קנה 'מפטיר יונה' ב-100, יכול למכור ב-500?

הקלת הצום ע"י תכשירים מיוחדים

יש סוברים שכיון שאיסור אכילה הוא כדי לקיים מצות "ועיניתם את נפשותיכם", אין נכון לעשות סגולות שונות בכדי להקל צער הצום, אולם כבר הרבה אחרונים חולקים, ואדרבה, הטעם שהתורה ציותה לאכול בעיוה"כ, ואפילו סמוך לחשיכה, כדי להקל עליו התענית, ואין איסור לקחת גלולות מיוחדות שגורמות להרגשת שובע לזמן ממושך.

החזרת ממון בלי ידיעת הבעלים

שאלה: אדם המתבייש מאוד במעשיו – האם יכול להחזיר את הגזלה לנגזל מבלי להודיע לו על כך, כגון ע"י הפקדת הממון בחשבון הבנק של הנגזל מבלי להודיעו, או במכתב אנונימי לביתו?

תשובה: אם הנגזל לא ידע מהגזלה ולא היה לו צער מכך, אפשר לעשות כן ולא חייב להודיעו או לפייסו בשביל מצות תשובה (שו"ת "אגרות משה" חו"מ ח"א ס' פ"ח או ט"ו, והגרי"ש אלישיב זצ"ל, "אשרי האיש" ח"ג פרק כ' אות ח').

ויש סוברים שמ"מ צריך לפייסו בזה שמנע ממנו רווח ממון בזמן שהממון לא היה אצלו, וכעין הירושלמי, דמי שביטל כיסו של חברו, יש לו תרעומת עליו ("כף החיים" ס' תר"ו ס"ק ז' בשם "פתחי תשובה").

הדלקת הנרות בבית ההורים

אישה האוכלת סעודה מפסקת בבית ההורים ואין לה מספיק זמן לחזור לביתה ולהדליק שם נרות, בשבתות, בכל השנה, יכולה להדליק שם משום שהוא מקום אכילה, אבל בנרות יוה"כ לא שייך הדלקה משום כבוד יו"ט, שהרי הם לא גרים שם, וכן לא שייך שם הדלקה משום שלום בית, שלא ייכשל שהרי כבר יש נרות שם, לכן לכל היותר תדליק שם בלא ברכה (בעל "שבט הלוי" זצ"ל).

הדלקת "נר בריא"

נוהגים שכל אדם נשוי מדליק נר לכל היממה (24 שעות) והוא נקרא "נר הבריא", ומספיק נר אחד לכל המשפחה, ומדליק נר נוסף לאביו ואמו שנפטרו לכפר עליהם (רמ"א סי' תר"י סעיף ד').

אם כבו נרות אלו ביום כיפור, אין לחשוש, לפי שאינו סימן רע, רק מסתמא כבה מחמת רוח, חום, או שאר סיבות טבעיות, ועכ"פ יחזור וידליקנו במוצאי יוה"כ, ומכיוון שיש מקפידים על כך, יש שנהגו להניח נרותיהם עם נרות אנשים אחרים בביהכנ"ס (רמ"א שם, ומשנ"ב ס"ק י"ד, בשם "חיי אדם").

פירוט העבירות

מי שיודע איזו עבירה עשה במשך השנה, לכתחילה יש להתוודות עליה בפירוט, ומ"מ אפילו מי שיודע כמה פעמים עשה עבירות מסוימות, אינו צריך לפרט את מספר הפעמים שעשה את העבירה (הגר"ח קניבסקי שליט"א).

וידוי בלא כוונה

האומר וידוי בלא כוונה דומה לאדם שפגש בחברו ברחובה של עיר, ואמר לו 'אני מבקש את סליחתך', אותו חבר שלא הבין במה דברים אמורים, הביט בו בתימהון  ושאל 'על מה ולמה?' השיבו הלה ואמר: 'סתם, אומרים שצריך לבקש סליחה'. כך אותו אדם שמגיע לסליחות ולוידוי.

קנה מפטיר יונה ומכרו לחברו

שאלה: קנה מפטיר יונה במאה שקלים – האם יכול למכרו לחברו בחמש מאות שקלים?

