ללכת אחרי חכמי הדור אפילו שוגגים או מוטעים או מזידים

ניסיון הלך לך של אברהם ושל כל אדם בעוה"ז.

בראשית פרק יב (א) וַיּאמֶר יְהֹוָה אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ: (ב) וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה: (ג) וַאֲבָרְכָה מְבָרֲכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאר וְנִבְרְכוּ בְךָ כּל מִשְׁפְּחת הָאֲדָמָה:

ופרש"י על בראשית פרק יב פסוק ב ואעשך לגוי גדול לפי שהדרך גורמת לשלשה דברים, ממעטת פריה ורביה, וממעטת את הממון, וממעטת את השם, לכך הוזקק לשלשה ברכות הללו שהבטיחו על הבנים ועל הממון ועל השם:

שאלה:

הנה מבואר שזה אחד מעשרה נסיונות שהקב"ה ניסה את אברהם להיפרד ממולדתו ומעירו וממשפחתו. ויש לשאול הרי מבטיחו כל טוב עוה"ז בהליכתו למקום אחר ומה ניסיון יש בדבר כזה, והרי לו יצוייר שיבא אדם לחבירו ויבטיחו כי יבא למדינה אחרת ויסדר לו פרנסה בשפע וכל הטובות שהבטיח הקב"ה להגדיל את שמו ויהיה לו מעמד חברתי וציבורי ועושר ובנים מדוע שיסרב להצעה כזו ומה הניסיון שיש בזה? והנה ראיתי במעינה של תורה כי הניסיון לבחון אחרי כל הבטחות הנ"ל האם יעשה דבר זה כדי לעשות רצון השם או למען טובות הנאת גופו, אולם דבר זה קשה לאומרו שהשם יתברך מכוין להטעותו.

שאלת רבים ובלבול הדעות:

נקדים לומר אנו נמצאים בתקופת הבחירות לרשיות ולצערנו יש בלבול גדול בציבור מפני המחלוקות וכיצד עלינו לנהוג ובפרט כאשר רבים טוענים כי אין דעת גדולי הדור אלא בני הבית ואנשי הפוליטיקה פועלים ועושים ומשפיעים על הגדולים וממילא אין דעת תורה ולכן מתעוררים מחשבות בלב האדם לעשות כנטיית ליבו מה יותר ראוי וטוב לו, אולם זה בדיוק הניסיון הלך לך של כל אדם ובכל דור שלמרות שרואה הכל הפוך עליו להיות דבק בעשיית רצון השם ותורתנו הקדושה, וכאשר חז"ל לימדו אותנו במסכת ראש השנה בדף כה ע"א שנשיא ישראל רבן גמליאל קידש את החודש והוטעה על ידי עידי שקר ובכל זאת לא חזר בו ואילץ את רבי יהושע לבוא אליו ביום הכיפורים שחל לפי חשבונו והיה מיצר על הדבר, עד שבא אליו רבי עקיבא ואמר לו תרשה לי לומר דבר לפניך והרשה לו אמר ר"ע הרי אתה לימדת אותנו שנכתב שלוש פעמים אשר תקראו אתם ללמדנו שבי"ד קובעים את קידוש החודש אפילו שוגגין ואפיו מזידין ואפילו מוטעים, והשיב רבי יהושע נחמתני נחמתני היות ורבי יהושע ידע שהם עדי שקר ומדוע רבן גמליאל אינו חוזר בו אך לאחר שיש דרשה שהחודש מקודש גם במזידין ומוטעים אם כן אין חשש לחילול יום כיפור.

וכתב רמב"ן דברים פרק יז פסוק יא וז"ל ימין ושמאל - אפילו אם אומר לך על ימין שהוא שמאל או על שמאל שהוא ימין, לשון רש"י. וענינו, אפילו תחשוב בלבך שהם טועים, והדבר פשוט בעיניך כאשר אתה יודע בין ימינך לשמאלך, תעשה כמצותם, ואל תאמר איך אוכל החלב הגמור הזה או אהרוג האיש הנקי הזה, אבל תאמר כך צוה אותי האדון המצוה על המצות שאעשה בכל מצותיו ככל אשר יורוני העומדים לפניו במקום אשר יבחר ועל משמעות דעתם נתן לי התורה אפילו יטעו, וזה כענין רבי יהושע עם ר"ג ביום הכיפורים שחל להיות בחשבונו (ר"ה כה א): והצורך במצוה הזאת גדול מאד, כי התורה נתנה לנו בכתב, וידוע הוא שלא ישתוו הדעות בכל הדברים הנולדים, והנה ירבו המחלוקות ותעשה התורה כמה תורות. וחתך לנו הכתוב הדין, שנשמע לבית דין הגדול העומד לפני השם במקום אשר יבחר בכל מה שיאמרו לנו בפירוש התורה, בין שקבלו פירושו עד מפי עד ומשה מפי הגבורה, או שיאמרו כן לפי משמעות המקרא או כוונתה, כי על הדעת שלהם הוא נותן (ס"א לנו) להם התורה, אפילו יהיה בעיניך כמחליף הימין בשמאל, וכל שכן שיש לך לחשוב שהם אומרים על ימין שהוא ימין, כי רוח השם על משרתי מקדשו ולא יעזוב את חסידיו, לעולם נשמרו מן הטעות ומן המכשול.

