השר ליברמן שתק עד שהבין שזו מנגינת חתונה ולא נעימת אשכבה

יום אחרי שהשר החרדי היחיד שיושב בקבינט הגן בנחרצות ובלהט על הרמטכ"ל מול מתקפות כמה מהשרים בסוגיית עזה, עלה ראש הממשלה על דוכן הכנסת בטקס פתיחת מושב החורף והגן בחום על לומדי התורה, כשהוא משמיע טקסט מרשים, נטול התנצלויות והתפתלויות, בשבח התורה ולומדיה.

כשהוא מתרפק בערגה על ביקורו בירושלים של וילנה, ומזכיר גם למאזינים החרדים תקופות יפות יותר של היהדות הליטאית, השמיע נתניהו ברבים מילים יפות בזכותם של לומדי התורה, ששמענו בעבר מפיו רק בחדרי חדרים, בביקוריו בבית מרן הגר"ע יוסף זצ"ל.

השבוע הזה שנפתח באווירת בחירות, ארציות ואזוריות, קיבל בתוך יממה תפנית מפתיעה. במוצאי השבת, התכנסה המיני-מועצת של דגל התורה כדי לעסוק בענייני אלעד וחכמולוגיה, ובאותם רגעים, נדמה היה שהחרדים יכולים להשפיע על הבחירות האזוריות ולא הארציות. ביבי, כך הניחו החברים, נחוש ללכת לבחירות ולהקדים את ההכרזה על הגשת כתב אישום בכפוף לשימוע.

למחרת היום, התכנסה המועצת האגודאית כדי לדון בענייני יבנה וחכמיה, וכשהתפזרה - הופתעה המערכת הפוליטית כולה מההצהרות המתונות שגרמו לחישוב מסלול מחדש. שר הביטחון איווט ליברמן, שעל רקע המצב בעזה חושש מבחירות מוקדמות כפי שחקלאי בעוטף עזה חרד מבלוני תבערה, מיהר לשבח את החלטתה האחראית של המועצת.

נתניהו בתורו, השמיע את הטקסט המחמיא שלו בתגובה ללהיט החדש של המוזיקה החסידית מבית מועצת גדולי התורה. במידה רבה ניתן לומר כי הלהיט החסידי מבוסס על לחן ליטאי-ספרדי, שנשמע זה מכבר מפיהם של חברי מועצת גדולי התורה של דגל וחכמי התורה של ש"ס.

זכות היוצרים שמורה לחברי הכנסת מדגל התורה ומש"ס שהגיעו להבנות עקרוניות שפורסמו כאן לראשונה לפני למעלה משלושה חודשים (בי"ס לפוליטיקה, 'האגודה למען החייל', כ"ח תמוז התשע"ח). ההבנות העקרוניות שבאותה עת הניחו את דעת הגורמים המקצועיים במשרד הביטחון, התמקדו בארבע נקודות עקרוניות:

א. מאגר המידע: בנוגע לסעיף הנוגע למאגר המידע הצה"לי של המתגייסים בני הישיבות, פורסם כאן בשעתו על נכונות עקרונית להסרת הסעיף והמרתו בסעיף פחות מתריס ויותר כוללני.

ב. סנקציות כלכליות מידתיות: בפן הכלכלי התקבלה עקרונית העמדה שביקשה לקבוע כי הקיצוץ התקציבי במקרה של אי-עמידה ביעדים יחול רק על החלק היחסי של התלמידים חייבי הגיוס. משמעות השינוי הזה שנראה קוסמטי לכאורה, היא רבת השפעה, לנוכח העבודה שמרבית חייבי הגיוס מתוקצבים כבחורי ישיבות, בעוד החלק הגדול יותר של התקציב 'פר ראש' מוענק לאברכים שברובם אינם חייבי גיוס.

