מתי עושים שלום בית ומתי מפרידים כוחות?
איך מקבלים את ההחלטה בבתי הדין, מתי לעשות שלום בית בין בני זוג ומתי לגרום להם להיפרד | טוען רבני המתמחה בתחום עושה סדר
- טו"ר יעקב י. דוידוביץ'
- כ"ט כסלו התשע"ט
- 1 תגובות
אימתי פירוד יצור עילה לחיוב גט? ואימתי ביה"ד יראו לנכון שלא לחייב בגט למרות הפירוד בין בני הזוג? ביה"ד הגדול עושה סדר בעניין, בתיק שעלה על גבי שולחנו לאחרונה.
על שולחנו של ביה"ד הגדול עלה לאחרונה מקרה, שבו האישה טוענת על בעלה שהוא מקיים קשרים לא ראויים מחוץ לבית והוא תובע גט והיא מסרבת, במקרה זה, ביה"ד האזורי דחה את תביעתה לשלום בית והמליץ להתגרש. בפסק דין שכתב ביה"ד הגדול הוא עושה הבחנה בין המקרים השונים של הפירוד.
ישנם שתי הלכות ידועות בבתי הדין הרבניים, לעילה לחיוב גט מחמת פירוד ממושך בין בני הזוג. הלכה אחת היא הלכת הגר"ח פלאג'י זצ"ל, שאומרת שכאשר הצדדים פרודים כשנה וחצי ואין נראה לביה"ד כי יש תקוה לשלום אזי על ביה"ד לכפות את הצדדים להיפרד זה מעל זה בגט.
הלכה שניה היא הלכת רבינו ירוחם, שאומרת שאם הצדדים מואסים זה בזה אז על ביה"ד לכופם להיפרד בגט.
למעשה, בפסיקה כהלכת הגר"ח פלאג'י ישנה פירצה חמורה, כי כל אימת שבן זוג יתן עיניו באחר או אחרת יפרד מעל בן זוגו ואזי ביה"ד יכפה על הצד השני לקבל או ליתן גט, ונמצא כי ביה"ד נותן ידו לאנשי רשע.
מטעם זה, ביארו בביה"ד הגדול כי ודאי אין לפסוק כהלכת הגר"ח פלאג'י, במקרה שאחד הצדדים מיוזמתו נפרד מבן זוגו בפשיעה שלא כדין והצד השני תובע שלום בית, כי אז אנו מסייעים לבעלי פשע.
אולם אם מחמת הסכסוכים ביניהם לא יכלו עוד לשבת יחדיו וצד אחד נפרד מעל רעהו לזמן ארוך, או אז יש לחייב את הצד השני לקבל גט אם נראה לביה"ד כי אפסה תקוה לשלום ביתם.
לעומת זאת לפי הלכת רבינו ירוחם רק כששני הצדדים מואסים זה בזה ובכל זאת צד אחד מסרב לגט מחמת סיבות טקטיות אז יש לכופו ליפרד בגט.
על פי האמור, במקרה שעמד לפני ביה"ד הגדול, הם ביארו את החלטת ביה"ד האזורי שהמליצו להתגרש, שכנראה נתכוונו להמלצה לאישה לאור המצב, אולם אם באמת יתברר לביה"ד שדבריה כנים, ודאי אי אפשר לכופה לקבל את גיטה לאור מעשיו הנפשעים של הבעל.
כמו כן, הוסיפו בפסק דין הנ"ל, שכל הזמנים האמורים בפירוד, שנה וחצי או שנתיים המה רק "סימן" ולא סיבה לכפיית גט, והכל לפי מה שייראה לעיני הדיינים שאפסה תקוה לשלום הבית. והוא חידוש נפלא.
מאמר זה אינו מהוה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי, ואין לראות בו כאסמכתא משפטית בערכאות השונות.
טו"ר יעקב י. דוידוביץ'
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות