י"ב חשון התשפ"ה
13.11.2024

שיטת מינוי השופטים היא פתח לשחיתויות

על אף הכוח השלטוני העצום שמסור בידי שופטי בג"ץ, הציבור לא זוכה לקבוע מי יחזיק בו. בוועדה הממנה את השופטים רוב החברים אינם נציגי ציבור, וכך במשך שנים שלטו שופטי בג"ץ שלטון ללא מצרים במינויי השופטים | טור דעה מאת ישי הבלין

שיטת מינוי השופטים היא פתח לשחיתויות
אילוסטרציה צילום: פיקסה ביי

לפני מספר חודשים מינה נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, בפעם השניה בקדנציה, שופט לבית המשפט העליון האמריקאי. המינוי נדרש לקבל את אישור הסנאט, ותהליך המינוי הפך לאחד המכוערים שידעה ארצות הברית.

כלפי המועמד, ברט קוואנו, עלתה שורת טענות להתנהגות פסולה מצידו בצעירותו. האשמות וטענות הופרחו מכל כיוון, ואיש לא יכל לקבוע בוודאות אם מתנהל כאן מסע ציד נגד אדם תמים, או שהטענות מוצדקות ומדובר בשופט שההיסטוריה האישית שלו בעייתית ביותר.

בסופו של דבר, ולאחר חקירת FBI שלא מצאה כל הוכחה למעשים פסולים של המועמד, אישר הסנאט ברוב דחוק את המינוי וקוואנו הפך לשופט מן המניין במוסד השיפוטי הגבוה ביותר בארצות הברית.

בסמוך לתהליך המינוי נשמעו קולות ביקורת רבים בתקשורת האמריקאית על האופי שלבש הליך המינוי. נטען כי כל מועמד לבית המשפט העליון חושף את עצמו להאשמות נטולות הוכחה שפוגעות בשמו הטוב, מזהמות את הליך המינוי והופכות אותו לפופוליסטי ובלתי הוגן. מנגד טענו מתנגדי המינוי כי חברי המפלגה הרפובליקנית השולטת בסנאט, 'צופפו שורות' והעבירו את מינויו של השופט בשל מחויבותם הפוליטית למועמד שהציע הנשיא ממפלגתם.

על אף כל הביקורת והפגמים שנחשפו בהליך בחירת השופטים בארצות הברית, אנחנו בישראל יכולים רק להתקנא בשיטה האמריקאית. מלוכלך ככל שהיה הליך המינוי האחרון, הוא התנהל בשקיפות מלאה: כל אזרחי המדינה נחשפו לטענות שהועברו לחברי סנאט נגד השופט, הם צפו בשידור חי בנציגיהם מתשאלים את קוואנו לגבי כל ההאשמות כלפיו וזכו לשמוע את תגובתו ולהתרשם מכנות תשובותיו. חשוב מכך, הדיון הציבורי הסוער הסתיים בהכרעה שמייצגת את דעת הציבור: את ההחלטה הסופית קיבלו נציגי העם, שנבחרו על מנת לייצג את השקפותיו של הציבור האמריקאי. פחות מחודשיים לאחר אישור המינוי עמדו שליש מחברי הסנאט לבחירת הציבור, שהחליט למי מהם להעניק כהונה נוספת ואת מי להשיב לביתו. כאשר תיחקרו הסנטורים את קוואנו וכאשר הצביעו על אישור מינויו, הם ידעו שאזרחי מדינותיהם צופים בהם ושבחירתם החוזרת תלויה בשאלה אם ייצגו אותם נאמנה.

ואצלנו? את שופטי בית המשפט העליון בוחרת הוועדה לבחירת שופטים. בוועדה חברים מלבד שני נציגים מהכנסת ושני נציגים מהממשלה גם שלושה נציגים מבית המשפט העליון, האמורים לבחור את עמיתיהם המיועדים, ושני נציגים של לשכת עורכי הדין.

