לקראת הגשת הרשימות: סידורי המקומות באגודת ישראל ישתנו?

כמידי ערב בחירות, עולות שוב הטענות על סידורי המקומות ברשימת אגודת ישראל בכנסת, כאשר בבחירות הקרובות הקרב הופך למשמעותי בשל החלוקה המסתמנת בין אגודת ישראל לדגל התורה בהרכב הרשימה.

הבחירות המוניציפליות טרפו מחדש את הקלפים וברור שהן עומדות לשנות סדרי עולם. רוב הפרשנים החרדיים מעריכים כי אגודה ודגל ירוצו יחד כרשימה מאוחדת כפי שהיה עד כה, אך לא במתכונת הנוכחית.

איש לא מפקפק כרגע בכוחה של חסידות גור, אבל החל מהמקום השני ואילך, על כל מקום, קמים שניים ואוחזין בטלית, בשבועות הקרובים נשמע רבות על הסאגה הפנימית הזו, ואם נצטרך להמר, סביר להניח שהיא תוכרע רק ברגע האחרון לפני הגשת הרשימות.

לקראת כינוס מליאת מזכירות אגודת ישראל הערב, אנו מפרסמים את הלך ההיסטוריה, עם טיעוני הצדדים והעובדות הידועות ושאינן.

סדר הנציגים ברשימה נקבע לפני כ-32 שנים, אגודת ישראל הייתה אז המפלגה החרדית היחידה בכנסת. ש"ס ודגל היו אז בגדר חלום. לצורך החלטה על מיקומי הנציגים הוחלט על קיום פריימריז פנימיים בו השתתפו 12,000 איש בלבד.

בבחירות עלתה התוצאה הבאה: מקום ראשון חסידות גור שיוצגה על ידי הסיעה המרכזית, וקיבלה כ-28 אחוזים מהקולות. שלומי אמונים השיגה כ-25 אחוזים והוצבה במקום השני, צא"י של לורנץ זכתה ב-21 אחוזים והסיעה המאוחדת של ויז'ניץ ויוצאי רומניה במקום הרביעי עם כ-12 אחוזים. עוד כ-13 אחוזים הצביעו יחד ל-4 סיעות אחרות: עדות המזרח, סלונים, אחדות התנועה ויוצאי בוכרה.

סידורי המקומות ברשימה לכנסת כיום מוצגים על פי התוצאות דאז: גור במקום הראשון, שלומי אמונים במקום השני, את מקומה של צא"י שפרשה מ'אגודת ישראל' כשהוקמה 'דגל התורה' תפסה חסידות ויז'ניץ - הסיעה המאוחדת, ואילו בעלזא שחברה בצעד חריג למפלגה הליטאית, תפסה בשלב מאוחר יותר את המקום הרביעי והמכה מורגשת עד עצם היום הזה.

כעת, לקראת הרכבת הרשימה מחדש עולות תהיות ושאלות רבות, האם אותו פריימריז ששיקף את המצב החסידי דאז עדיין רלוונטי כיום, מלבד הגידול הטבעי שלא ניתן לאמוד, התחוללו מספר שינויים מהותיים בחסידויות, שלבטח משנים את מאזן הכוחות.

כך למשל, חסידות ויז'ניץ שהוצבה במקום השלישי, התפצלה לשתי חסידויות עם שתי הנהגות נפרדות לגמרי, כאשר נציגם בכנסת מייצג רק צד אחד מהחסידות, תוך שהחסידות השנייה מתנגדת לייצוג זה בכנסת.

גם המקום השני שבידי שלומי אמונים, אשר הגיע כנציג של הקהילות הירושלמיות, מעלה תהיות רבות שכן רובם היו אנשי ירושלים והפרושים שלא היו משויכים לחסידות כזו או אחרת וכיום אינם משתתפים בבחירות, מה שמעלה את התהיה מדוע הם זוכים למקום השני המכובד.

בדגל מפקפקים על המספר הנוכחי של תומכי שלומי אמונים. לטענתם, החסידויות התומכות בפרוש נמנות על שומעי לקחו של רבי יחזקאל אברמסקי, רבי חיים שמואלביץ, רבי שלמה זלמן אוירבך ובנו רבי שמואל אוירבך, שתמכו אז בשלומי אמונים. בנוסף, הם מציגים חשבון מעניין: אחרי שדגל הוכיחה כי היא שווה כחמישים אחוז מגודלה של אגודה, ניתן בהגיון מתמטי פשוט להשלים את הפאזל של החמישים אחוז הללו מקבוצת שלומי אמונים וצא"י, שיחד אכן מהוות כחמישים אחוז מגודלה של אגודת ישראל של שנת תשל"ו.

כך או כך, כבר מזמן היו צריכים באגודת ישראל לפתוח את הקלפים ולערוך חלוקה מחודשת כאשר לא ברור מה כוחה של כל חסידות ונציג כיום לעומת כוחם לפני כ- 30 שנים שקיבלו את מקומם איתו הם מחזיקים עד ליום הזה.

השאלות עולות בימים אלה, כאשר המקום הרביעי באגודת ישראל, בהנחה שתתבצע חלוקה שוויונית עם דגל התורה, אזי היא מסכנת את המנדט השביעי. הקרב הממשי יהיה בין חסידות בעלזא וחסידות ויזניץ', כאשר האפשרות לערוך פריימריז פנימיים עומדת על השולחן.

שאלת המקום החמישי מתעוררת אף היא: האם ויז'ניץ תמשיך לאחוז בו, או דווקא בעלזא שטוענת לכתר.

מבחינה היסטורית חשוב לפלח את מצביעי הסיעה הרומנית הונגרית המאוחדת. קודם אותו פריימריז היסטורי בתשל"ו, התקיים מפקד בשנת תשל"ג. הסיעה המאוחדת הכילה בתוכה את חסידי ויז'ניץ ובעלז. בראש הרשימה הוצב ר' שלמה יעקב גרוס הויז'ניצאי, כשאחריו שותפו לרשימה ר' שמחה בנים קליין הבעלזאי. רוב המתפקדים שהצביעו לסיעה הזו, (בהערכה גסה – לפחות 1000 מתוך 1740 מצביעים) נמנו בכלל על חסידי בעלזא, שהיו אמורים להיות במקום של ויז'ניץ בהמשך הדרך, אך נדחו בגלל העריקה לדגל.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!