ג. 'סעיף המטרה' של החוק: בתזכיר שהונח על השולחן, ההתמקדות הייתה בהחלת 'ערך השוויון'. על מנת למנוע פסילה נוספת של החוק בבג"ץ, הוצע לשנות את הנוסח ולרככו על מנת שבג"ץ לא יוכל לטעון, כמו בפסיקתו הקודמת, שהסעיפים הביצועיים של החקיקה לא הולמים את המטרה.

ד. חקיקה מחודשת: חברי הכנסת החרדים שניהלו את המגעים אומנם סברו כי היעדים ברי מימוש – הן לנוכח הרחבת ההגדרה 'מיהו חרדי' והן לנוכח העובדה שהיעדים נספרים כסך הכל של מתגייסים לצה"ל ומשרתי השירות האזרחי – אולם גם כאן, כתוספת של חגורה על שלייקס, דומה היה שנמצאה נוסחה שתרצה את כל הצדדים. הנוסח שהוצע לבסוף היה כי אם במהלך 12 החודשים האחרונים (בעוד כחמש שנים) יתברר כי היעדים לא מושגים, יתאפשר לממשלה ליזום חקיקה חדשה בהתאם לצרכי הצבא, זאת במקום הסעיף המקורי שביקש לקבוע כי במידה ולא תהיה עמידה ב-85 אחוזים מהיעדים בעוד כשש שנים, יחול חוק שירות ביטחון.

ליברמן שהיה בסוד העניינים הקפיד במשך ימים ארוכים לשמור על זכות השתיקה. את ההכרזה כי לא יאפשר שינוי של פסיק בנוסח החוק, הוא שחרר רק אחרי שליצמן הניח אולטימטום בשם מועצת גדולי התורה. איווט בחושיו המחודדים הבין כי הוא עוד עלול גם לשלם את המחיר, גם לאכול את הדגים הסרוחים וגם להיות מגורש מלשכת שר הביטחון – עם הכרזת נתניהו על בחירות מוקדמות. גם השבוע הוא השמיע הצהרות כובלות, עד לרגע שבו הבין שמועצת גדולי התורה משמיעה מנגינת חתונה ולא נעימת אשכבה.

המאמץ שהושקע לפני שלושה חודשים בהסדרת הגיוס לצבא, מופנה כיום על ידי חברי הכנסת החרדים לגיוס מצביעים ברשויות. אם עשרים אחוזים מהמרץ יופנו בחזרה לאידיאלים ולא לג'ובים, ניתן יהיה לסגור עסקה מהירה מול משרד הביטחון – במחצית מהזמן ופרומיל מהאנרגיה שנדרשו לגיבוש הסכמי חלוקת השלל.

הפה שהתיר

השאלה מה נשתנה מהתקופה שלפני חודשיים וחצי, ערב צאת הכנסת לפגרה, לימי תחילת החורף  - אינה במקומה. אין בודקין מן המזבח החסידי ולמעלה כפי שאין משיבים לשואלים הליטאיים, הכיצד בימים טרופים אלה מכונסת המועצת הליטאית בהרכב כמעט מלא, ולא על מנת להכריע בענייני גיוס וגיור, אלא כדי למנוע את בחירתו המחודשת של מועמד אגודאי על פני רעהו הדגלאי. המהרהר אחר רבו כמהרהר אחר השכינה וכל המפקפק - כעובד ע"ז.

מה שכן ניתן ואף רצוי לבדוק ולבחון, זה כיצד הוכרעה הלכת הגיוס: כבית שמאי או שמא כבית הלל. וכאן, במחלוקת לשם שמים - בין ראש ישיבת אור ישראל הגאון רבי יגאל רוזן שהביע את עמדת המועצות הליטאית והספרדית, לבין הגר"מ ברזובסקי, בן האדמו"ר מסלונים שביטא את עמדת המועצת החסידית, ניתן לומר כי הוכרעה הלכה בהתאם לעמדת המתנגדים - בשיוכם הקהילתי ולא ביחס החקיקתי.