ולשון ספרי (שופטים קנד) אפילו מראין בעיניך על הימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין שמע להם עכ"ל: וכבר לימדונו חז"ל במסכת יבמות דף צט ע"ב, ובמסכת כתובות דף כח ע"ב, ובמסכת נדרים דף י ע"א, ובמסכת גיטין דף ז ע"א, ובמסכת חולין דף ה ע"ב ואילך, השתא בהמתן של צדיקים אין הקדוש ברוך הוא מביא תקלה על ידן, צדיקים עצמן לא כ"ש. ומבארת הגמרא במסכת חולין דף ז ע"א כיצד לא מביא מכשול לבהמתן של צדיקים ומספרת על חמורו של רבי פנחס בן יאיר כיצד לא נכשל חמורו לאכול בלי מעשר. ואם כך הסבר הדברים מאוד פשוט הגם שיש השפעה ופעילות לשכנע ולהטות דעת גדולי ישראל אין בכך שום פגם או פסול בדעת גדולי ישראל וברגע שהם מכריזין את דעתם ממילא אין ספק שהקב"ה לא יביא מכשול על ידם ואם על הפרט כך כל שכן אלף פעמים בענייני ציבור, ולזאת הוראת תורתנו הקדושה ברורה לכל אשר יחפוץ לקיים את מצוות התורה, וכל הקושיות אינם אלא נסיונות לקעקע את התורה ומצוותיה והוא מבחן האדם בעבודת השם כאשר נבאר.

הניסיון שנראה הכל הפוך מהבטחת השי"ת:

ונלענ"ד לבאר את ניסיון לך לך וכו', הניסיון הגדול הוא בזה שהשם מבטיחו ובפועל רואה הכל הפוך כאשר מבואר בהמשך הפרשה, כיצד מגיע למצב של רעב, וגם צריך לרדת למצרים, וניסיון שלוקחים את אשתו, ולקיחת הגר במקום אשתו, ומחלוקת רועי לוט עם רועי אברהם ונאלצו להיפרד, ומלחמת המלכים להציל את לוט בו אחיו, ואינו מהרהר אחרי הבטחת השם מתי תתקיים וכל זה ניסיון גדול להמשיך להאמין בקב"ה למרות שהכל נראה הפוך ממה שהובטח לו, כי לולי הבטחת השם אין שאלות על מה שקורה אבל אחרי שיש הבטחות ובפרט כאשר הוא יחיד אשר הולך בדרכי השם היה מקום לומר שלא שייך להטעותו כך ואדרבא לסייעו בדבר כאשר נפרט להלן.

דבר ראשון רעב בארץ:

דבר ראשון הלך לארץ ישראל וכתוב שם פסוק (י) וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם כִּי כָבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ: ופרש"י על בראשית פרק יב פסוק י (י) רעב בארץ באותה הארץ לבדה לנסותו אם יהרהר אחר דבריו של הקב"ה שאמר לו ללכת אל ארץ כנען ועכשיו משיאו לצאת ממנה:

דבר שני לקיחת אשתו לפרעה:

דבר שני כתוב שם פסוק (יא) וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבוֹא מִצְרָיְמָה וַיּאמֶר אֶל שָׂרַי אִשְׁתּוֹ הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה אָתְּ:(יב) וְהָיָה כִּי יִרְאוּ אתָךְ הַמִּצְרִים וְאָמְרוּ אִשְׁתּוֹ זאת וְהָרְגוּ אתִי וְאתָךְ יְחַיּוּ:(יג) אִמְרִי נָא אֲחתִי אָתְּ לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ:

דבר שלישי מלחמה עם המלכים להציל לוט:

דבר שלישי כתוב בפרק יד פסוק (יד) וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ שְׁמנָה עָשָׂר וּשְׁלשׁ מֵאוֹת וַיִּרְדּף עַד דָּן:

