רגע לפני החתימה: עורכי וכתבי 'בחדרי' מבקשים סליחה • מיוחד

כִּֽי־בַיּ֥וֹם הַזֶּ֛ה יְכַפֵּ֥ר עֲלֵיכֶ֖ם לְטַהֵ֣ר אֶתְכֶ֑ם מִכֹּל֙ חַטֹּ֣אתֵיכֶ֔ם לִפְנֵ֥י ה' תִּטְהָֽרוּ (ויקרא טז ל)

יעקב גרודקה / עורך ראשי

שעות ספורות לפני היום הנורא והקדוש, ורגע לפני שהמלך הגדול יחתום בספר את כל מה שיתרחש עלינו בשנה הקרובה, הגיעה העת לבקש סליחה, כי עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, עַד שֶׁיְּרַצֶּה אֶת חֲבֵרוֹ.

כעורך ראשי של אתר 'בחדרי חרדים' – האתר החרדי הגדול בעולם, אני מרגיש חובה לפרוס את התנצלותי בפני כל מי שראה או רואה את עצמו נפגע מפעולה כזו או אחרת שנעשתה במסגרת עבודתנו השוטפת כאן ב'בחדרי חרדים'.

ביום יום, אנחנו, העורכים והכתבים, מקדישים אנרגיה רבה במטרה להימנע בלפגוע או לצער. אנחנו בודקים את עצמינו שבעה נקיים לפני שאנחנו מקלידים על המקלדת. אנחנו מחדדים לעצמינו שוב ושוב את העובדה כי לפני הכל אנחנו חרדים ומי שמנחה את דרכינו היא ההלכה הצרופה וספר שמירת הלשון.

אך למרות זאת, בני אדם אנחנו, ומן ההיגיון שנפלה שגגה תחת ידינו, ובאשר על כן, אני מבקש סליחה מפני כל מי שנפגע מאתנו או מפני מי שחלילה גרמנו לו צער כל שהו.

בעז"ה, גם בשנה הבאה נמשיך עם הקו ההלכתי, החרדי והרוחני הלא מתפשר ואף נגביר את תשומת הלב, כדי למנוע כל פגיעה ביהודי.

משה ויסברג / כתב חרדים וחצרות

בסיומה של עוד שנה גדושת אירועים - ולקראת שנה נוספת שתהיה, כך אני בטוח, מתישה לא פחות, אני מתפלל, יחד עמכם קוראי האהובים, שיהיו אלו אירועים משמחים, מרניני לב, ובעזרת השם אזכה עוד השנה לדווח לכם בכותרת זועקת שתהדהד מקצה העולם ועד קצהו: יהודים, קומו, משיח הגיע!

לא אמלא את חובתי הנאמנה, אם לא אבקש בערב יו,ם הקדוש הבא עלינו לטובה, בתחנונים, את סליחת כמה מהיקרים לי, ובראשם בני משפחתי ורעייתי, אשר נושאים בעול העיסוק המתיש שלי, ואחראים בין היתר על יצירת סביבת עבודה שלווה, שבה אוכל לאסוף עבורכם את החדשות האמינות, המהירות, העדכניות, והמעניינות ביותר.

סליחה מיוחדת אשגר אל רבבות חסידים מכל רחבי העולם, תלמידי רבנן ורבני תלמידהון, על אשר לא כיבדתי את מנהיגם כפי רצונם בכל עת, ועל אשר לא צייצתי כפי בקשתם. גם אני בסופו של דבר בשר ודם.

ולסיום, סליחה נרגשת מעומקא דליבא לכ"ק האדמו"ר בעל הייסורים מזלאטשוב זכותו יגן עלינו, אשר אני מהרהר בשנים שאחר לכתו הפתאומית במחשבה טורדנית שאינה עוזבת את מנוחתי: שמא ואולי לא הקפדנו כפי הצורך על בריאותו של הרבי האהוב כל כך. אין אנו בקיאים בחשבונות שמיים, ובכל זאת, אולי יכולנו לעשות יותר על מנת לשפר את מצב בריאותו ולזכות לראות אותו מעמיד עוד אלפי תלמידים וחסידים ומכהן בהנהגת החסידות מתוך בריאות על ממלכתו.