חילופי העמדות הובאו כאן במלואם מפי כתבם של שני ראשי הישיבות לפני שלושה חודשים בדיוק (בי"ס לפוליטיקה, 'תורה שבכתב'). את נייר העמדה של ראשי הישיבות הליטאיים שגיבש בשעתו הגר"י רוזן בכינוס ראשי הישיבות בבית הגרמ"ה הירש, ניתן היה להקריא השבוע כנייר סיכום של ישיבת מועצת גדולי התורה – ולא רק של דגל, אלא גם של אגודה.

ההתייחסות בשעתו הייתה ישירה, בנוגע ל"מכתבו של הגר"מ ברזובסקי שליט"א הבא לנמק מדוע היהדות החרדית צריכה לדחות את תיקון חוק הגיוס שהוצע על ידי משרד הביטחון... מן הראוי להדגיש בפתח הדברים שלאור הוראותיהם הברורות של גדולי הדורות האחרונים, ובפרט הוראתו המפורשת של מרן הגראמ"מ שך זצ"ל, אין היהדות החרדית נלחמת על פטור גורף לחרדים, אלא להסדר מעמדם של בני הישיבות, על מנת שכל מי שחשקה נפשו להקדיש כל עתותיו ללימוד התורה הקדושה לא יושת עליו עבודת הצבא, ויוכר מעמדו כמי ששירותו נדחה, כל זמן שהוא לומד בישיבה או בכולל.

"איננו מתיימרים להבין בנבכי הפוליטיקה", הוסיפו וכתבו ראשי הישיבות שתורתם אומנותם, ומקורבים שהפוליטיקה מלאכתם אינם דרים בביתם, "אך אין לאף אחד ביטוח שהממשלה הבאה אכן תצטרך להישען על המפלגות החרדיות [וכבר היה לעולמים, כזכור], וגם קרוב לוודאי שאותו בג"צ ימנע כל תיקון שהוא שייטיב יותר מהתיקון המוצע. בוודאי שומה עלינו לאחד כוחותינו לשפר את סעיפי החוק המוצע, וללא ספק ניתן למזער את הנזקים הכלכליים, בתפילה ותקווה שאחינו התועים והטועים יפקחו עיניהם להבין שאין השקעה בביטחון המדינה כמו ההשקעה בבניין וקיום הישיבות הקדושות. והאמת והשלום אהבו".

האמת יצאה השבוע לאור כשהתברר שהמחלוקת שהתגלעה בין מועצות גדולי התורה היא יותר סמנטית ופחות מהותית. לפעמי השלום נצטרך לחכות עד שיפוח יום הבוחר וינוסו הצללים שמטילים חשכת מחלוקת ופירוד על היהדות החרדית, ללא כל סיבה אידיאולוגית והגיונית.

ייאוש נוח

הרכבות כבר יצאו מהתחנה, ועל אף שהן שועטות במנהרות שמתחת לפני הקרקע – נקודת המפגש שבה תתנגשנה זו בזו בעוצמה, ידועה מלכתחילה. הפערים כמעט ולא ניתנים לגישור, המשא-ומתן תקוע והצדדים מתבצרים בעמדותיהם. חמישה חודשים מהיום והמדינה תצטרך להכריע לאן פניה, בתהליך שכבר יצא משליטת הקואליציה והממשלה.

עד לראשית השבוע הנוכחי, הפתיח הזה היה יכול להיכתב מירושלים – בנוגע למדינת ישראל. ראשיה, שריה ויועציה, נשאו עיניהם לבחירות בסביבות מרץ 2019 הקרוב. הנציגים שלנו, שעטו על המסילה כמו הרכבת מירושלים לנתב"ג. בלי מטרה ובלי תחנה סופית של טובת הציבור, כשתחנת הביניים של ג'ובים ושררה הפכה לתחנה הסופית. אישי הציבור החרדים השקיעו את כל מאווייהם בתקופה האחרונה בענייני הברקזיט המפלגתי של דגל התורה – ולרגעים נדמה היה שסוגיית הגיוס פרחה מזיכרונם. באה החלטת מועצת גדולי התורה והוכיחה שהמבוגרים האחראים, עדיין שולטים בכיפה.

