איך מחנכים לתורה ויראת שמים בעידן 2019

חינוך לתורה ויראת שמים בדורנו שנת 2019 הינה סוגיה משמעותית המעסיקה רבות את גדולי דורנו. וכבר רבות נכתב על ידי אנשי חינוך, משפיעים, ובעלי ידע בתחום הנפש על מנת להסביר את התהליכים והגורמים המשפיעים על חיזוק והתקרבות בני אדם בצל האמונה, לא רק על אותם בעלי תשובה המשחרים לפתחה של תורה והלכה אלא אף על בחורים ואברכים שנולדו בעולמה של תורה המחפשים לעלות ולהתעלות ביתר שאת וביתר עוז ממקומם בו הם נמצאים כיום, ישנו חיפשו משמעותי אחרי נקודות רוחניות ונקודות קשר עם הבורא כל אחד על פי דרכיו ועל פי דרך רבותיו בקודש.

ומצדו השני של המתרס על אותם שאינם מצליחים למצוא סיפוק מלימוד, שאינם מצליחים להתחבר לתפילה וכהנה קשיים בעבודת ה', יאמר האב: "אין לי כל כך מילים להסביר סך כל הוא באמת בחור טוב אבל משהו…. לא זורם" כולם שואלים את השאלה מדוע ולמה? מי יכול להצביע נקודתית על החטא שעשינו והביא את בננו למצב זה? לעיתים אף נתלה את האשמה בסביבה, או שמעשה טוב שיכולנו לעשות ולא עשינו? אולי קפידא של מאן דהו או שכן מלמעלה שלא התנהגנו לשביעות רצונו? חייבים למצוא את האשם.

ואנו בדרכנו על פי משנתו של הבעש"ט הק' ותלמידיו ננסה להאיר באור יקרות על נקודה אחת בעיקרי הדברים והיה וימצא הקורא מזור לנפשו או לחלופין יוכל להשפיע על סביבתו והיה זה שכר המאמר.

ננסה ללכת מעט אחורה, דור המדבר. עם ישראל יוצא ממצרים מהמקום הכי מזוהם והכי טמא שיכול להיות, אין ספק ששנים אלו הינן שנים משמעותיות בכל הקשור לחינוך של עם ישראל, הדורות שנולדים במצרים למציאות של סבל ועבדות לצד טומאה עד שעוד רגע היו נשארים במצרים ולא היו יכולים לצאת ממנה בשל הטומאה העזה ששררה שם.

וכגודל החושך גודל האור ומעט מן האור דוחה הרבה מן החושך התגלה אליהם הקב"ה ומכין אותם לקראת סיום השעבוד, על אף שארץ מצרים סגורה ומסוגרת ואין עבד שיכול לברוח משם, על אף שהחוויה של בני ישראל הייתה שמצרים הינם הצד החזק השולט והמעביד, ואילו עם ישראל הם העבדים שאין להם זכות לומר מילה , הם בטח לא האמינו למשמע אוזנם שהגלגל הולך להתהפך. ויהי היום מתחילים המצרים לקבל מכה אחר מכה. למרות שלו היו נשארים עוד רגע אחד במצרים לא היו יכולים להיגאל מרב הטומאה ששרתה שם עם זאת הקב"ה לא ממהר להוציאם תיכף ומיד אלא מורה להם להישאר עד שיראו בעיניהם את המכות שהמצרים מקבלים. נראה כי המכות של מצרים לא היו עבור המצרים כי אם עבור חיזוק האמונה של עם ישראל, להאמין ביד ה' החזקה. עם ישראל היוצא כעת ממצרים זוכה להתגלות ממשית המותירה בנשמתו רושם עז של גילוי ה' בעולם.

יוצאים העם ממצרים ומתחילה שרשרת של ניסים וגילויי אלוקות החל ממתן תורה, מציאת מים ותמרים במדבר, המן, בארה של מרים ועוד ניסים.

באמצע הדרך במדבר מתחיל השינוי המשמעותי בתולדות עם ישראל, עם ישראל מתחלק לשני חלקים, אלו שיצאו ממצרים וראו את הניסים בבחינת "אמת", הם ראו הכול בעיניהם אין צורך לשכנע אותם במציאות ה' והיד החזקה הם ראו את כל הניסים בצורה מוחשית. ואילו אלו שנולדו במדבר שכבר לא ראו את המחזות הנוראים והגדולים ונולדו לתוך מציאות של גילויים שהצריכו את העבודה של עם ישראל במדבר. אלו שנולדו במדבר חיו במצב של "אמונה" הם רק האמינו לכל מה ששמעו אבל לא ראו בעצמם.

נמצאנו מתמודדים עם 2 נתונים משמעותיים האחד הוא הפער המשמעותי בין הדורות, דור א' שראה וחי בבחינת "אמת" שכך היו הדברים לבין הדור ב' שצריך לחיות כעת במצב של "אמונה" שכך היו הדברים, הם אמנם חווים את האמוציות העזות של הדור הקודם אבל מה לעשות הם עצמם לא ראו ואצלם כעת העבודה של אמונה היא קשה יותר.

מעבר לכך שבאותה העת היו שני הבנות במציאות ה', בל נתעלם גם מחוסר ההבנה ביחסים בין הדורות כאשר לקבוצה אחת הכול כל כך ברור ואילו הקבוצה השנייה צריכה להשקיע מאמצים רבים בעוד הקבוצה הראשונה אינה מבינה "איך אתם לא מבינים?" "מה לא ברור לכם שהרי אצלנו זה כה ברור?!"

והנה במעשה מי מריבה מגיעים עם ישראל למצב של צמא עז ומתלוננים למשה ואהרון שאין להם מים לשתות ועוד מעט יגוועו בצמא, משה רבינו ואהרון הכהן ע"ה שהיו מקבוצה א' שהיו בבחינת "אמת" אינם מבינים את העם, הייתכן שאתם מתלוננים? הלא אתם יודעים שהקב"ה ידאג לכם למים?! עולה בהם כעס על תלונות הדור והם אומרים לעם ישראל "ממרים הייתם עם ה' אלוקיכם", בהמשך אומר הקב"ה למשה ואהרון שלא יזכו להנהיג את העם בארץ ישראל ואף לא יזכו להיכנס לארץ ישראל והסיבה היא "יען לא האמנתם בי להקדישני" מבאר ה"שפת אמת" זיע"א בפרשת חקת תרמ"ג: "חלילה וחלילה שהיו משה רבינו ע"ה ואהרון חס ושלום מחוסרי אמונה, אבל העניין כי זה היה עדות שאינם מוכנים להנהגת הדור החדש שהיו מוכנים לכנוס לארץ ישראל שעיקר הנהגתם היא אמונה".

רצו משה ואהרון להנהיג את עם ישראל בבחינה של אמת וממילא הכול ברור הכול מובן אין מקום לשאול ואין מקום להבנה כי בעניינו ראינו את אשר עשה ה' לנו החל מיציאת מצרים וכך יהיה גם הלאה אבל הדור הבא שנולד לאחר יציאת מצרים הוא היה כבר בבחינה אחרת ולהם נדרשה גישה אחרת, ועל הצדיק להתאים את עצמו לדרכו של הדור ומסיים השפת אמת "ומה לנו להבין משה רבינו"

וזהו אחד מההסברים אשר שופכים אור על ההשתנות בדורנו. כי העובד את ה' ברוב חשק והתלהבות עבודה זו מגיעה או ממקום של אמת שרואה במו עיניו את הניסים והנפלאות ויד ההשגחה וממילא מנסה רצונו להידבק יותר ויותר בקדושה. או לחלופין אדם העובד את ה' בבחינת אמונה הוא לא מבין את דף הגמרא שלמד כעת, הוא מתמודד עם ניסיונות של התבגרות ואינו מבין למה ומדוע כך סיבב ה' את המלחמה הזו, אך הוא עובד את ה' בדרך של אמונה בדרך של הכנעה לרצון ה' הוא ממנף את המעברים לתפילה והכנעה וממילא זוכה וקונה קנייני נפש משמעותיים ועל כן למרות ההתמודדויות ולמרות המעברים שלא קלים לו הוא מחפש להמשיך ולהדבק בקונו.

