מרכז חסידי ויז'ניץ

לפני התקיעות: שירת המנון ה'שיטה הקדושה'

כך עברו ימי החג במרכז חסידי ויז'ניץ: במהלך ראש השנה עמד האדמו"ר שליח ציבור בכל התפילות למרות הניתוח שעבר, לפני התקיעות שרו את המנון "השיטה הקדושה" | בנעילת החג דיבר הרבי בכאב על הליצנות שעושים בתקשורת מכל דבר שבקדושה | סיקור ותיעוד ענק

משה ויסברג
ג' תשרי התשע"ט 12.09.18 | 16:11
8 תגובות

הרבי מויז'ניץ צילום: יהושע פרוכטר

ימי ראש השנה במרכז חסידי ויז'ניץ עברו בהתעלות מיוחדת, עת עבר הרבי לפני התיבה בכל התפילות, כשלדברי החסידים, עד לפני שבועות ספורים, היה נראה כדבר תלוש מהמציאות.

החסידים מתארים ל'בחדרי חרדים', שלב אחר שלב, את השהות בצל הרבי, במהלך ימי ראש השנה, בצל הסערה הגדולה שפקדה את עולם החסידות בהנחלת "השיטה הקדושה".

בליל החג הראשון, לאחר התפילה, עלה בן האדמו"ר - הרה"צ רבי חיים מאיר הגר, בשליחות אביו, לדודו הרבי מויז'ניץ, לברך ולהתברך בברכת 'לשנה טובה' בבית המדרש הגדול בקרית ויז'ניץ. באמצע הטיש, בליל ראש השנה, הלביש האדמו"ר את מילות התפילה "כי אתה שומע קול שופר", על ניגון בר יוחאי בנוסח ויזניץ הידוע. בהמשך הסביר את הקשר של רבי שמעון בר יוחאי לר"ה שידוע שיכול היה לפטור את כל העולם כולו מן הדין.

לדברי החסידים, העליות נמכרו בסכומי עתק של עשרות אלפי דולרים, אשר הוזילו נדיבי החצר מהארץ ומחו"ל, לכלל העליות, ובפרט לעלית האדמו"ר המשמש כבעל קורא, כמנהג ויז'ניץ בראש השנה.

לאחר הפסקה קצרה, נכנס האדמו"ר לתקיעת שופר ופצח ב'למנצח לבני קורח מזמור' כאשר מיד לאחר מכן קירות בית המדרש רעדו וכל החסידים פצחו בשירה, וכולם מקבלים על עצמם את "השיטה הקדושה", אשר הנהיג השנה האדמו"ר שישירו לפני תקיעות שופר ובכך להזכיר את שושלת בית ויז'ניץ שיבואו לעמוד ולהעלות את התפילות.

לאחר התקיעות ובעת אשר החזן מתפלל את תפילת 'הנני העני ממעש' שלפני מוסף, שרו את הניגון 'י-ה אכסוף' של קרלין, אשר כבר הנהיג האדמו"ר בשנה שעברה.

החסידים מתארים ל'בחדרי חרדים', "אי אפשר להסביר במילים את רגשות הקהל שהרבי עמד על רגליו ובהשתפכות הנפש אמר את מלכיות זכרונות ושופרות, רגשות אשר נותבו אל המהלך כל החורף האחרון אז העתירו החסידים בתפילות ותחנונים לרפואתו של הרב'ה אשר עבר ניתוח מסובך בגב ועכשיו כנגד כל הסיכויים עמד וניגש לפני התיבה".

את התפילה סיימו ביום הראשון בשעה 17:00 וביום השני בשעה 18:00 ומיד לאחר מכן פצחו הקהל בריקוד 'אשרינו מה טוב חלקינו'.

לאחר הבדלה במוצאי החג, מסר האדמו"ר שיחה מיוחדת, במשך למעלה משעתיים, אשר במהלכה הרחיב אודות קדושת הימים הקדושים והכח אשר בתפילות הימים האלה, כמו כן דיבר שוב ושוב, על הימים האלה בצילם של אביו וסבו זצ"ל.

לבסוף - האריך האדמו"ר, ועורר על עניין ההתבדלות מהרחוב והליכה בדרך 'השיטה הקדושה', בהסבירו שזה הדבר היחיד שיכול להחזיק אנשים בדרך הטוב בדור שפל ונבזה זה, והפליא בסיפורים על אביו בעל ה'ישועות משה' זצוק"ל ולמעלה בקודש, אשר הם הלכו בגאון ונלחמו באווירת הרחוב ורק כך שמרו את גחלת החינוך בחצר הקודש ויז'ניץ.

האדמו"ר האריך אודות האיסור להשתמש בכלי הטכנולוגיה, באמרו שאף אלו שנצרכים לזה לצורך פרנסה, שבשבילם הבידול הגמור ממכשירים אלו הוא בבחינת גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בו, אך לפחות שלא ישתמשו בזה לדברים שאינם לפרנסתם ובפרט בדבר אשר "רבים חללים הפילה בבחינת שפיכת דמים ממש".

בשלב זה פתח האדמו"ר בדברים נוקבים אודות הסערה סביב השיטה, "הליצנות אשר מגיע ממכשירים אלו", ציין הרבי בכאב. לדבריו, בתקשורת עושים ליצנות מכל דבר קדוש, ומיד כאשר רבי או משפיע אומר דברים חוצבים להבות אש ככל שיהיו, מיד נעמדים ליצני הדור וישלחו אס אם אס עם דברי ליצנות, ובכך יהרסו כל דבר קדוש.

במהלך הדרשה, הוסיף האדמו"ר, כי אף אלו שנצרכים בבחינת מסירת נפש ממש למכשירים אלו - באם יקבלו אס אם אס בדברי ליצנות יאמרו לחבריהם שאינם מעוניינים לקבל דברים אלו".

בהמשך דבריו, הודה האדמו"ר לבורא עולם, על הצלחת ההליך הרפואי שעבר בחורף, אשר כנגד כל הסיכויים וכנגד עצת רוב הרופאים, הצליח מעבר למשוער.

כמו כן הודה האדמו"ר לאלו שעזרו לו בכל זמן הטיפול והשהות בארצות הברית, בראשם הנגידים ר' מאיר דוד טאבאק והנגיד ר' יוסף מאיר שטרן, אשר לא חסכו בדמים תרתי משמע למען בריאותו השלימה, וכן לגבאים אשר לווהו בכל התהליך והחסידים אשר לא הפסיקו לדאוג ולהתפלל, הן ביציאות תכופות לציוני אדמו"רי ויזנ'יץ והן בתפילות בכל אתר ואתר, ל'בחדרי חרדים' נודע כי האדמו"ר אף ביקש לערוך סעודת הודאה, בסימן הודאה על העבר ובקשה על העתיד.

בסוף דבריו הפתיע האדמו"ר וגילה כי הוא מתכונן לצאת לקראת שבת פרשת כי תשא, שבת לפני היארצייט של אביו הרבי בעל ה'ישועות משה' זצ"ל לשבות בקפריסין יחד עם קהל החסידים שיוכתרו בתואר 'עצי חיים', לאחר שישיגו במהלך החודשים הקרובים סכום של 5000 שקל לטובת המוסדות, על ידי עסקנות ולא מכיסם הפרטי.