בארצי ובמוניציפאלי, בעניינים של מעלה ומטה, כל הדרכים, השבילים, התסבוכות והתסכולים מובילים לירושלים, אך בלונדון מסתבר – המצב מורכב שבעתיים. האווירה הקרירה, הנימוס המאופק והשמש הלונדונית המלטפת – לא גורמים לייאוש להיעשות יותר נוח. אולי רק להיראות, במלאכותיות מה.

בירת הממלכה המאוחדת גועשת ורועשת לקראת מרץ הקרוב - המועד האחרון שבו נדרשת בריטניה להחליט כיצד יבוצע הברקזיט עליו הוחלט במשאל העם. במזג אוויר סתווי במיוחד, מכנסת ראשת ממשלת בריטניה תרזה מיי רצף של מפגשים דחופים בניסיון להציג מתווה שיאפשר לחצות את התמזה, גם אם בצליעה. או אם תרצו: ללכת עם האיחוד האירופי ולתת למצביעים הבריטים להרגיש בלי.

האטרקציה של חילופי המהלומות בבית ראש הממשלה ברחוב דאונינג 10, מרתקת יותר מחוויית חילופי המשמרות בארמון בקינגהאם. סביב בית ראש הממשלה התקבצו השבוע אזרחים מודאגים, לצד תיירים צוהלים. השרים שיוצאים ובאים – אינם מזוהים עוד בהתאם לשיוכם המפלגתי, אלא לפי עמדתם בשאלת הפרישה מהאיחוד. תומכי תרזה מיי שמעוניינת בברקזיט רך שלא ישבור לחלוטין את היחסים שבין בריטניה לאיחוד, מול תומכי שר החוץ המתפטר בוריס ג'ונסון - טראמפ סטייל - שלועג לרפיסות שמפגינה מיי מול פקידי האיחוד האירופי בבריסל.

ראשת הממשלה תרזה מיי חבה את בחירתה לבחירה השגויה של קודמה הפופולרי דיוויד קמרון, שהבטיח משאל עם בשאלת הפרישה מהאיחוד – מתוך ודאות פנימית שהתוצאה תהיה שלילית. התובנה שחוו על בשרם ראשי ממשלה ישראליים שאצו רצו להקדים את הבחירות והופתעו מהתוצאות – התממשה גם כאן. ראש ממשלת הממלכה המאוחדת הוכה בתדהמה כשמתנגדי האיחוד האירופי ניצחו במשאל העם. ראש ממשלה עם מנטליות פוליטית ישראלית, היה מתבצר בלשכתו ומנהל את המאבק כראש הממשלה. בתרבות הפוליטית הבריטית הכל כך שונה, קמרון שילם בכיסאו. תרזה מיי שזכתה מן ההפקר, נראית גם בחלוף שנה וחצי בתפקיד, כמי שנועלת עקבים גבוהים למידותיה.

המועד שנקבע ליישום הפרישה קרב ובא, ולראשת ממשלת בריטניה אין בינתיים תכנית עבודה: לא בשאלת היחסים הפיננסיים שבין האיחוד האירופי לבריטניה ובסוגיית החברות הבינלאומיות שמאיימות לנטוש את לונדון; לא בעניין הגבולות הפתוחים בין בריטניה לאיחוד האירופי; וגם לא במתווה היחסים שבין בריטניה לצפון אירלנד וסקוטלנד שעלולות להכריז על ברקזיט משלהן – לא מהאיחוד האירופי, אלא דווקא מהממלכה.

שקט כלכלי ומדיני – היה מאז ומקדם מצע נוח ליהודים החיים בגולה. כשהשקט מופר, הרי שאדמת האי שהייתה יציבה תחת רגלי היהודים גם במלחמת העולם השנייה, הולכת ומזדעזעת. האיום הנוכחי משתקף בדמותו של מנהיג הלייבור ג'רמי קורבין – "שונא מדינת ישראל ולא שונא ישראל", כפי שהדגישו באוזניי כמה מראשי הקהילה היהודית, שמנסים לשכנע קודם כל את עצמם שהחיים עדיין טובים, חרף הקולות הרועשים והמראות הקשים.

עקיפה משמאל

מנהיגי מפלגת הלייבור נחשבו מאז ומתמיד לאוהדי ישראל, כשהבולט שבהם בעשור הקודם היה טוני בלייר. האהדה המתונה הזאת התחלפה בשנאה עזה. בקהילות היהודיות בממלכה מביטים בעיניים קרועות לרווחה בתופעת השתלטות השמאל הרדיקלי והאנטי-ישראלי על המפלגה. היו צרינו לראש.

הצרה שהתרגשה על הקהילה - מאחדת בין יריבים. בבית חב"ד בגולדרס גרין בראשות הרב שניאור גליצנשטיין, כמו בבית הכנסת תורת חיים בגולדרס גרין, בנשיאות אב"ד בביה"ד לונדון וסגן נשיא ועידת רבני אירופה הגאון רבי יונתן אברהמס - תלמיד חכם ליטאי בעל מאור פנים שיכול להעביר קורס באהבת ישראל לרבנים ישראליים - נשמעת אותה מנגינה מודאגת וחרדה.

בקהילת תורת חיים מתכנסת מדי שבת חבורה אורתודוקסית מגוונת של רואי חשבון ואנשי עסקים לצד עורכי דין. אם יש מאגר קולות חרדי אותנטי למפלגת הלייבור – הרי שהוא נמצא כאן. רק שבתקופה האחרונה אי אפשר למצוא תומך ליברלי אחד לרפואה. את החשש ניתן לממש באוויר, את האכזבה אפשר לחוש בכל פינה.

אבל לא רק בארזים החרדים נפלה שלהבת, אלא גם בקרב הקהילות היהודיות שנמצאות בצד השני של המפה. עו"ד דניאל כהן, עומדת בראש פירמת עורכי דין מצליחה העוסקת בין השאר בדיני הגירה. השייכות הקהילתית שלה רפורמית יותר מאשר אורתודוקסית ומפלגת הלייבור אמורה להוות עבורה כתובת טבעית. פגשתיה בענייני עבודה והסתבר לי שהכתובת הלייבורית בראשות קרבין, היא כיום גם מבחינתה, כתובת אזהרה על הקיר באותיות קידוש לבנה.

את הסיפור העגום של הפיכת הלייבור ממפלגת מרכז-שמאל מתונה למפלגה רדיקלית שטופת שנאה, תולים פה בהחלטה אחת פזיזה, לפתוח את השורות ולאפשר לכל אזרח בריטי להתפקד למפלגה תמורת סכום זניח של 8 פאונד.

התהליך הזה, כמו כל הדרכים לגיהנום, היה רצוף כוונות טובות של ריענון השורות, אחרי המפלה של מועמד הלייבור אד מליבן מול דיוויד קמרון השמרני. כמו נתניהו מול הרצוג באותה תקופה, הוביל מליבן על קמרון בסקרים, אך הובס בקלפיות חרף אהדת פרשני הערוצים הבריטיים. בלייבור הבינו שהשיטה נכשלה והחליטו להעביר את כוח בחירת המועמד מידי הנציגים לידיהם של המתפקדים.

את הפרצה הזאת נצלו ארגוני השמאל הקיצוני, שפקדו מכל הבא ליד ועקפו משמאל – מה שנחשב בכבישי הממלכה מהופכת כיווני ההגה, לבלתי חוקי. השוליים הפכו למיינסטרים והנציגים האותנטיים והמהוגנים של המפלגה בפרלמנט הפכו לבלתי רלוונטיים. האקט של בחירת קורבין נראה בתחילה כמסמר האחרון בארונה של המפלגה, אבל במערכת הבחירות האחרונה - שתרזה מיי הביאה להקדמתה בביטחון עצמי מופרז, הפתיע קורבין כשהגיע למרחק נגיעה מבית ראש-הממשלה. ככל שתרזה מיי הכושלת מאריכה ימים בתפקידה, האיש המוזר והקיצוני הזה, נראה לפתע בעיני הבריטים כאלטרנטיבה ראויה.