דיוני הוועדה נערכים הרחק מעיני הציבור, ופרוטוקול הדיונים שלה חסוי. אין לדעת למה נבחר פלוני ומדוע נדחתה מועמדות חברו. המינויים לעליון נעשים באמצעות דילים בין חברי הוועדה השונים: תמוך במועמד שלי ואתמוך בשלך. הציבור לא מכיר את המועמדים ונציגיו לא זוכים להתרשם מהם ולברר את דעותיהם וגישתם המשפטית.

השופטים שנבחרים עתידים להכריע גורלות במדינה. הם עשויים להחליט לפסול שוב ושוב צעדי חקיקה של הכנסת והממשלה שנועדו לטפל בהסתננות מאפריקה לישראל, להטיל הגבלות קשות על יכולתו של צה"ל לפעול ביעילות נגד הטרור הפלסטיני ולבטל את החוקים שנועדו להסדיר את דיחוי שירותם הצבאי של בני הישיבות.

על אף הכוח השלטוני העצום שמסור בידי שופטי בג"ץ, הציבור לא זוכה לקבוע מי יחזיק בו. בוועדה הממנה את השופטים רוב החברים אינם נציגי ציבור, וכך במשך שנים שלטו שופטי בג"ץ שלטון ללא מצרים במינויי השופטים, מינו שופטים שתאמו להשקפת עולמם ושימרו את שליטתם בבית המשפט.

הבעייתיות שבשיטת המינוי הישראלית ידועה כבר שנים. הביקורת עליה נתמכת גם בהשוואה לשיטות המינויים הנהוגות בעולם המערבי, וגם בטענה ההגיונית שכוח שלטוני כה רב חייב להימסר למי שמונה על ידי הציבור ונציגיו.

חסידי בג"ץ טענו כי השיטה הנוכחית מביאה למינויים איכותיים ו'מקצועיים' יותר, וכי היא עדיפה על השיטה המקובלת במדינות אחרות, בהן נציגי הציבור ממנים את השופטים. טענתם הייתה כי המצב הנוכחי טוב, ו'אם זה עובד, אל תיגע'.

הפרשה האחרונה שהתפוצצה בקשר למינוי השופטים ממחישה שוב שזה ממש לא עובד. השיטה הנוכחית למינוי שופטים היא פתח לשחיתויות ולדילים רקובים, הנעשים הרחק מעיני הציבור ובלי שיש לו השפעה משמעותית עליהם. מערכת היחסים הבעייתית בין נציגי לשכת עורכי הדין לשופטים התבררה כבר בעבר. תחקיר שפורסם הציג איך מעורבותם של  נציגי הלשכה בבחירת שופטים מביאה ללחצים על פרקליטים מצד שופטים בהווה ובעבר, כדי להביא לקידומם בסולם הדרגות השיפוטי. הבעייתיות בסיטואציה שבה עורך דין מופיע בפני שופט שזקוק לתמיכתו של הפרקליט לשם קידום הקריירה שלו, ברורה. באותו תחקיר גם התפרסם כיצד שופט בדימוס מבית המשפט העליון הפעיל את קשריו לשם קידומו של חתנו השופט.

כל חשיפה ופרשיה מהסוג הזה שמתפוצצת רק רק מציפה את הסימפטומים של הבעיה היסודית בשיטת בחירת השופטים הקיימת. שיטה שבה השופטים אינם נבחרים על ידי הציבור ונציגיו, ומינוים נעשה במחשכים, באמצעות דילים ועסקאות תן וקח. המסקנה המתבקשת מכל הסיפורים המביכים המתפרסמים לאחרונה חדשות לבקרים היא שלא תמיד צריך להיות חכמים יותר מכולם. אם כמעט בכל המדינות הדמוקרטיות מבינים ששופטי בית המשפט העליון צריכים להיבחר על ידי נציגי הציבור, אין סיבה להתחכם. כאמור, גם ההיגיון הפשוט אומר ששופטים המחזיקים בכוח לבטל את החלטות הממשלה והכנסת, ייבחרו על ידי נציגי הציבור, כך שייצגו את ערכיו ולא את ההשקפות של חלק קטן באוכלוסייה.

הגיע הזמן לשנות את השיטה. אם זה עובד אל תיגע, אמרו לנו. ובכן, זה לא. אז אם זה לא עובד, געו.

 

 

בית משפט בית משפט עליון

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 3 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}