דבר רביעי שרה עקרה ונותנת שפחתה הגר במקומה:

דבר רביעי כתוב בפרק טו פסוק (א) אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הָיָה דְבַר יְהֹוָה אֶל אַבְרָם בַּמַּחֲזֶה לֵאמר אַל תִּירָא אַבְרָם אָנֹכִי מָגֵן לָךְ שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאד:(ב) וַיּאמֶר אַבְרָם אֲדנָי יֱהוִֹה מַה תִּתֶּן לִי וְאָנכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי וּבֶן מֶשֶׁק בֵּיתִי הוּא דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר:(ג) וַיּאמֶר אַבְרָם הֵן לִי לא נָתַתָּה זָרַע וְהִנֵּה בֶן בֵּיתִי יוֹרֵשׁ אתִי:פרק טז פסוק (ב) וַתּאמֶר שָׂרַי אֶל אַבְרָם הִנֵּה נָא עֲצָרַנִי יְהֹוָה מִלֶּדֶת בּא נָא אֶל שִׁפְחָתִי אוּלַי אִבָּנֶה מִמֶּנָּה וַיִּשְׁמַע אַבְרָם לְקוֹל שָׂרָי:(ג) וַתִּקַּח שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם אֶת הָגָר הַמִּצְרִית שִׁפְחָתָהּ מִקֵּץ עֶשֶׂר שָׁנִים לְשֶׁבֶת אַבְרָם בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַתִּתֵּן אֹתָהּ לְאַבְרָם אִישָׁהּ לוֹ לְאִשָּׁה:(ד) וַיָּבֹא אֶל הָגָר וַתַּהַר וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה וַתֵּקַל גְּבִרְתָּהּ בְּעֵינֶיהָ:

דבר חמישי לאחר כל זאת מבקש ממנו ברית מילה:

דבר חמישי כתוב בפרק יז פסוק(א)וַיְהִי אַבְרָם בֶּן תִּשְׁעִים שָׁנָה וְתֵשַׁע שָׁנִים וַיֵּרָא יְהֹוָה אֶל אַבְרָם וַיּאמֶר אֵלָיו אֲנִי אֵל שַׁדַּי הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים:(ט) וַיּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמר אַתָּה וְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדרתָם:(י) זאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ הִמּוֹל לָכֶם כָּל זָכָר:

מעשה אבות סימן לבנים:

הראת לדעת עד כמה הליכת אברהם הכל היה נראה הפוך מהבטחת השם יתברך ולמרות זאת לא הרהר ולא התלונן ולא נחלש באמונתו, ומכאן מוסר השכל לכל אדם שמעשה אבות סימן לבנים וניסיון אברהם אבינו הוא ניסיון של כל אדם במהלך חייו, כי פעמים רבות מתגנבת בליבו מחשבה הרי הוא עושה רצון השם ועכ"פ הולך בדרכי השם ועושה צדקה וחסד וא"כ מדוע קורה לו כך וכך, ברם מהפרשה נלמד שאפילו שהשם הבטיח אין הכרח שהכל יהיה תיכף ומיד אלא יתכן שמנסה השי"ת את האדם לראות עד כמה מחזיק האדם מעמד באמונתו, ולכן חובת האדם בעולמו להתבונן ולחשוב על כך שאין ספק ח"ו בקיום הבטחת השי"ת אשר הבטיח בתורה לכל העושה רצונו למרות שרואה פעמים רבות הפוך אל יתייאש וידע שהכל לטובתו. כך בתקופתנו למרות כל הטענות שיש חובה על כל בן תורה לדעת בצורה ברורה שכל השאלות והקושיות הן נסינות האם האדם יתחזק באמונתו ויקיים את מצוות התורה או יטעה וילך אחרי משאלות ליבו נגד התורה הקדושה וזה מבחן האדם בעבודת השם.