גזירת הברקזיט

רבה הראשי של הממלכה, הרב אפרים מירביס, שבמשך שנים נחשב לדמות ממלכתית נטולת זהות פוליטית שלא ניתן לחלץ מפיה מילה שאינה בקונצנזוס, שבר את מחסום השתיקה. הוא יצא פומבית והזהיר מסכנת בחירתו של קורבין לראשות הממשלה במילים ברורות וחדות. בהפגנה שהתקיימה במנצ'סטר בערב ראש השנה, בהשתתפות עשרות ארגונים יהודיים, הוא קרא לג'רמי קורבין לעשות תשובה. בעברית צברית זה נשמע כמו איחול נימוסי של שנה טובה, אך כשהדברים נאמרים באנגלית בריטית מנומסת מפיו של רב ראשי ממלכתי - זוהי כמעט קריאה להפיכה.

כבריטים מהוגנים התפזרו המפגינים היהודים בשירת 'אלוקים, נצור את המלכה', ובכך נתנו את האות לתחילת המערכה הפנים יהודית. שורה מכובדת של רבנים אורתודוקסיים חתמה מנגד על מכתב המתנגד לתקיפתו של מנהיג מפלגת הלייבור. כמה מהרבנים טענו מאוחר יותר כי אינם מזהים את חתימותיהם. אחרים הסבירו כי דבריהם הוצאו מהקשרם. הן בעברית והן באנגלית, בלונדון ובמנצ'סטר, כמו בבני ברק ובירושלים – התחמקויות מביכות מהסוג הזה, נשמעות גרועות וצורמות באותה מידה.

מה מביא רבנים נשואי פנים להירתע מגינויו של שונא ישראל? ההסבר השורשי הוא האיסור העקרוני של התגרות בגויים, אך כשלעקרון מתווסף גם חשש ממשי מהפסד כספי – האיסור מקבל משנה תוקף וחומרה יתירה. בקהילה היהודית מספרים שראשי עמותות המזוהות עם הלייבור ומעבירות כספי תמיכה לכמה מהמוסדות, הזהירו בדרכים עוקפות שההתגרות היהודית הזאת, תגרום לעצירת תקציבים. לא רק בישראל המתפצלת אלא גם בממלכה המאוחדת, המון העם חדל מלהלך כפתי אחר מכתבים וחתימות, עצומות וקולות קוראים. ההתייחסות היא בערבון מוגבל. הכסף יענה את הכל, ולפעמים גם את הקול.

אין דבר קל יותר מתליית הקללה בכלכלה. מסתבר, כי מתחת לפני השטח, הקהילה החרדית מתמודדת עם איום לא פשוט - שהביא להתעקשותם של כמה מהרבנים לאטום אוזניים משמוע ולנסות כמעט בכוח לשמור על יחסים טובים עם כל הצדדים. תכנית לימודים חדשה של משרד החינוך הבריטי מחייבת להנחיל בכלל מוסדות החינוך תכנים של לימודי אבולוציה והכרת דתות אחרות, וזאת על רקע תחקיר תקשורתי שנעשה בבתי הספר המוסלמיים שמחנכים לשנאת זרים.

התוכנית הזאת מאיימת לא רק על בתי הספר המתוקצבים, דוגמת בית יעקב, אלא גם על תלמודי התורה והמסגרות הפרטיות. שכר הלימוד הגבוה שמשולם בבתי הספר נטולי התקציב – אלפי פאונדים בשנה לעומת מאות בודדות שמשלמים תלמידים במוסדות נתמכים – היווה עד היום חומת מגן מפני פיקוח הדוק על תכנית הלימודים. לא עוד.

