מהצלחת של מאיה: כך תתכוננו לט"ו בשבט

ט"ו בשבט בפתח. פירות יבשים כבר מעטרים את מדפי החנויות, קוראים לנו להעמיס. פירות זה בריא, נכון. אבל הפירות היבשים מכילים כל כך הרבה חומרים נוספים, שאחרי שתקראו על כך, ספק אם תמשיכו לנשנש אותם בקטע דיאטטי.

קבלו מקבץ לדוגמא.

פפאיה

הפפאיה המיובשת מכילה בטא קרוטן, הידוע בתרומתו לבריאות העין ובמניעת סוגים שונים של סרטן. אפשר למצוא בה בשפע גם אשלגן שחשוב לאיזון ולהורדה של לחץ הדם ואנזים בשם פפאין שמפרק חלבונים ולכן מסייע לתהליך העיכול. כמו בכל הפירות, יש בפפאיה סיבים תזונתיים שטובים גם הם למערכת העיכול.

הצבע הכתום המקורי של הפפאיה לא נשאר בחתיכות המיובשות, ואת הצבעוניות הניכרת משיגים על ידי תוספת של צבעי מאכל וחומרים משמרים.

לפפאיה מוסיפים כמויות עצומות של סוכר בתהליך הייבוש. מסיבה זו שניים עד שלושה מקלות של פפאיה מיובשת נחשבות כמנת פרי, ולרגע אל תתבלבלו ותחשבו שהיא שוות ערך לפפאיה טרייה.

משמש

גם המשמש עשיר באשלגן וסיבים תזונתיים. שחקן החיזוק המשמעותי שמתווסף כאן הוא הברזל, רכיב התזונה שחיוני לשמירה על נפח דם תקין - מניעת אנמיה, ויש לו השפעה משמעותית על יכולת הריכוז והערנות שלנו.

ולגבי הצבע: פעם היה אפשר להשיג רק משמש מיובש בצבע כתום, ונראה הגיוני שזה הצבע שלו, בעיקר כי לא ידענו שמוסיפים לו חומרי צבע. אבל בשנים האחרונות נכנסו לשוק משמשים חומים, ללא תוספות. אותם תזהו לפי הצבע החום הלא אחיד.

וסוכר? במשמש מיובש, חום או כתום, אין תוספת סוכר! מה שהופך אותו לאופציה מוצלחת כחטיף או נשנוש בריא. (2-3 חתיכות ממנו מהוות מנת פרי אחת)

חמוציות

החמוציות הן חלק בלתי נפרד מקולקציית הפירות היבשים שלנו. למרות שהן לא שייכות לפירות הישראליים הקלאסיים, לעיתים קרובות הן יחליפו את הצימוקים המסורתיים. הן נחשבות בריאות יותר מהם בזכות נוגדי חמצון שהן מכילות (שנמצאים גם בתותים, כרוב סגול, יין אדום ועוד פירות אדומים) שמסייעים במניעת מחלות לב וכלי דם, סוכרת, בהאטת תהליכי הזדקנות ושמירה על תפקוד תקין של המוח.

(הרבה שנים חשבו שאכילת חמוציות תורמת למניעה וטיפול של דלקות בדרכי השתן, אך העדויות לכך אינן ברורות)

ולגבי הצבע- טבעי בהחלט! הצבע האדום הטבעי שלהן הוא נוגד החמצון הבריא כל כך, ולרוב הן גם לא מכילות חומרים משמרים.

וסוכר? כן.. והמון. כף אחת של חמוציות מיובשות שוות ערך למנת פרי, כמו למשל תפוח עץ בינוני. יש גם חמוציות בלי סוכר, אבל הן כל כך חמוצות שאי אפשר לאכול מהן יותר מכמה חתיכות בודדות.

גם כשכתוב על אריזת החמוציות שהן ללא תוספת סוכר- הטעם החמוץ מתוק המוכר מגיע מכך שהושרו במיץ תפוחים, או בסוכר ולפעמים גם בשמן. מומלץ לחפש את החמוציות הקפואות- הן מכילות רק סוכר טבעי ואין בהם שמן או חומרים משמרים.

ג'ינג'ר

שורש הג'ינג'ר, במצבו הטבעי הוא פצצת בריאות מובהקת, הלוחם האסייתי הראשי בדלקות גרון למיניהן. גם במצבו המיובש הוא שומר על החריפות, והאפקט המחמם בגרון עדיין מורגש.

הצבע- לא ממש טבעי. לרוב מוסיפים לו גופרית כדי לשמר את הצבע הצהוב.

וסוכר? די הרבה. אפשר למצוא ג'ינג'ר מיובש עם כמות גבוהה של סוכר, שהופך אותו לממתק יותר נגיש ולעיס. קיים גם ג'ינג'ר בגרסה מתוקה פחות שכמובן יותר מומלצת- אך הוא עדיין יכיל סוכר בכמות מכובדת.

קיווי

יתרונות- מעט מאד סיבים, וקצת אשלגן.

הצבע- לא טבעי כלל. מוסיפים לו בתהליך הייבוש צבע מאכל עם חומצה גופרתית שמשמרים את הצבע הירוק.

סוכר? כמויות עצומות. חתיכה וחצי שוות ערך למנת פרי בינוני.

נסו לייבש לבד!

לא חייבים לקנות הכול מוכן מראש, אתם יכולים לייבש לבד עודפי פירות שיש לכם (חשוב שיהיו טריים). כדי לבצע את הקסם הבא תצטרכו שתי רשתות ברזל צפופות ונקיות, מהסוג שמונע חדירת חרקים.

על אחת משטחים את הפרי (או הירק - למשל עגבניית שרי) אחרי ששטפתם היטב ואת השנייה מניחים מעל. ממקמים את הצמד חמד במקום מלא שמש.

אם תחתכו את הפירות לפרוסות או לחצאים, הניחו את הצד הרטוב כלפי מעלה- הייבוש יתרחש מהר יותר. מכיוון שלא תשתמשו בחומר משמר, מומלץ לשמור את הפירות בקירור על מנת למנוע קלקול.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!