מעשה שהיה המלמדנו על ניסיון האדם:

וכמעשה שמסופר בספר מעשיהם של צדיקים בפרשת לך לך שפעם דרש הגר"י מסלנט זצ"ל על אמונה וביטחון והבהיר כי אדם שיבטח בקב"ה באמת מובטח לו שיתמלא בקשותיו, בתוך הציבור היה חייט תמים ובא לרב אחרי הדרשה ושאל את הרב אני צריך עשרת אלפים רובל האם כאשר אני יבטח בקב"ה ולא יעשה דבר יתמלא בקשתי, השיבו הרב שהוא בטוח שכן, הלך לביתו והפסיק מלאכתו ובטח בקב"ה אך דבר לא קורא ולאט לאט נגמר כל כספו ואף מכר חפציו לכלכלת בני ביתו עד שנהיה רעב ללחם ובני הבית בוכים והוא אומר להם לבטוח בקב"ה אך צעקת ב"ב הביאו אותו לרב ושאל מהרב הנה הוא בטוח בקב"ה ולא נענה ומצבו קשה, שאלו הרב האם הוא מוכן שיתן לו חמש אלף רובל וכאשר יזכה לעשר אלף יתן לו אותם בתמורה, השיבו שהוא מוכן, אמר לו הרב סימן שאינך בוטח בקב"ה באמת כיון שאם אתה בטוח שתקבל עשר איך אתה מוכן לקבל במקומן חמש אלף ולכן עדיין לא קיבלת מענה. בדומה לכך הקב"ה מנסה כל אדם לפי דרגתו לראות עד כמה הוא באמת דבק בתורה והמצות והאם כל הפרעה קטנה מוציאה אותו משלותו ומעבודת השם ומבטל תורה ולכן מתמהמה הברכה להגיע.

מעשה עם ריב"ל להמחיש כמה האדם אינו רואה את הנסתר:

וכעין המסופר במדרש על ריב"ל עם אליהו הנביא וז"ל המדרש אוצר המדרשים (אייזנשטיין) יהושע בן לוי עמוד 211 מעשה דר' יהושע בן לוי. {ספר מעשיות לרבנו נסים גאון; בית המדרש ח"ו}. רבי יהושע בן לוי מצא דבר שנתעלף ונבהל עליו עד שנגלה לו סוד האמת ועיקר היושר ונודע לו ספקו ונתברר לו הדבר, וזה הוא: שצם ימים רבים וישב בתענית והתפלל לבוראו ית' שמו שיראה לו את אליהו ז"ל, והנה אליהו לקראתו ונראה אליו ויאמר לו היש לך חפץ אצלי אמלא אותו לך. ויאמר לו ריב"ל אני נכסף ללכת עמך ולראות מעשיך בעולם שמועיל על ידך ואלמד חכמה גדולה ממך, ויאמר לו אליהו לא תוכל לשאת (לסבול) כל מה שתראה ממעשי ותטריח אותי לדעת ראיות מעשי ופעלי. ויאמר לו ריב"ל אדוני לא אשאל ולא אנסה ולא אטריח עליך בשאלה, שרצוני לראות מעשיך ודבריך היאך הם ולא יותר. ויעש עמו אליהו תנאי שאם יבקש ר' יהושע ממנו לדעת סבת מעשיו מאותות ומנפלאות וכמו כן שאם יבקש ממנו שום שאלה

שלא ילך עמו עוד. מעשה א} אח"כ הלכו שניהם יחדיו עד שהגיעו לבית איש מסכן אביון ורש ואין לו כלום כ"א פרה אחת שהיתה עומדת עמו בחצר והאיש ואשתו יושבים פתח השער, ויראו אותם באים כנגדם ויצאו לקראתם וישאלו להם לשלום וישמחו עמם, ויושיבום במיטב ביתם ויביאו לפניהם מה שנזדמן להם לאכול ולשתות ויאכלו וישתו וילינו שם, ויהי בבקר ויקומו ללכת לדרכם ויתפלל אליהו על הפרה שתמות ותמת מיד, וילכו שניהם, וראה ריב"ל ותמה על הדבר ונתעלף ויאמר בנפשו לא היה שכר לעני הזה מן הכבוד אשר כבדנו אלא להרוג את פרתו? ואין לו זולתה, ויאמר אל אליהו אדוני למה המתה הפרה של האיש הזה והוא עשה לנו כבוד, ויען אליהו ואמר לו זכור התנאי שהיה ביני ובינך להסכת ולשתוק ולהחריש, רק אם רצונך להפרד ממני אני אומר לך, והחריש ולא שאלו עוד.

מעשה ב} וילכו שניהם כל היום, ויהי בערב ויבואו אל בית עשיר אחד ולא פנה להם ולא השגיח עליהם לכבדם, וישבו בביתו בלא אכילה ובלא שתיה, והיה לאיש העשיר בביתו קיר שנפל ועליו לבנותו, ויהי בבקר ויתפלל אליהו ויבנה הקיר, וילכו שניהם משם. והיגון והתמה נוסף לו בלב ר' יהושע על מעשה אליהו אבל כבש את יצרו מלשאלו למה היה הדבר,

מעשה ג} וילכו לדרכם כל היום והגיעו בערב לבית הכנסת גדול שהיו שם ספסלים מכסף ומזהב וכל אחד ואחד יושב על כסאו איש כפי כבודו ויקרו. ויאמר אחד מהם מי יאכיל את העניים האלו הלילה הזה, ויען אחד מהם לאמר רב להם בלחם ומים ומלח שהביאו הם לכאן, וימתינו ולא כבדום כהוגן וכשורה וילינו וישבו במקומם עד אור הבקר, ויהי בבקר ויקומו ללכת, ויאמר להם אליהו ישימכם אלהים כולכם ראשים, והלכו לדרכם כל היום, ונוסף לר"י יגון על יגון אך ירא לשאלו.

מעשה ד} ויבואו עד עיר אחת והשמש פנה לערוב ויראו אותו בעלי העיר ויצאו לקראתם בלב טוב ובשמחה גדולה ויקבלום בסבר פנים יפות, וישמחו עמהם ויושיבום במיטב ביתם בבית הגדול שלהם, ויאכלו וישתו וילינו שם בכבוד גדול, ויהי בבקר ויתפלל אליהו ויאמר לא יתן בכם הקב"ה אלא ראש אחד. ויהי כשמוע ר"י את דבריו ולא יכול עוד התאפק ולהחריש על כל המעשים האלה שעשה אליהו, ויאמר לו עתה הודיעני סודותם.

ביאור מעשה א} ויאמר לו אליהו עתה שיש בלבך להפרד ממני אני אפרש לך הכל ואודיעך סוד הדברים ועיקר המעשים שראית, דע כי האיש שהרגתי פרתו, אותו היום היה נגזר על אשתו למות ואני התפללתי לאל להיות פרתו פדיון נפש אשתו, ועוד ראיתי ע"י האשה טובה הרבה ותועלת גדול בביתו.

ביאור מעשה ב} והאיש העשיר שבניתי לו הקיר, כי אם הייתי מניחו לבנותו היה מגלה יסודו והיה מוצא בו מטמון גדול מזהב ומכסף וע"כ בניתי לו, והנה מהרה יפול הקיר ולא יבנה עוד.

ביאור מעשה ג} והאנשים שהתפללתי עליהם ברוב שרים וברוב ראשים, לפי שהוא רעה להם ומחלוקת גדולה בעצתם ומחשבתם, כי כל מקום שבו ראשים הרבה נשחת ונחרב ונאשם.

ביאור מעשה ד} והאנשים שהתפללתי עליהם בראש אחד הוא טובה להם ולישובם, לפי שיאחדו מעשיהם ועצתם תתקיים בעצה אחת ורוח מחלוקת לא יבא ביניהם, ולא תחליף עצתם ולא תופר מחשבתם.

מוסר השכל דברי אליהו הנביא לריב"ל:

וסיים אליהו הנביא בדברי מוסר. וז"ל על כן יאמרו המושלים ברוב חובלים תטבענה הספינות ובראש אחד תתישב עיר, ועוד צוה אליהו ויאמר לו הנני הולך מעמך לכן אודיעך באשר תועיל: אם ראית רשע שהשעה משחקת לו אל יסיתך יצרך ואל תתמה עליו לפי שהוא לרעתו, ואם ראית צדיק מיצר ונצטער כל ימי חלדו ויגע ועמל ברעב ובצמא ובערום ובחוסר כל או יסורין באין עליו אל יחרה אפך ואל תכעס ברוחך, ואל יתעך יצרך ולבך לחשוב שום ספק ביוצרך, והיישר אותו בדעתך ובלבך כי צדיק הוא וצדיק דינו ועיניו על דרכי איש, ומי יאמר לו מה תעשה עכ"ל.

ולכן גם בזמננו עלינו להתחזק באמונה וביטחון בקב"ה ולהבין שצדיק באמונתו יחיה וללכת אחרי חכמי הדור אפילו יאמרו על ימין שהוא שמאל ואפילו שוגגים או מוטעים או מזידים כי הוא רצון השם יתברך לשמוע בקולם כמ"ש הרמב"ן ולא יביא מכשול על ידן לא לפרט וקל וחומר לכלל, ועלינו לשאת תפילה לבורא עולם שישרה את השלום במחננו להיות כולם אגודה אחת לעשות רצון השם יתברך ונזכה לקדש שם שמים ולהרבות כבוד השכינה אשר תשרה בתוכנו ונזכה לראות בביאת גואל צדק בחסד וברחמים במהרה בימינו אמן ואמן.

בידידות ואהבה

מרדכי מלכא

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!