יסוד השאלה הוא: א. האם הוא בעלים למכור את העלייה ב. האם יש בזה משום אונאה

תשובה:

א. איתא בשו"ע (ס' קנ"ג י"ב ) מי שקיבל מצוה מהקהל – לא יכול למוכרה לאחר (עי' שם). וכתב הט"ז שזה מיירי שהקהל כיבדו בחינם. אבל אם קנה מהם בדמים, הרי זה ככל קנין בעלמא ויכול למכור את הזכות לאחר (משנ"ב שם ס"ק ע"ו), ולפי"ז בנד"ד אם קיבל מפטיר יונה בתור הכרת הטוב מהקהל, כגון שהיה ש"ץ או דבר אחר, לא יכול למכרו, אבל בנ"ד שקנה מפטיר יונה – יכול למכרו אחר.

ב.גבי מצוות – לא שייך אונאה כלל, לפי שאין לזה מחיר, שהרי יש בתי כנסיות שמוכרים מפטיר יונה במאה ₪ ויש שמוכרים בחמשת אלפים דולרים או יותר, וא"כ לא שייך בזה אונאה.

מאה ברכות

ביום כיפור חסרות ברכות רבות להשלמת מאה ברכות, שכן בתפילת הלחש ישנן רק שבע ברכות, וכן חסר את ברכת המזון: בשעת הדחק אפשר לצאת אם מכוונים בשמיעת ברכות מאחרים, כגון: ברכות התורה וההפטרה, ולענות אחריהן אמן ("מטה אפרים" ס' תרכ"ב סעיף ג'). אם יעשה את כל אלה, יחסרו לו עוד שלוש ברכות. במג"א כתוב שישלים את הברכות החסרות בברכת הריח או "אשר יצר" אם תזדמן לו.

בשעת הדחק אפשר לצאת ידי חובה בשמיעת הברכות מהש"ץ (משנ"ב סי' מ"ו סקי"ד).

שתיה לפני הבדלה

מותר (כל שבוע) לכתחילה לשתות מים לפני הבדלה (שו"ע סי' רצ"ט). ולכן אישה אינה צריכה לחכות ולצום עד שבאים להבדיל עבורה, אלא יכולה לומר מיד במוצאי יום כיפור "ברוך המבדיל" ולשתות מים, ובדרך כלל לאחר שתיית מים לא קשה לחכות עד שיחזרו מבית הכנסת. ואם בכל זאת קשה לה בלי לאכול- יכולה להבדיל לעצמה ולשתות את היין (שו"ת "שבט הלוי" ח"ד סי' נ"ד אות ו').

דינים הנוהגים באכילה שאחר הבדלה

יזהר באכילה במוצאי יוה"כ, כי עקב הבהילות המצויה בעת הזאת, עלולים להיכשל בלא שימת לב בברכות לבטלה ח"ו.

המבדיל על היין ובדעתו אח"כ לשתות שאר משקין, אין מברך עליהם "שהכל" ו"בורא נפשות", כי יין פוטר כל מיני משקין מברכה ראשונה ואחרונה (שו"ע ס' קע"ד סעיף ב').

אלו היוצאים י"ח בהבדלה ואין שותים מהיין, צריכים לברך על שאר משקין, ואם טעמו מעט מהיין יש להסתפק אם זה פוטר או לא ("ביאור הלכה" שם).

יזהר לברך "מעין שלוש" על היין לפני שהולך ליטול ידיו על הפת (משנ"ב ס' קע"ד ס"ק ט"ו), ואם נטל ידיו לסעודה ולא בירך ברכה אחרונה לפני כן, שוב לא יברך ברכה אחרונה, ויכול לפטור בברהמ"ז את ה"מעין שלוש" על יין ההבדלה.

אם שותה יין בתוך סעודתו, לא יברך על היין ברכה ראשונה, אא"כ כיון בהדיא בעת ברכת ההבדלה שאינו רוצה לפטור את היין שבתוך הסעודה (עי' שו"ע ס' קע"ד ב', ומשנ"ב ס' רצ"ט כ"ו).

(מתוך עלון 'מים חיים', דרשו)

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!