אלי שלזינגר / כתב משפט ופלילים

ביום הכיפורים אנו חותמים את התפילה הכי סמלית, כָּל נִדְרֵי, בפסוק וַיֹּאמֶר ה' סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ. בימים אלו כולנו עוסקים בבקשת סליחה זה מזה, מה שמביא גם לחשבון נפש.

אנו בודקים איפה שגינו ואיפה טעינו, מה לא עשינו טוב ומה ניתן וצריך לתקן. במסגרת חשבון הנפש שערכתי עם עצמי, אלו הן חלק התובנות שהגעתי אליהן.

סליחה שלא השקעתי מספיק במזון בריא לגופי כמצוות הבורא. סליחה שלא ניקיתי מספיק את הלב לפני התפילה, שאזכה לשעת איכות עם בוראי. סליחה שלא פרגנתי מספיק לעצמי, כדי ליהנות עם אשתי היקרה והילדים שלי.

סליחה שלא זכרתי מספיק בשביל לתת לגולשים חוויית קריאה מעמיקה יותר. סליחה שלא התארגנתי בזמן, בשביל להעניק לעצמי כניסה רגועה ושלווה לשבת המלכה. סליחה שלא שמרתי על סבלנות ראויה במהלך נהיגה בעיר התורה והחסידות בני ברק וסליחה שלא הלכתי תמיד עם הלב, והרשתי לעצמי לפגוע באחרים, גם אם צדקתי.

סליחה שלא ניצלתי מספיק את המשאבים אותם סיפק לי הקדוש ברוך הוא. סליחה שלא פיניתי מספיק זמן למשפחתי, הייתי עסוק מידי בעבודה מסביב לשעון. סליחה שלא פעלתי מספיק לביעור הרע, בפרסום מידע לציבור שימנע מכשלות. סליחה שלא התייחסתי מספיק לצורך הבסיסי של האדם, לנפוש ולנקות את הראש וסליחה שלא נתתי לעצמי מספיק זמן ליהנות מפלאי הבריאה, נופים שמים וארץ.

ארי קלמן / כתב פוליטי

את ה'סליחה' שלי אני מבקש דווקא מכם, גולשי וגולשות 'בחדרי חרדים'. השנה החולפת הייתה עמוסה בפוליטיקה, חילולי שבת, סערות גיור, גיוס, תככים וספינים. כל אלו גרמו לנו ב'בחדרי חרדים' לעסוק פחות בצרכים האמיתיים שלכם או בעצם שלנו - הציבור החרדי.  

גם בשנה הזאת לא נעשה דבר ממשי כדי לשפר את איכות התחבורה הציבורית הירודה. הציבור החרדי שהוא הצרכן הגדול של שירותי התחבורה בישראל - סבל משירות גרוע של מספקי התחבורה ואנחנו היינו צריכים שלא להרפות לרגע מהנושא. 

גם הנושא העיקרי ממנו סובל המגזר החרדי - 'משבר הדיור' - נשאר תקוע בלי שנעשה בו דבר. בשנה שקדמה לה היו לנו בשורות, הח"כים החרדים הכריזו על הקמת עיר חדשה בשפיר ועל פתרונות נוספים שיביאו פתרון למשבר הפוקד את המגזר החרדי. אלא שמאז כמעט ולא נעשה דבר.

ההתעסקות שלנו בתקשורת ושל חברי הכנסת החרדיים הייתה בעיקר סביב משברים, מינויי חברי מועצה והסכמים מוניציפליים בערים השונות. לכן, אני מבקש סליחה מכם, שבמקום לאתגר את חברי הכנסת ואת השרים החרדים סביב הנושאים הבוערים, עסקנו רבות בדברים הזוטרים.

אך למרות העבר, בשנה הקרובה כבר לא נתעלם, נפנה ונפעל מול חברי הכנסת ובכירי המשק כדי לעלות את הסוגיות הכאובות הללו לראש סדר היום התקשורתי ונושיט יד לסייע לכם, גולשי וגולשות 'בחדרי חרדים', כדי שתקבלו את המובן מאליו, שירותי תחבורה וגג לדור הבא.

