מנת להתמלא ביראת שמים. "הוא היה עבורי דוֹד משני הצדדים", סיפר הגר"י פרקש, "אך בראש ובראשונה היה מורה דרך, והראשון שהכניס אותי לאורה של תורת החסידות".

לאחר מכן התכבד לשאת דברים הרב יהושע אשכנזי, ראש כולל פאג"י, מחשובי מרביצי התורה בירושלים ושאר בשרו של המשפיע. הרב אשכנזי סיפר על הקשר התורני המיוחד ששרר בין אביו, אב"ד מלבורן הגאון רבי אלימלך אשכנזי זצ"ל למשפיע זצ"ל - קשר שהניב התכתבות תורנית, לצד מעשי חסד רבים ששני ענקי הרוח היו מעורבים בהם. לדברי בנו - הרב אשכנזי זצ"ל, שהיה מקורב לאדמו"ר רבי יואל מסאטמר זצ"ל, שמע רבות מפי האדמו"ר מסאטמר על גדלותו של שאר בשרו המשפיע. באחד המכתבים כתב האדמו"ר מסאטמר לרב אשכנזי כי "זכיתי לשמוע חידושי תורה מפי שאר בשרך הגאון החסיד רבי משה ובר"...

יאמרו נא תולדות אהרן

התרגשות רבה אחזה במשתתפי ההתוועדות בהופעתו מעוררת ההוד של האדמו"ר מתולדות אהרן. האדמו"ר, שזכה לקרבתו של המשפיע ולמד עמו חסידות בחברותא, רוחש הערצה עצומה לדמותו ולזכרו של המשפיע, ומשתדל להשתתף בסעודת ההילולא בכל שנה.

האדמו"ר התקבל על ידי הגה"צ רבי אביש ציינווירט מגדולי המקובלים בירושלים, מחכמי 'שער השמים', ומגדולי תלמידיו של בעל ההילולא, אשר תיאר בפני האדמו"ר את מידת זיכוי הרבים העצומה שהייתה מנת חלקו של המשפיע, "אשר כל רז לא אניס ליה, והיה בקי נפלא בכל מכמני התורה הנגלית ורזי הסוד, ואף על פי כן הניח את כל עיסוקיו הרוחניים כאשר נדרש לקרב יהודים תחת כנפי השכינה".

לאחר מכן נשא האדמו"ר דברים נרגשים. בדבריו עמד על הפסוק 'והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל' - וציין כי ספרו של המשפיע נקרא 'ירים משה'. "כשמשה רבינו הרים את הדעת של כלל ישראל - אז גברה קרן ישראל. כל כוחות הטומאה התבטלו. כל זמן היה בעם ישראל הקשר והאמונה במשה רבינו - היה כוח לעם ישראל", אמר האדמו"ר, שציין את צדקותו של המשפיע, את אהבת ישראל שלו, את מידת החסד ואת הזכות שעמדה לו לקרב אלפים לחיי תורה.

"רבי משה זכה להחיות יהודים, להחיות את נשמות ישראל", השתפך האדמו"ר מתולדות אהרן בערגה. "ביתו היה פתוח לרווחה בכל שעות היממה - כדי שעוד יהודי יתקרב ועוד יהודי יתקרב. כל ימי חייו העתיר וביקש על כלל ישראל, לישועת הכלל והפרט. עכשיו, כשאנו עומדים ביום ההילולא שלו - מתעורר הכוח של 'וגבר ישראל' - שיהודים יוכלם להתחזק מכוחו של בעל ההילולא".

את דבריו סיים הרבי מתולדות אהרן בברכה מקרב לב להמשפיע הגה"ח הרב עידו יצחק ובר, תלמידו הנאמן וממשיך דרכו של המשפיע, שיזכה להמשיך להפיץ את תורת רבו בבריאות איתנה ובהצלחה גדולה, מתוך בריות גופא ונהורה מעליא.

זוקף את ראש ישראל

את משא הנעילה נשא תלמידו-כבנו של בעל ההילולא, הרב עידו-יצחק ובר, מי שמנצח על הנצחת זכרו של בעל ההילולא והפצת תורתו בקרב קהלים נרחבים. לצד סיפורים מאלפים, ציין הרב ובר את דבר התורה שמופיע בפתח חידושיו של המשפיע לפרשת כי-תשא, הנפתח בדברי המדרש-תנחומא: "אמר משה לפני הקב"ה; משאני מת - אין אני נזכר. אמר לו הקב"ה, חייך; כשם שאתה עומד עכשיו ונותן להם פרשת שקלים ואתה זוקף את ראשן - כן בכל שנה ושנה שקוראין אותה לפני - כאילו את עומד שם באותה שעה וזוקף את ראשן". ובהשגחה פרטית, הסתלקותו של המחבר חלה בדיוק בפרשה שבה הביא את דברי המדרש הנזכרים. "אף לגבי מו"ר המשפיע זצ"ל, ששמו משה, ניתן לומר שתורתו ועבודתו בקודש - נזכרים ונעשים גם י"ט שנים לאחר הסתלקותו, ואף ביֶתֶר שאת ויתר עוז".

במהלך הערב צוינה בהתרגשות הוצאתו המחודשת לאור של 'ילקוט אמונה ובטחון' - ספרו של המשפיע ע"ה שנכתב בשנה האחרונה לחייו, במהדורה מהודרת ומאירת עיניים. כמו כן השתתף הרב יוסף יצחק סלונים, שסיפר על הקשר של אביו, הגאון החסיד רבי זאב דב סלונים זצ"ל, עם המשפיע. את המעמד הנחה בטוב טעם הסופר החסידי ר' אריה ארליך־וובר, אשר זכה לקרבתו של בעל ההילולא והתגדל על ברכיו בשנות ילדותו.

עד השעות הקטנות של הלילה עוד הוסיפו תלמידים לטוות סיפורים אישיים וזיכרונות נשגבים משנות הסתופפותם בצלו של ענק התורה והחסידות, סמל ומופת לעבודת השם, אהבת ישראל וקירוב אלפי יהודים אל תחת כנפי השכינה. זכותו תגן עלינו.

צפו בגלריה ממעמד ההילולא: