"חוק המזומנים - פגיעה אנושה בחיי המסחר של הציבור החרדי"

אמש (שלישי) נכנס חוק צמצום השימוש במזומנים לתוקף. בעקבות החוק החדש, שמעורר הדים רבים, הדסק הכלכלי של 'בחדרי חרדים' יוצא בסדרת כתבות.

בפרק הקודם התמקדנו בפרטי החוק ובעונשים הצפויים למי שיפר אותו וכן בתגובות ברחוב החרדי. בפרק הזה נשוחח עם שני מומחים משפטיים על מנת להבין את השלכותיו של החוק: מי עשוי להיפגע ממנו, מה הן השלכותיו על הציבור החרדי, כיצד נפגוש אותו בחיי היום יום ועוד.

נקדים ונאמר: בהתאם לתחושות ברחוב החרדי, גם בעיני המשפטנים יש פה מחדל גדול של המדינה והרשויות, שרתמו את העגלה לפני הסוסים והחלו חוק על האזרחים, חוק בעל השלכות פליליות, עוד לפני שאזרחים בקיאים בפרטיו.

שאלת המודעות הציבורית מתעצמת שבעתיים שעה שמדובר בציבור החרדי, מאחר וחלק מהכלים הנדרשים לביצוע פעולות הנובעות מהחוק החדש - מחייבים שימוש בכלים טכנולוגיים, שנתח נכבד מהציבור החרדי כלל לא חשוף אליהם.

כל זה מבלי לדבר על ההשפעה הדרמטית של החוק על תרבות המזומנים הנהוגה בעיקר בציבור החרדי.

'בחדרי חרדים' יצא לשמוע את חוות דעתם של המומחים בעניין. בפרק הזה נשמע את דעתם המלומדת של עו"ד מנחם מושקוביץ, סגן יו"ר לשכת עורכי הדין בישראל, וכן את עו"ד רני שורץ, מומחה למיסוי, מכס ומע"מ ושותף במשרד ירון אלדר פלר שורץ ושות'. פרק שני בסדרה.

***

מי עשוי להיפגע מהחוק?

עו"ד מושקוביץ: הפגיעה המשמעותית ביותר תהיה בשכבות החלשות, נתמכי הביטוח הלאומי, הקשישים ופושטי הרגל. בישראל חי פלח עצום מן האוכלוסייה שמתנהל במזומן, לא פעם לא מבחירה אלא מכורח.

אותם מבוגרים שאנחנו רואים בכל יום עשרים ושמיני לחודש ממתינים בתור למשוך את קצבת הביטוח הלאומי שלהם, אותם חייבים מוגבלים באמצעים שאין להם כלל חשבון בנק, בעלי הגמ"חים למיניהם, שהתרומות להם נעשות במזומן ועוד.

עו"ד שוורץ: כל מגזר שעובד הרבה במזומן החוק הזה הולך להשפיע עליו מאוד. כאשר בעצם הוא הולך לשנות את הנוהג הרווח במיוחד בעסקאות בין אנשים פרטיים בתחומים מסוימים שנהגו לעבוד בהם במזומן.

אין ספק בכלל שההשלכות יהיו מידיות וישנו סדר עולם. מה גם שידוע שהציבור החרדי צורך כספות בשיעור גבוה הרבה יותר משיעורו באוכלוסיה. בעצם, אנחנו רואים שהחוק הזה הוא חלק ממגמה כלל עולמית, שלפעמים המגזר החרדי שפחות חשוף לטכנולוגיה, קשה לו לבצע את ההתאמות למציאות העולמית.

מה הן השלכות החוק על הציבור חרדי?

עו"ד מושקוביץ: בציבור החרדי, כפי שוודאי ידוע לכל, יש פחות אמון כלפי המערכת הבנקאית, והרבה פחות פתיחות כלפי שימוש באמצעי תשלום דיגיטליים. הפגיעה בחיי המסחר והקהילה בחודשים הראשונים תהיה אנושה. מדובר על חינוך שוק מחדש, הרגלת הרחוב החרדי להפעיל כלים טכנולוגיים שלא בהכרח הותאמו להם - כמו שימוש באפליקציות תשלום וחשבונות מקוונים.