ומאידך מי שנמצא בצדו השני של המטבע ומתמודד עם קושי, בין אם כי לא רואה בבחינת "אמת", אצלו הקב"ה מבקש עבודה רוחנית עמוקה יותר אצלו הכול הולך הפוך על הפוך הוא אינו מבין, הוא נופל, הוא מתמודד והצורך שלו הוא ההבנה של הסביבה שההתמודדות שלו היא בבחינת "אמונה" שהיא עבודה מאסיבית יותר אם נצליח להבין את ההתמודדות שלו, לא נשפוט אותו על פי המעשה החיצוני אלא ננסה להאיר את הנקודה הפנימית המחיה אותו ונבין שעבודתו היא עבודה עמוקה יותר נוכל לתמוך ולתת את המילים המתאימות יותר לעבודה הנדרשת ממנו.

וגם המצב של אמת ואמונה אינו מתחלק לפי אנשים כי אם שתי מצבים אלו מופיעים לעיתים שונות אצל אדם אחד, זמנים של אמת וזמנים של אמונה. במקום הזה תפקידו של האדם לזהות את מצבו ולעבוד את ה' לפי הבחינה שנמצא באותו הזמן בין אם באמת ובין אם באמונה.

וכבר אמרו רבותינו כי כל נשמה הנמצאת בעולם הינה משורש אחר ועל כל אדם לעבור דרך אחרת בעבודת ה' ולימוד התורה וקיום המצוות . שם במקום הזה להבין לתמוך ולעודד ובעיקר להבין שמה שמתאים לאחד לא מהווה עזרה עבור השני.

לסיכום הדברים:

ישנה עבודת ה' בבחינה של אמת וישנה עבודת ה' בבחינה של אמונה.

אמת - היא בחינה של הבנה ברורה ואמונה בנקודת ה' המחיה את האדם שבכל סיטואציה ובכל מקרה קיימת מציאות ה' המובילה ומנחה את האדם.

אמונה - זוהי עבודה קשה יותר של להבין שלמרות שאני רואה מול עיני דבר שאינו מקובל להתבונן בנפש פנימה ולחפש את הנקודה הפנימית ולהאיר אותה ולא להתייחס ולתת משקל רק למעשה שאינו בסדר.

עלינו להבין את הפערים בין הדורות שככל שהיו קרובים יותר לדורות קודמים שחיו בנקודות של יותר דביקות הרי שכיום אנו נמצאים בדורות מרוחקים יותר ובני דורנו חשופים למציאות שונה.

כמו"כ עלינו להבין איזה סוג עבודה נצבת מול הנער שמולנו בבחינת "אמת" או בבחינת "אמונה".

לזכות להיות הורים, מחנכים ומטפלים ראויים לתמוך ולסייע לדור שלנו שבו הביא אותנו הקב"ה להיות לסעד ומשען לבניו אהוביו. וזאת על ידי הכנעה והבנה שאני איני יותר טוב ממנו לו רחמי ה' ששמו אותי במקום אחר, אבל באמת אני זקוק לרחמי שמים לא פחות וכך יוכל להסתכל על האחר בגובה העיניים, ובקשת רחמים מאת ה' שייתן לנו את המילים הנכונות במקום הנכון בזמן הנכון. לא ההתעסקות בידע וההבנה שלי כי אם ברחמי ה' שיתן לי את המילים הנכונות ותפילה לבורא עולם לזכות להיות שליח נאמן.

נכתב ע"י אליהו מושקוביץ על פי דבריו ותורתו של האדמו"ר מספינקא.

הורים המעוניינים לקבל יעוץ חינוכי ורגשי ע"י הרב אליהו מושקוביץ מוזמנים לפנות למרכז "תרפי חי"

[email protected]

מושקוביץ, הינו מטפל רגשי באמצעות בע"ח ומנחה קבוצות, חבר איגוד ענ"ף, במאמר אקטואלי ומעורר מחשבה על חינוך בן דורנו באספקלריה תורנית.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!