הלונדונים שגילו באיחור את ההשתלטות המוסלמית על שכונות שלמות בעיר הבירה, מנסים לנעול את האורווה אחרי שהסוסים הערביים יצאו ממנה בדהרה. לפני חמש שנים ביקרתי בבית ספר מוסלמי במזרח לונדון ונדהמתי לראות מאות תלמידים מוסלמים שמתחנכים בערבית ומסתובבים בלבוש מוסלמי אותנטי. ממשלת בריטניה שארגנה בשעתו את הסיור, הציגה זאת כמפגש ערכי רב-תרבותי של החלפת דעות בין דתות ותרבויות. חמש השנים שחלפו לימדו את הבריטים שהערוץ הזה הוא חד כיווני.

בתחקיר שנערך בשנה האחרונה בתקשורת הבריטית נחשפו חומרי הלימוד שמונחלים בבתי הספר המוסלמיים הפרטיים. מי שמכיר את המקבילה הישראלית לא ייפול מכיסא התלמיד, אך הבריטים נדהמו לגלות שמתחת לאפם, מתחנכים רבבות תלמידים על שנאה טהורה למערב והסתה חמורה נגד כל מי שאינו מוסלמי.

התוצאה הישירה של התגלית הלא מפתיעה הזאת הייתה החלטה מכוונת מטרה של הממלכה לאכוף תכנית לימודים סבלנית על כלל המערכת החינוכית. כדי שלא לצייר את התוכנית בגוון גזעני אנטי-מוסלמי, היא הוחלה בשווה גם על הקהילה היהודית. על חטאי המוסלמים – משלמים היהודים, ובקהילה החרדית שוברים את הראש ומטכסים עצה כיצד להתמודד עם האתגר.

תרחיש מהסוג הזה בישראל היה גורר כותרות של הלם ותדהמה נגד הגזירות החינוכיות האיומות, אבל כאן - להתמודדויות יש גוון מעשי ולא הצהרתי. "עם דברים מהסוג הזה צריך להתמודד בתבונה, במעשים ולא בדיבורים", אומר הרב נפתלי שיף שעומד בראש ארגון 'נצח' שמאגד פעילות יהודית ענפה בבתי ספר ובקמפוסים בבריטניה, והוציא רק בשנה האחרונה 75 משלחות למסעות זהות יהודית מעבר לגבולות הממלכה.

בגלות בין נכרים בניגוד לחיים בישראל בין יהודים, אין כנראה את הפריבילגיה להיאבק עד טיפת הדיו האחרונה, והצורך הבלתי פוסק הוא להתנהל כל העת בתבונה, להגיב במתינות ולהכיר במגבלות המיעוט. ורק לחשוב כמה נאומים חוצבי להבות, הצהרות ואיומים היינו מרוויחים אם 'גזירת הברקזיט' הזאת, הייתה מתרחשת בירושלים ולא בלונדון.

שבת וינפש

יום שישי לונדוני, חמישי במושגים יהודיים - אם לתרגם את שבוע העבודה הנכרי לשבת היהודית. הלונדונים שמגיעים לתחנות הרכבת התחתית מופתעים לגלות שערים נעולים. שלושה קווים מרכזיים של הרכבת התחתית במרכז לונדון סגורים לרגל שיפוצים. 

"הייתה תקלה וכדי לתקן אותה צריך להשבית את הרכבת ליום עבודה", מסביר המפקח שעומד במקום. איש לא תמה מדוע לא לדחות את העבודות למועד השבתון ביום ראשון וכשאנו שואלים זאת בחוצפה צברית טיפוסית, האיש בתשובה מרים גבה: "ולעובדים שלנו לא מגיע לנוח?" הוא שואל וחוזר לעבודה.

חכמה בגויים תאמין. לפעמים גם תורה - מגוי של שישי.

טורו של עו"ד אבי בלום מתפרסם ברשת 'קו עיתונות'.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!