בישראל אין רגע דל, ההתפטרות פותחת קלפים

הקונפליקט התמידי בו שרוי עם ישראל בארצו הוא אחד הדברים הבלתי פתורים ביחסים בין ישראל לאומות. "הלכה היא בידוע שעשיו שונא ליעקב", אמרו לנו חכמינו זכרונם לברכה, וכאן, על הגדר, אנו רואים, שומעים ומרגישים יום יום את האיבה והשנאה ביניהם לבינינו.

בפרשת השבוע, פרשת ויצא, יעקב אבינו מתחבא ומסתתר מאימת עשיו אחיו בבית לבן הארמי. חייו שם לא קלים כלל ועיקר, רחוק מבית הוריו, אבל השנאה מפלגת וחורצת את דינו להתנתקות ולהתחיל חיים חדשים מרוחקים.

רבקה אמנו הבינה כבר אז כי המתכון להצלת הבן, הוא היפרדות מעשיו. גם היום, אנו רואים זאת בחוש, יעקב ועשיו לא יכולים לחיות יחדיו זה לצד זה. איני נכנס עתה לסוגיות של ימין ושמאל ובוודאי שלא כאן המקום למחקר מי אשם ומי גרם לכאוס. בתכל'ס, יש כאן חיים מורכבים שלנו לצידם ושלהם לצידנו שאינם עולים בקנה אחד.

השבוע שוב נקלענו לסיטואציה שמרכיבה את החיים כאן בישראל. כוח של חיילים בחאן יונס נחשף ועל פי הנוהל ירה במחבלי החמאס, שהגיבו בצרור רקטות לעבר ישראל. כל זה פחות מ-24 שעות לאחר שישראל אישרה סיוע הומניטרי של הזרמת מיליוני דולרים לעבר הרשות.

ובשעה שעשיו משתוללים עם ידיהם "הידים ידי עשיו", מתגלה עם ישראל במלוא יפעתו והדרו, "הקול קול יעקב". מלבד קולות התפילה והתורה שהם סוד קיומנו בעם ישראל, וכנאמר "תולעת יעקב – אין כוחה אלא בפה", הרי שבימים אלו אנו מגלים את שיא יופיה והדרה, כשאחים פותחים לב ודלת לאחיהם שבדרום.

בימים אלו, הסתיימו הבחירות במועצת המקומיות, מתנהלים משאים ומתנים לקראת כניסה אפשרית לקואליציה עירונית אבל זה עדיין לא סוף פסוק. מתברר כי במדינת ישראל אין רגע דל, התפטרותו הצפויה של שר הביטחון מר אביגדור ליברמן פותחת את כל הקלפים וייתכן כי פנינו לבחירות כלליות.

אינני יושב בבונקר או בבור של ראשי המדינה, וגם אין לי מושג מה נדון שם, אבל מה שבטוח, נדונים שם עתידה, שלומה ובטחונה של מדינת ישראל. בימים אלו, אנחנו צריכים תפילות רבות כדי שהארץ עליה נאמר "עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה", תתמודד מול כל אויביה מבפנים ומחוץ.

זה הזמן גם לנו לשאת תפילה מעומק הלב, שהקדוש ברוך הוא ישמור עלינו וינצור אותנו מכל צר ומצוק. כשאנו יוצאים לדרך חדשה, כל אחד בעירו ובמחוזו נישא את תפילת הדרך, בה נאמר "ותצילינו מכל מיני פורעניות המתרגשות לבוא לעולם".

"הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד", המדרש דורש כתוב זה על המפגש בין יעקב לעשיו. ולכאורה, דברי המדרש הללו מפליאים ביותר, והרי לפני רגע קט הם היו שונאים זה לזה, ולפתע פתאום "הנה מה טוב ומה נעים"?

ומפרשים חכמי המוסר כי כל עוד יעקב היה מרוחק מעשיו – לא היה סיכוי לעשיו לשנות את טבעו ומזגו. הוא נשאר בתוככי האופל בו הוא שרוי. אבל משעה שפגשו יעקב והאציל עליו מטובו ומהודו, כבר השתפר עשיו ודיבר והתנהג אחרת. "הנה מה טוב ומה נעים".

זהו לימוד מוסר גדול עבורנו, מול האחים שלנו. אנחנו יכולים וצריכים לקרב אותם, לחבר אותם, לדאוג להם. הם חלק מאיתנו. אז גם אם אנחנו מרגישים מרוחקים מאחים שלנו, צריך לזכור שאם יעקב ידע לקרב את עשיו, בוודאי שאנחנו יכולים להתחבר לאחינו.

כולנו בני אב אחד נחנו, יחד שבטי ישראל.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!