ח"כים יקרים: הזוגות הצעירים גרים במחסנים

החכי״ם החרדים עסוקים. עסוקים מאוד מאוד. הם חורשים את הארץ: מצפת, חיפה בצפון, עובר לאלעד במרכז, ירושלים במזרח, אשדוד בדרום. בשבוע שעבר, הם עוד היו עסוקים בבני ברק, בית שמש, טלז-סטון, ביתר-עילית ועוד. טביעת אצבעותיהם של ראשי ובכירי המפלגות בהרכב הרשימות ובעיקר מי בראש, משמעותית ומכריעה. העסקונה המקומית, המושג ״ז׳ טובי העיר״ - לא קיים. החוכמה והתבונה נמצאים בגבעת רם, במשכן הכנסת. 

המישור המוניציפאלי חשוב מאוד לציבור החרדי. מקוואות, כיתות, בתי כנסת, תרבות חרדית, טיפוח פני העיר והשכונות החרדיות. העזרה לפרט וליחיד. אי אפשר להפקיר ולהפקיד נושאים חשובים אלו בידי עסקני העיר. גודל ותוקף האחריות המוניציפאלית, בעיקר האחריות לנושא פינוי הזבל וחובות הארנונה, מחייב לייבא ולשנע מועמדים מתאימים, עפ״י הבנת והחלטת ׳גדולי וקברניטי המפלגה׳ שמקדישים לשם כך את מיטב ועיקר עיתותיהם. הכל למען מקסום טובת התושבים ורווחתם כמובן.

דא עקא,  כשאין היכן לגור, כשאין דירה, הפיתוח הסביבתי חשוב, אבל הרבה פחות. מאידך, באם הזוגות הצעירים וילדיהם הרכים מתגוררים, במחסנים שהוסבו, חניות שהפכו לסוויטות, חדרי גג שהפכו לדירות-קבע, חללים מתחת רעפים שהפכו לפנטהאוזים לדלים ורשים, כמויות האשפה ברחוב ובשכונה הינם ללא פרופורציה וחייבים נציג מוכשר שיטפל בפינויים. למאות ילדים שמתגוררים, חיים וישנים, מתחת מפלס הקרקע, חשוב מאד גינות ופינות חי, קצת להתאוורר ולנשום אוויר צח. חייבים תוספת כיתות ובתי כנסת, מעבר לתכנון המקורי השכונתי שהיה לקוי בעיקרו. לכן חייבים נציגים סופר-מוכשרים, שכבר הוכיחו עצמם בעבר, רק שהציבור המקומי, שם לא בחר בהם. שייבחרו ב״פינצטה״ ע״י ׳שלוחא דרחמנא׳ חה״כ המכובדים, בכדי לטפל בבעיות וצרכי הציבור החרדי בערים השונות. משונה.

וכאן בא הילד ושואל: לו היו ׳שלוחי דרחמנא׳, מקדישים את עיתותיהם וזמנם לא לסימפטומים, לגורם הריאקציה, לגורם המצוקה, לפתרון מצוקת הדיור הנוראית בציבור החרדי בפרט, ובציבור הכללי ככלל,  ייתכן והכל היה נראה אחרת. האם אז היו יכולים בני העיר להתעסק בבעיותיהם וצרכיהם, כמו שאר בני קרתא. באם אינם ׳חרדים׳ השומעים ל״דעת תורה״, כמו כלל האזרחים, שאינם חרדים בהשקפתם, אך חרדים לבעיית פינוי הזבל בשכונתם? קושיה ואין משיב לה. 

לו אני הייתי אחראי על יומנם ותחומי עיסוקם של החכי״ם הנכבדים, חוק ה״שוויון בנטל״, גיוס בני הישיבות,  אמור להתרגש עלינו בשבועות הקרובים. נושא שהוא בבת עיננו והאפשרות שלנו לחיות כאן בארץ האבות. המצוקה של בנינו ובנותינו במבני הלימוד הנוכחים, כולל בערים ובשכונות החדשות, מחפירה. אין לזה שם אחר. אזרחים סוג ג׳ אולי. במגזר שלנו אין בריכות שחיה ציבוריות, (כמו ברהט)  ספריות ציבוריות, מגרשי ואולמות ספורט, וכל מה שמקבל אזרח שקונה דירה, לא בשכונה חרדית ולא בעיר חרדית! אנחנו, הציבור החרדי חייבים כיתות לימוד! במבנים קשיחים מבטון ובלוקים ולא במבנים יבילים, ארעיים. לטעמי זה תפקידם של ח״כ, שליחנו. בנוסף, לעמוד על זכויותינו וצרכי ילדינו מראש, בכל תכנון עתידי, בכל חישוב אורבאני יעיל ומתאים. לא להתעסק בפתרון בעיות שבדיעבד. 

׳מרובים צרכי עמך׳. לשם כך אנו נקהלים ב״קריאת קודש״ ומצביעים, פעם ב-4 שנים ולאחרונה פחות, ושולחים את שלוחי-דרחמנא, נציגנו המוכשרים והמוצלחים לייצג אותנו ולדרוש בעבורנו את המגיע לנו. חה״כ עושים עבודת קודש. ההישגים גדולים, בפרט ובוודאי בקואליציית הימין שבה הם נדבך מרכזי. תודתנו נתונה, ומגיעה להם בדין. העיסוק האובססיבי שלהם בזוטות ובשאר ירקות, כיבודים ומינויים, מיותר ומעסיק את סדר יומם העמוס וגדוש בלאו הכי. הרפו, איננו ילידים, איננו צריכים אפוטרופסים, השאירו את ׳זוטי הדברים׳ להדיוטות, במישור המקומי נסתדר, ללא התבערה והאש שתדלק בעת המחלוקת, הלא שכנים אנו, דירה ליד דירה. ״טוב שכן קרוב מאח רחוק״.