הצביעות: סמל השחיתות הפך ללוחם הגדול

אם יהיו כל פוליטיקאי השמאל וחברי האופוזיציה בכף מאזנים ואלדד יניב בכף השנייה - מכריע את כולם.

ולא, אין זו מליצה בעלמא. אלדד יניב הוא ללא ספק הקול הבולט ביותר במחאה מול שלטון נתניהו; מחאה שעברה גלגולים שונים, והוציאה מאות ולעתים אלפי תל-אביבים זועמים וממורמרים מבתיהם כדי למחות על ה"שחיתות" של נתניהו.

בעקשנות שאין לה מתחרים, יש שיאמרו באובססיביות, האיש מנהל קמפיין עצמתי שמטרתו להעיף את את נתניהו מכסאו. יניב לא חושש מכלום. הוא קורא לנתניהו בנונשלנטיות ומבלי למצמץ "ראש מאפיה"; את היועץ המשפטי הוא מכנה "הסמרטוט של נתניהו", וזה רק מקצת "שבחם".

בכך משאיר אלדד יניב בצל את כל האופוזיציונרים, והיחיד אולי שיכול להתחרות בחריפות הטון הביקורתי והחזיתי שלו מול נתניהו הוא רה"מ לשעבר אהוד ברק, שאודותיו כבר דובר פה בטורים קודמים.

הזינוק המפתיע בקריירה של יניב

אלדד יניב, עורך דין במקצועו, החל לפעול כעורך דין ב-2001. הוא התחיל מאפס, אולם בתקופה קצרה הצליח להגיע ללב בכירי הפוליטיקאים בישראל והפך לאחד מעורכי הדין הנחשבים ביותר במילייה הפוליטית.

בין היתר שימש יניב כיועץ הסתרים של ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, וכעורך דינו של שר הביטחון וסגן ראש הממשלה לשעבר פואד בן אליעזר ז"ל.

לימים הכה יניב על חטאיו בימיו כעורך דין פעיל, על השחיתות האיומה והמסואבת שפשתה במערכת, ועל כך שהוא לקח בה חלק פעיל. 

את תהילתו קנה מאז החל לשמש כעורך דינו של פואד. האחרון כלל לא נתן לו שכר טרחה עבור שירותו, אולם בעקיפין קיבל יניב על שירות זה שכר טרחה בריבית דריבית. למעשה הוא חייב את הקריירה שלו לפואד בן אליעזר.

בבת אחת הוא הפך לכוכב ענק וכל שועי ארץ וחברות ענק באו לקבל את שירותיו. לימים העיד כי בזכות פואד "עוד עיריות ועוד מועצות מקומיות ואזוריות ועוד מפעלים ביטחוניים ועוד תיקים שמנים. כל החברים. כל המכרים. כל מה שהיה בשליטה אצלו או מי שעשה לו מפקד במפלגה, דפק כרטיס גם אצלי במשרד, קיבל ייעוץ משפטי ושילם שכר טרחה".

הזניק את הקריירה. פואד בן אליעזר ז"ל. (קרדיט: פלאש 90)

כשלונות רצופים בשדה הפוליטי

בשנת 2013 החל יניב את צעדיו הראשונים בפוליטיקה והקים את מפלגת "ארץ חדשה". יניב הודיע כי יתמודד בבחירות לכנסת ה-19 - מהלך שלא צלח. הוא קיבל 25,000 קולות ומפלגתו לא עברה את אחוז החסימה.

בכנסת ה-20, בבחירות 2015, אחוז החסימה עלה משמעותית; ואלדד יניב, שהבין שסיכוייו הפכו ליותר קלושים, התמודד בפריימריז של מפלגת העבודה והוצב במקום ה-30.

לרוע מזלו, גם הפעם המהלך לא צלח - לאחר שמפלגת המחנה הציוני הצליחה להכניס 24 נציגים בלבד, ושוב הוא נותר מחוץ לכנסת.

לפני כשנה החליט יניב לעזוב את מפלגת העבודה, מאחר ולדבריו היא לא הצליחה לתפקד עוד כאופוזיציה לוחמנית וכי היא לא נתנה פייט ראוי לביבי.

לפני פחות מחודש הודיע יניב כי הוא מתכוון לרוץ בבחירות הבאות לכנסת ה-22 במסגרת עצמאית. אל יניב הצטרפו איש השב"כ לשעבר ואיש מחאה בולט בהווה, גונן בן יצחק (מי שהפריע בזמנו לשיירת של רה"מ נתניהו י.א).

דמות נוספת שהצטרפה אל יניב היא חברת מפלגת העבודה לשעבר דינה דיין, תושבת מצפה רמון, דתייה, ומי שניסתה להתמודד על ראשות מפלגת העבודה ביולי 2017.

אבסורד בלתי נתפס

באופן די אבסורדי, דווקא יניב, מי שסימל את השחיתות הפוליטית וייצג את הסירחון שדולף מקשרי הון-שלטון - הוא הוא שהפך לעומד בשער ולמחזיק המגפון הראשי בהפגנות מול נתניהו.

העיתונאי קלמן ליבסקינד הגדיר זאת היטב: "אלדד יניב הוא סוג של שוברים שתיקה. אלה שפעם הרביצו מכות לערבים, ובוקר בהיר אחד - בלי לעבור במשטרה ובבית המשפט, ובלי לשלם מחיר על מעשיהם הרעים - החליטו לבוא חשבון איתנו על המעשים שלהם עצמם. נתניהו חייב לשלם מחיר על השחיתות, קורא בכיכרות מי שמעולם לא שילם מחיר על שחיתותו שלו".

יניב באחת המחאות שאירגן. (קרדיט: מרים אלסטר, פלאש 90)

הצביעות של התקשורת

אי אפשר כמובן להימלט מהאבסורד של החשיפה הרבה לה זוכה אלדד יניב בתקשורת. צופה מן הצד עלול לחשוב כאילו התקשורת מנהלת לו את קמפיין הבחירות על חשבונה.

באופן מגוחך ואבסורדי משהו, דווקא אלדד יניב, האיש שמסית ללא הרף ולפעמים בבוטות מסוכנת וחסרת מעצורים כנגד רה"מ נתניהו, זוכה לבמה תקשורתית שטובי הימין רק יכולים לחלום עליה.

העובדה שיניב תוקף ללא הרף את היועץ המשפטי לממשלה בצורה מאפיונרית שאין לה שני, המהודהדת בכל כלי התקשורת המרכזיים - כמובן לא תמנע ממנו ומהתקשורת לתקוף את הביקורת של הימין על מה שהם מכנים "שומרי הסף".

כן, אותו מנדלבליט פתאום זוכה להגנה של התקשורת, שעה שהוא מרמז על החלטה שלילית שצפויה לבא בעניין נתניהו.

בדיוק כמו שראינו אצל אלשיך. מפרסונה-נון-גרטה, הפך האיש למטאור ואהוב התקשורת ככל שהעמיק והחריף את הביקורת שלו על נתניהו.

הביקורת משפיעה בהחלט על נתניהו

במשך עשרות שבועות ברצף מקיימים יניב ועדת מעריציו ומשולהביו הפגנות מול היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בדרישה ובתקווה שזה יזרז את כתבי האישום נגד ראש הממשלה נתניהו.

יצוין כי לאחרונה מפרסם נתניהו סרטונים על הלחץ הבלתי פוסק שמופעל על היועץ המשפטי ע"מ שיגיש כתב אישום, כאשר ברקע הסרטון הוא מביא את קולות המחאה שחולל אלדד יניב.

מושפע מהביקורת. נתניהו. (קרדיט: יונתן זינדל, פלאש 90)

יש הטוענים כי נתניהו, בביקורת שלו ובהכוונת האש כלפי יניב, בכוונה מעצים את האיש מאחר והוא רוצה למקסם את כמות אנשי השמאל שקולותיהם ילכו לפח, משום שלפי כל הסקרים יניב לא עובר את אחוז החסימה. 

נתניהו, כך טוענים הטוענים, אומר לעצמו: "במקום שיניב יפסיד עשרים אלף קול לשמאל, שיפסיד להם 80 אלף קול. ככה השמאל יהיה עוד יותר חלש ומפוצל".

מצד שני, קשה להתעלם מעוצמת ההשפעה של הביקורת החריפה של אלדד יניב על נתניהו. עדות לכך קיבלנו רק השבוע במסגרת חשיפת חילופי ההודעות בין בעלי וואלה שאול אלוביץ' למנכ"ל אילן ישועה, חמישה ימים לפני בחירות 2015.

מהחשיפה עולה כי אלדד יניב היה חלק בלתי נפרד מהשיחות, כאשר לפי הדיווח נתניהו רצה לצייר את השר נפתלי בנט כחבר וידיד של יניב על מנת לפגוע בו.

ומה באשר לסיכוייו בבחירות הקרובות?

דומה כי למרות כל הבוקה ומבולקה שהשרה יניב ולמרות הקמפיין החינמי האדיר של התקשורת, הוא ככל הנראה לא יעבור את אחוז החסימה. מה שמלמד בעיקר על השפל שבו נמצא אמון הציבור בתקשורת.

-

בפרקים הקודמים בפרויקט של 'בחדרי חרדים':

> פרק ראשון - בני גנץ 

> פרק שני - גדעון סער 

> פרק שלישי - אהוד ברק 

> פרק רביעי - אביחי מנדלבליט

> פרק חמישי - יאיר לפיד

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!