אליעזר חסיד / עורך ועורך דסק מוזיקה

בעומדי שעות ספורות לפני יום החתימה, בו יכתבון ויחתמון כַּמָּה יַעַבְרוּן וְכַמָּה יִבָּרֵאוּן, מִי יִחְיֶה וּמִי יָמוּת, מִי בְקִצּוֹ וּמִי לֹא בְקִצּוֹ, ערכתי חשבון נפש ביני לבין עצמי, על השנה שחלפה לה, כך ביעף.

ביודעי ובמכירי את עצמי, אני בטוח שלא היה מצב שלא פגעתי במאן דהוא, אם בכתבה שהתפרשה כמכפישה, אם בכותרת שנראתה כעוקצנית, על כולם הנני מבקש: סלח נא, מחל נא, כפר נא.

בשם הצוות כולו, אני מרשה לעצמי גם להתנצל בפניכם גולשי 'בחדרי חרדים' היקרים והנאמנים, על השנים האחרונות, בהם נאלצתם להתמודד עם קשיי גלישה באתרנו. אך מתנחם אני בכך, שבמחציתה השנייה והאחרונה של השנה החולפת, השתדרגנו למערכת חדשה ומהירה יותר והתוצאות מדברות בעד עצמן. מקווה שתהיה לכולנו חתימה טובה, ולצוות כתיבה תמה ונהירה.

יענקי פרבר / כתב חוץ

ערב יום כיפור הוא זמן לחשבון נפש, זמן לבדוק איפה טעיתי, ואני טעיתי.

במהלך השנה האחרונה דיווחתי על אין ספור טרגדיות, על אין ספור אסונות, ולהבדיל על אין ספור שמחות. הדיווחים על שמחות - הם הכי טובים, אמנם פחות אנשים נכנסים פנימה לקרוא, אבל יש לי סיפוק מידיעה משמחת שאני מפרסם. מנגד, ידיעה עצובה - שוברת לבבות, ולעיתים עולה בי המחשבה "במי פגעתי בפרסום הידיעה".

השנה פרסמתי טרגדיות רבות, על צעירים שנהרגו בתאונה, על אמהות ששיכלו תינוקות, על נערים שלא התעוררו בבוקר, על אבות שנפטרו, על ילדים שהפכו ליתומים ולא עיכלו שאין להם אבא, על נשים שנפטרו בגיל צעיר ועל חתן וכלה שנהרגו בתאונת דרכים איומה כשרכבם עלה באש.

זכור לי השנה מקרה טרגי, שבו פרסמתי פרטים של הנפגע, פרטים שאמנם לא הביאו לזיהוי הנפגע לפני שמשפחתו קיבלה את הידיעה, אך בפרסום היה מספיק מידע כדי שמי שמכיר את הנפגע יזהה אותו.

אני מבקש סליחה מהמשפחה שקיבלה את הידיעה בצורה לא נכונה, זו הייתה טעות בשיקול הדעת. אני מקפיד בכל כתבה טרגית לוודא שהפרטים לא יפגעו באף אחד מבני המשפחה, וכאן טעיתי, ועל כך אני מתנצל.

אני מקבל על עצמי להבא לוודא ולבדוק את כל הפרטים, ולא לפרסם חלילה שום פרט שיכול לפגוע במשפחות שאירע להם אסון.

אביגיל קושלבסקי / עורכת לובי נשי

כאמא יוצא שאני תמיד צריכה לבקש סליחה. לפעמים סליחה מהעבודה, על זה שאני לא פנויה ולפעמים סליחה מהבת שלי, שלפעמים אני צריכה לעבוד במקום להיות איתה כמו שצריך.

כך יוצא שאני תמיד עם ייסורי מצפון ואף פעם לא מספיק בהכל, אז נראה לי שאם נהיה כנות עם עצמנו, אנחנו האמהות צריכות לבקש סליחה מ.. איתנו האמהות, כל אחת מעצמה.

סליחה על הניסיון להיות מושלמות בהכל ולהספיק 100 אחוז עבודה ב-200 אחוזי משרה. סליחה על כך שאנחנו מאפשרות לייסורי המצפון להתגנב, למרות שאנחנו יודעות שברגע נתון אנחנו עושות את הטוב ביותר האפשרי. וסליחה אחת אחרונה שלפעמים בתוך מירוץ החיים אנחנו שוכחות את עצמנו.

מנחם הירשמן / עורך

לסלוח זו משימה לא פשוטה. לקבץ את כל אלו שאני נדרש לבקש את סליחתם לכדי רשימה, לא פחות קשה. כשאנו עומדים ומבקשים מבורא עולם לקבל את סליחתנו והוא, ברחמיו הרבים, סולח לנו על פשעינו עלינו לאמץ גישה זו ולסלוח לזולת.

את הסליחה שלי אני רוצה לבקש, מרעייתי היקרה, שאך לפני תקופה קצרה הצטרפה אלי להקמת בית נאמן בישראל, מתוך לב הומה וציפיות רבות שעוד נגשים, בעזרת השם.

בתקופה האחרונה אני נעדר מהבית לשעות ארוכות, ומקדיש זמן רב לעבודה במסגרת האתר החרדי הגדול בעולם, על מנת לנסות לקדש שם שמים בפלטפורמה החשובה הזו ולמלא את התחייבותי בכתובה.

סליחה נוספת אני מבקש, מכל אלו שחשו נפגעים ממני ביודעין ובלא יודעים, מהתעלמות ומאי התעניינות, מכל סיבה שתהיה, בתקווה שהתנצלותי הכנה תתקבל. שנזכה כולנו לגמר חתימה טובה.

יוסי אסולין / עורך

אחד הדברים היפים והנפלאים ביותר ביהדות, הוא המנהג לבקש סליחה בערב יום כיפור - "בין אדם לחברו".

המנהג הייחודי הזה, הוא תזכורת לכך שתמיד אפשר להתעלות מעל המחלוקת ולהניח את משקעי העבר בצד. שתמיד תמיד - גם אם נוצר סכסוך מורכב חלילה בין אדם לרעהו - אפשר לסלוח, להתפייס, לפתוח דף חדש ולהמשיך הלאה. שאפשר וראוי לדבר בכנות על דברים שבמשך שאר ימות השנה, אנו לפעמים מתחמקים מלדבר עליהם.

הביטוי "בין אדם לחברו" כולל מנעד רחב של מעגלים תקשורתיים, עמם יהודים מקיימים קשר חברתי כזה או אחר במהלך השנה. אולם כשמדברים על תפקידים תקשורתיים - בקשת הסליחה הופכת משמעותית יותר ועוצמתית יותר.

כאן לא מדובר רק על בין אדם לחברו הפרטי - בין עורך למשנהו, בין כתב לעורך וכדו', מערכת יחסים הקיימת בכל עבודה רגילה - אלא בין עורך לקהל קוראיו ובין כתב לקהל קוראיו. ובמילים אחרות: בין אדם פרטי למאות אלפים שקוראים מידי יום את הכותרות, הטקסטים והידיעות שהוא מנפיק.

כעורך באתר החרדי הגדול בעולם, לו מיליוני כניסות בחודש, הנני חש את כובד האחריות המוטלת על כתפיי.

אי לכך, אני משתדל לעשות תמיד כמיטב היכולת כדי שהדברים ייעשו בצורה המקצועית ביותר, ובד בבד גם יותאמו לסט הערכים של העולם החרדי.

אולם בצוק העתים ובשטף הידיעות הרבות המתרגשות ובאות עלינו, פעמים שנעשות טעויות. פעמים שכתבה זניחה (יחסית) זוכה לבולטות יותר מכתבה משמעותית אחרת. פעמים שביטוי פחות מתאים - משתרבב לכתבה מבלי משים. פעמים שלא נזהרים מספיק בידיעות העוסקות באנשים פרטיים כמו גם בקהילות, ואנשים עלולים להיפגע מטקסט שנכתב אודותם.

על דברים אלו ועוד טוב שמגיע יום כיפור - זמן לחשבון נפש לקראת השנה החדשה המתרגשת עלינו לטובה.

זמן לבקשת סליחה מכל המעגלים התקשורתיים עמם נמצא האדם בקשר כזה או אחר בשגרת חייו. זמן לזכור להבחין בין עיקר לטפל. לא לוותר על הערכים החרדים - גם בעולם רב פיתויים שאחד ממנועיו המרכזיים הוא מנוע הרייטינג. גמר חתימה טובה.

צילומים: יעקב לדרמן, פלאש 90 וחדשות הכותל המערבי

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!