איפה למשל אפשר לראות את זה?

עו"ד שוורץ: למי שחי בחברה פתוחה ויש לו גישה לאפליקציות להעברת כספים כמו "ביט" ודומיה, או בהעברות בנקאיות או באמצעים דיגיטליים אחרים.

האם יש בחוק הזה התחשבות בחרדים?

עו"ד שוורץ: כן, יש בחוק גם הקלות על מתנות בתוך המשפחה ועל מתנות בכלל. המחוקק כן היה ער במידה מסוימת לתהליך החקיקה כלפי המגזרים השונים, הדבר מתבטא למשל בהדרגתיות של הסנקציות, שייכנסו לתוקף מלא רק בעוד תשעה חודשים.

כמו כן, הדבר בא לידי ביטוי בהחרגה של הגמ"חים מהחוק (לתקופה של שנתיים י.א). החוק אמנם מנסה להתאים את עצמו לתרבות של מגזרים מסוימים, אבל בחיי היום יום החוק לא נותן הקלות משמעותיות דווקא למגזר שעובד עם יותר מזומנים.

עו"ד מנחם מושקוביץ. (קרדיט: שחר שחר)

מה המניע של המגמה הכלל עולמית הזאת שמניעה חוק מהסוג הזה?

עו"ד שוורץ: מה שמעניין את המדינה זה הכסף השחור, המדינה רוצה לדעת מה מקור הכסף. אם הכסף הזה משמש לביצוע עבירות, והאמצעי של מזומן לא פסול כשלעצמו, הוא פשוט מהווה כלי לביצוע עבירות של עולם התחתון למשל שמוצאים בו כלי יותר קל לביצוע עבירות שלהם. על זה נלחמים.

ואנשים לא ימצאו דרכים עוקפות?

עו"ד שוורץ: כבר עכשיו נולדים רעיונות חדשים שמבקשים לעקוף את החוק הזה. קח למשל את המטבעות הוירטואליים - בגדול, המטבע הוירטואלי הוא אמצעי שאינו מסוכן ולא חושף את זהות המשלם. המטבעות אמנם לא נכנסו רשמית לשוק, אבל בעתיד הרחוק יש סיכוי שהם יהוו אלטרנטיבה לתשלום המוכר כיום.

שורה תחתונה - ההיקף של הכלכלה השחורה - יקטן או יגדל?

עו"ד שוורץ: יקטן.

תן לי בבקשה דוגמה מעשית איך החוק מגביל את הבנאדם?

עו"ד מושקוביץ: שווה בנפשך אדם שמעוניין לרכוש רכב בסכום של חמישים וחמישה אלף ש"ח, בסך הכל חמשת אלפים שקלים יותר מהסכום המותר להעברה בין אנשים פרטיים, כמה לדעתך תסתרבל העסקה? הנפגעים יהיו דווקא האזרחים, אותו מוכר שיעדיף לוותר על חמשת אלפים שקלים בלבד שתיתן העסקה שלו מייד.

עו"ד שוורץ: ידועים המון מקרים שבהם אנשים צברו שטרות מתחת לבלטות. הצבירה הזאת יכולה לנבוע ממקורות לגיטימיים, כספים שעברו בתוך המשפחה, מתנות שעברו ונשארו ואתה רוצה לחיות עם הכסף הזה. עכשיו, ככל שהמחיה שלך היא לסופר ולצריכה יומיומית - אז אין בעיה.

אבל אם נהגת להשתמש בכסף הזה גם לרכישות קצת יותר מהותיות, כמו רכב, שיפוצים, ריהוטים, מוצרי חשמל וכדו', או כל עסקה אחרת שערכה עולה על 11,000 ש"ח, אז אתה בבעיה קשה. אז אנשים שצברו כספים ממקורות לגיטימיים מוצאים את עצמם בבעיה. 

עו"ד רני שורץ (צילום: תומר יעקובסון)

אבל היה קמפיין ענק של רשות המסים שעורר את הציבור על החוק החדש, והיה לאנשים זמן להתכונן, לא?

עו"ד מושקוביץ: החוק לא ממש תוקשר כהלכה בעיניי, בטח ביחס להשפעה העצומה שלו על הציבור הרחב ועל אלפי העצמאים והעצמאיות בישראל. מן הראוי היה שנחזה בקמפיין פרסומי מסיבי, המסביר את החקיקה ואת הסנקציות בצידה. עד כה לא נתקלתי בשלטי חוצות או בתשדירי שירות ומודעות.

עו"ד שוורץ: אכן היה קמפיין שהגיע ממש בסמוך להעברת החוק, רק כחודש לפני. אולם הוא לא בא כדי להכין את הציבור ולקרוא לו לנקוט בפעולות לפני שייכנס החוק החדש לתוקף, אלא יותר כהגברת המודעות של האנשים לעצם החוק.

אבל אנשים רואים את הקמפיין, עושים אחד ועוד אחד ומבינים שכדאי להם להיפטר מהכסף לפני שהחוק נכנס?

עו"ד שוורץ: אני לא בטוח שכל הציבור הצליח להבין מהקמפיין את כל ההשלכות של החוק החדש, שיהיו מאוד מהותיות.

באיזה אופן ניתן לשלם במקרה שהסכום חורג?

עו"ד שוורץ: אפשר לשלם בהעברה בנקאית או בצ'ק, אבל הצ'ק לא יכול להתגלגל.

במקרה שאדם שילם במזומן מעל המותר בחוק, על מי מוטל העונש - על הקונה או המוכר?

עו"ד שוורץ: החוק חל על שני הצדדים. לקונה אסור לשלם במזומן ולמוכר אסור לקבל במזומן. זאת אומרת שיש פה סנקציות גם למשלם וגם למקבל.

--

שאלות חידוד

אדם שקונה חדר שינה הכולל מיטות הורים, ארון הזזה ושידה, כשעלותם הכוללת מגיעה לסך 12,000 ש"ח (מעל תקרת ה-11,000 המותרת בחוק) - האם זו נחשבת עסקה אחת, או שמחשבים כל פריט בנפרד?

תשובה: לפי החוק אין הצטברות בעסקאות המבוצעות בפעימות שונות. ולכן אם אדם ירכוש ביום א' פריט אחד מחנות הרהיטים וביום ב' פריט נוסף מאותה חנות, לא תהיה הצטברות לסך העסקאות שביצע וכל מוצר ייחשב כעסקה בפני עצמה.

אולם אם הקונה עושה פיצול מלאכותי ומפצל באותה קנייה ממש את החבילה שקיבל לשתי עסקאות, כדי להימנע מתקרת המזומנים המוגדרת בחוק ומגבילה אותו - הרי שזה נחשב למעשה מרמה ולפי החוק הוא עשוי לקבל על זה עונש מאסר.

אדם שרוצה לעשות שיפוצים בביתו כאשר עלותם הכוללת עומדת על 25,000 ש"ח, מה העונש הצפוי לו ולבעל העסק אם ישלם במזומן?

תשובה: על פי החוק החדש לא ניתן לשלם במזומן בעסקה שערכה עולה על 11,000 ש"ח. ולכן, במקרה שאדם משלם לשיפוצניק סכום שעבר את התקרה המותרת, הוא צפוי לקנס של 15% על הסכום שחרג מהתקרה.

במקרה שלנו: כיוון שהסכום הכולל (25,000) חורג ב-14,000 ש"ח מהמותר בחוק, לכן הוא יצטרך לשלם קנס על סך 2,100 ש"ח, שהם 15% מהסכום שחרג. יצוין כי במקרים בהם סכום ההפרה גבוה יותר מ-25,000 ש"ח גובה הקנס עולה ל-20%, ובמקרה שסכום ההפרה גבוה מ-50,000 - גובה הקנס יעמוד על 30% מהסכום שחרג.

--

הידעת?

גם במדינות נוספות בעולם מגבילים את עסקאות המזומן.

להלן רשימה חלקית:

באיטליה ובפורטוגל - עד 1,000 אירו לתושב.

ביוון - עד 1,500 אירו לתושב.

בספרד - עד 2,500 אירו לתושב.

בצרפת ובבלגיה - עד 3,000 אירו לתושב.

בבולגריה - עד 5,000 אירו לתושב.

למעבר לפרק הראשון: כל מה שרציתם לדעת על חוק המזומנים החדש

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!