הצביעות של השמאל: כן לזועבי, לא לבן ארי
לשמאל יש בעיה עם איתמר בן גביר ומיכאל בן ארי והוא מחרים אותם משל היו תתי אדם, אבל נלחם למען הישארותם של ח״כים מ"הרשימה המשותפת" הפוגעים במדינת ישראל ומשתפים פעולה עם הגרועים שבאויבנו • טור דעה מאת יוסי אסולין
- יוסי אסולין
- כ"ט שבט התשע"ט
- 4 תגובות
אמש פורסם כי נתניהו מפעיל לחצים כבירים על קודקודים פוליטיים בימין, כאשר בכלל זה הפעלת לחצים גם על יו"ר "האיחוד הלאומי" בצלאל סמוטריץ' על מנת ליצור חזית מאוחדת עם "עוצמה יהודית".
ככל דבר שיוצא מפיו של ביבי, גם הפעם השמאל תקף את המהלך, נאמן לכלל האומר: "אפילו אומר לך על שמאל שהוא שמאל ועל ימין שהוא ימין - אל תשמע בקולו".
לפיד טען שנתניהו "איבד את הברקסים סופית", שפיר קראה כינתה את המהלך "הכשרת שרץ" ולבני, איך לא, הצטרפה גם היא למקהלה וסיפרה על המציאות המסוכנת שבה "איתמר בן גביר וברוך מרזל יחזיקו בהגה ליד סמוטריץ', בנט ושקד ולא יהיה מי שילחץ על הבלמים".
אל הפוליטיקאים הצטרפו רבים בשמאל, כאשר כל אחד בדרכו ניסה להוכיח באמצעות כושר הביטוי ומשחקי לשון - עד כמה מרזל, בן ארי ובן גביר הם "תתי אדם", שלא ראויים להיבחר. גם אם זה בצורה דמוקרטית.
המטרה ברורה: דמוניזציה לימין. השמאל עושה הכל כדי לקעקע את המפלגות שמימין לליכוד בכל דרך. אבל הצביעות, אוי הצביעות, זועקת לשמיים.
אותו שמאל שרואה באיתמר בן גביר ומיכאל בן ארי תתי אדם, נלחם למען הישארותם של ח״כים מ"הרשימה המשותפת" הפוגעים במדינת ישראל ומשתפים פעולה עם הגרועים שבאויבנו. הכל כמובן באיצטלה של דמוקרטיה וליברליזם.
לשמאל בראשות יצחק רבין לא הייתה בעיה ליצור גוש חוסם עם הח"כים הערבים שימנע מהליכוד להרכיב את הממשלה ב-1992.
לשמאל בראשות אהוד ברק לא הייתה בעיה לעשות הסכם עם המרגל עזאמי בשארה או ראאד סלאח, לקראת הבחירות ב-1999.
לשמאל של השנים האחרונות, בחסות בג"ץ, לא הייתה בעיה עם העובדה שחנין זועבי או ג'מאל זחאלקה - שמגדפים את ישראל בעולם וקוראים לה מדינת אפרטהייד שאותה יש להחרים - ממשיכים לייצג את ישראל בכנסת, שהרי להם שמורה הזכות של "כבוד האדם וחירותו".
עצם חברותם בכנסת של חברי "הרשימה המשותפת" - השוללים את קיומה של ישראל כמדינה יהודית ותומכים בארגוני טרור שונים הפועלים כנגד ישראל - בעייתית מאוד, ועל פי חוק אסור להם להיות חברים בכנסת - מה שלא נכון לומר על אנשי "עוצמה לישראל".
לשמאל, או לפחות לחלקים ממנו, לא הייתה בעיה להגן על מינויו של רג’א זעאתרה, מעריץ גדול של נסראללה ושל אסד, לתפקיד סגן ראש עיריית חיפה. מינוי של עינת קאליש ממפלגת "העבודה".
אבל לאותו שמאל שתומך במשתפי הפעולה עם אויבנו אין בעיה להתנגח בביבי רק כי ראה ב"עוצמה לישראל" מפלגה לגיטימית שיכולה להיות חלק מהמשחק והשיח הדמוקרטי.
הליברליזם, חופש הביטוי וכבוד האדם וחירותו בשמאל, עובדים רק לצד אחד - זה שיסייע לשמאל להציג את עצמו כנאור, מערבי ומכיל. הא ותו לא.
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 4 תגובות