חסידי סאטמר עתרו לבית המשפט הציוני

גזירת הגיוס בסאטמר מחפשים פתרון: חסידי סאטמר בעתירה לבג"ץ נגד ממשלת ישראל ושר הבטחון הורה לשר הביטחון תעניקו לנו פטור משירות בצה"ל.
 
ועד בני היישוב הישן, בשיתוף חסידי סאטמר, עתרו אמש לבג"ץ בבקשה כי בג"ץ יורה לשר הביטחון לעשות שימוש בסמכותו מכוח סעיף 36(1) לחוק שירות בטחון על פי חוק זה בסמכותו של שר הבטחון לפטור משירות צבאי בצו, אם ראה לעשות כן מטעמים הקשורים בהיקף הכוחות הסדירים או כוחות המילואים של צבא-הגנה לישראל, או מטעמים הקשורים בצרכי החינוך, ההתיישבות הבטחונית או המשק הלאומי, או מטעמי משפחה או מטעמים אחרים סמכות זו הופעלה עד היום בכל הנוגע לדחיית שירות צבאי או פטור הניתן במגזר החרדי.

כך לדוגמא בבגץ רסלר הידוע, שהוגש ע"י יהודה רסלר, שנאבק עשרות שנים באמצעות עתירות לבג"ץ נגד אי גיוסם של בני ישיבות לצה"ל, קבע נשיא בית המשפט דאז השופט ברק: "המסגרת החוקית לסמכותו של שר הביטחון קבועה בסעיף 36 לחוק. על-פי הוראה זו רשאי שר הביטחון לדחות בצו את שירות הביטחון של יוצא צבא, 'אם ראה לעשות כן מטעמים הקשורים בהיקף הכוחות הסדירים או כוחות המילואים של צבא-ההגנה לישראל, או מטעמים הקשורים בצרכי החינוך, ההתיישבות הביטחונית או המשק הלאומי, או מטעמי משפחה או מטעמים אחרים'. נמצא, כי הסמכות לדחות שירות ביטחון של יוצא צבא נתונה לשר הביטחון.

עם זאת, סמכות זו אינה כללית, אלא מוגבלת היא 'לעילות דחייה' מסוימות. דחיית שירות מעילה, שאינה מנויה בין העילות הנזכרות, תגרור דחיית שירות ללא סמכות לכך בדין. מכאן, שעלינו לבחון אם דחיית שירותם של בחורי הישיבה נכנסת לאחת העילות הקבועות בחוק. לדעתי, התשובה על כך היא בחיוב. עניין דחיית שירותם של בחורי ישיבה נכנס חלקית ל'עילת הדחייה' שעניינה 'היקף הכוחות הסדירים" ול'עילת הדחייה' שעניינה 'צרכי החינוך'. עניין דחיית השירות של בחורי הישיבה נכנס באופן מלא ל'עילת הדחייה' בעניין 'טעמים אחרים'.

ואת סמכות זו דורשים חסידי סאטמר בעתירה זו משר הבטחון להפעיל ולהוציא צווים הפוטרים את כל המשתייכים לקהילות סאטמאר בארץ ישראל משירות בצה"ל, וזאת מטעמים של דת ואמונה.

העתירה הוגשה לבית המשפט העליון באמצעות עוה"ד רנאטו יאראק, אוהד יאראק ומתן ספקטור עורכי הדין מדגישים בכתב העתירה כי בקשתם מבוססת על משנתו של האדמו"ר הקודם מסאטמאר, ר' יואל טייטלבוים. משנה זו מתבססת על מקורות הלכתיים, אשר שוללים את הציונות, את הקמת המדינה ומתנגדים לקיומה, בראות עצם הקמתה חטא כבד, שכן הקמת המדינה טרם בוא הגאולה מן השמיים מהווה מרידה בקב"ה ובאי כוחם מבקשים לדבוק במשנת רבם ולפעול על פיו ומכאן בקשתם לפטור משירות צבאי.

עוד מוסיפים העותרים כי  קהילת סאטמאר שוללת שירות בצבא – כל צבא – שכן בעיניהם כל מלחמה שלא נקבעה באישור הסנהדרין, שתוקם רק בעתיד במדינה שתקום לעת בוא בגאולה השלמה מידי שמיים, היא בבחינת שפיכות דמים, עליה נאמר "יהרג ואל יעבור".

על יסוד אמונה דתית זו מבקשים חסידי סאטמאר בא"י לקבל פטור מהתייצבות לשירות בצה"ל, לרבות כל הליך הקשור בכך, שכן התייצבותם לשירות או אף לבדיקות הכשירות המקדימות, מהווה מבחינתם הכרה במדינת ישראל שעצם קיומה כאמור הוא חטא וכפירה באל, ואף רואה בשבועת האמונים הנדרשת מכל חייל - חטא המנוגד לאמונה הדתית.

העותרים הדגישו בעתירתם את השוני בינם ובין בחורי הישיבות המבקשים דחיית שירות, והבהירו שאין ברצונם לקבל דחייה, כי אם פטור מלא משירות והתייצבות לצה"ל, שכן גם עצם דחיית השירות מהווה במשתמע הכרה במדינה ומוסדותיה.

לצורך הדגשת התבדלותם מהמדינה הדגישו העותרים את סירובם לקבל במהלך השנים תמיכות ותקצוב מהמדינה, וכן סירובם להשתתף בבחירות.

העותרים מסתמכים על תקדימים שהועלו בעבר בבג"ץ של התנועה לאיכות השלטון נ' הכנסת שם הכירו שופטי בית המשפט באוכלוסיות וקהילות שחיים את חייהם בנפרד ובנבדל מהאוכלוסייה הכללית. ומכאן הם דורשים להכיר גם בהם.

יצויין כי בעבר כבר פנו וועד בני היישוב הישן בשם חסידות סאטמר אל שר הביטחון בבקשה שיינתן להם פטור משירות בצה"ל, ובכלל זה פטור מהתייצבות לבדיקות הכשירות הראשוניות. ולבחון בראש ובראשונה את בקשתם של חסידי סאטמאר לקבל פטור מטעמים של דת-אמונה ומצפון, כך שלאחר מתן הפטור כאמור, יתייתר הצורך לזמנם לבדיקות כשירות ראשוניות.

משלא נענה מכתבם פנו אל שר הבטחון בבקשה להפגש עמו אך משרד הבטחון בחר שלא להעתר לבקשה והפנו אותם אל וועדת הגיוס בכנסת לדון עמם בבקשה.

בתשובה נוספת ששלח שר הבטחון לוועד בני היישוב הישן נכתב "איננו רואים בהתנגדות למדיניות הצבא או המדינה, כעניין פוליטי, אידיאולוגי או רעיוני, או במילים אחרות, בסרבנות מצפון 'סלקטיבית' או באי ציות אזרחי- כטעמים המצדיקים לפטור אדם משירות ביטחון".

בד בבד עם הגשת העתירה, הוגשה גם בקשה למתן צו ביניים האוסר על שר הביטחון לנקוט בפעולות לגיוסם של שני חסידים פרטניים מקרב החסידות".

בהחלטה של בג"ץ קבע שופט בית משפט העליון דוד מינץ כי אין מקום לצו הביניים וכי לא ניתן לאסור על שר הבטחון לנקוט בפעולות לגיוסם של אברכי החסידות.

אך יחד עם זאת קבע כי על המדינה להגיש את תשובתה לעתירה עד ליום ה20.1.2018  

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!