החייל עמד בדלת ופרץ בבכי: "הצלת את חיי"

סוד הניצחון קבלות קטנות:

דברים פרק כט (ט) אַתֶּ֨ם נִצָּבִ֤ים הַיּוֹם֙ כֻּלְּכֶ֔ם לִפְנֵ֖י יְקֹוָ֣ק אֱלֹהֵיכֶ֑ם רָאשֵׁיכֶ֣ם שִׁבְטֵיכֶ֗ם זִקְנֵיכֶם֙ וְשֹׁ֣טְרֵיכֶ֔ם כֹּ֖ל אִ֥ישׁ יִשְׂרָאֵֽל:

שאלות:

א} והקשו המפרשים דתיבת היום מיותרת והיה לו לומר אתם נצבים לפני ד' וכו'? ב} ויש להחמיר הקושיה הרי בעצם התורה ניתנה לנצח ולדורי דורות וכל אדם אשר ילמד פרשה זו בכל תקופה שתהיה ובכל יום שיהיה הוא קורא אתם נצבים היום שמשמעותו על יום זה שבו הוא נמצא כיצד יתכן הדבר?

עצת היצר:

הנה בהתקרב הימים הנוראים יש התעוררות בלב כל יהודי באשר הוא ומתחוללים בקרבו הרהורי תשובה וחרטה על מעשיו אשר עליו לתקן, אולם יצר הרע בראותו את המצב הזה מתחכם ומחפש דרכי מלחמה כיצד לקרר את רשפי ההתעוררות של בני אדם, ולזאת אינו בא לאדם בצורה טיפשית למנוע ממנו את ההתעוררות בהיות ויודע שלא יתקבלו דבריו, לכן אדרבא עובד על האדם הפוך על הפוך ומעצים את שאיפתו לקבל עליו לתקן הכל, בהיות ויודע היצר הרע כי תפסת מרובה לא תפסת ועל ידי זה לא יעשה כלום, ולזאת עצת התורה שהדרך לנצח ולהתגבר על הניסיונות דוקא על ידי קבלות קטנות כאשר נבאר.

הרמז ליום הדין:

ונלע"ד ליישב בהקדם אשר כבר רמזו דורשי רשומות דפסוק זה מרמז על יום הדין שהוא ר"ה ובו כולם נצבים ועוברים לפניו כבני מרון, והוסיף האלשיך הקדוש שהקב"ה אומר אתם נצבים כולכם לפני הי"ת היינו שכלל ישראל שוים לפני הקב"ה ומה שבני אדם מסתכלים במבט אחר ומייחסים לחלק שהן ראשים וחלק שופטים וחלק זקנים וחוטבי עצים ושואבי מים, כל זה הוא מבחינת מבט הבני אדם אשר יראו לעין ולכן כתוב ראשיכם ולא ראשי בנ"י שופטיכם אלא שופטים זקניכם ולא זקנים חוטב עציך ולא חוטבי עצים שואב ממך ולא שואבי מים, ללמדך שכל הדירוג במעלת האדם הוא מבחינתכם כיון שהאדם יראה לעין, אך הקב"ה אשר מסתכל ללבב ובוחן ליבות וכליות ההסתכלות שלו היא אחרת ולכן אצלו כולכם נצבים מבלי אותן חלוקות כדי לעברך בברית הי"ת ובאלתו והוא יום הדין.

העצה להינצל לחשוב רק על יום אחד:

כמובן כאשר אדם עומד ביום הדין אשר בו נחרץ עליו דינו למשך שנותיו הוא דואג ומתיירא כיצד יצליח, והעצה לזה רומזת התורה באותה מילה אם רוצים להיות נצבים צריך לעבוד את הי"ת היום היינו כל יום יחשוב שיש לו רק עבודת יום זה ולא יחשוב על רחוק כיצד יוכל לעמוד ולהסתדר בזה, כיון שזו עצת יצה"ר מאחר וכאשר חושב על זמן ממושך הרי ממילא בנקל מכניס לו יצה"ר את כל ההפרעות וההגבלות הנגרמות משאיפתו ומערער אצלו את החלטתו לשפר עצמו ועי"ז אינו מצליח לתקן עצמו, כגון אדם שחושב לקבוע שיעור תורה אם יחשוב על משך השנה כיצד יוכל לעמוד בזה מיד יצרו מכניס לו חולשה בהחלטתו, כיצד יוכל לעמוד בזה והרי יש באמצע שמחות ויש עסקים וכל מיני דברים אשר יקשו עליו לבצע את קביעת השיעור, אולם אם האדם יחשוב רק על היום היינו על כל יום בנפרד ומשתדל באותו פעם להגיע לשיעור וכך בכל יום משתדל רק לאותו יום ובדרך זו מצליח כל פעם להתגבר על יצרו.

עבודת ה' מן הקל אל הכבד:

כתב רבינו תם בספר הישר מאריך לבאר יסוד זה כלפי כל עבודת השם בכלל יעו"ש בשער השישי, ובתו"ד כתב שם בזה"ל המרגיל נפשו בעבודה אל יתחיל בענינים קשים כי אם בענינים קלים, ואם לא יוכל לעשותם אע"פ שהם קלים יעשה קצתם וכך ילך ויוסיף עליהם, ובראותו כי תקוץ נפשו ימעט מהם ויעשה קצתם ואל יניח הכל, אך אם בתחילה ילמדהו העסקים הכבדים יקוץ בהם ויהיה לו סיבה למאוס הכל ולא ישוב אליו. וכן כתב המסילת ישרים כתב בענין מידת הפרישות סוף פרק טו וממה שצריך להיזהר בקניית הפרישות הוא שלא ירצה האדם לדלג ולקפוץ אל הקצה האחרון ברגע אחד כי זה ודאי לא יעלה בידו, אלא יהיה פורש והולך מעט מעט היום יקנה קצת ממנו ומחר יוסיף עליו מעט יותר עד שיתרגל בו לגמרי כי ישוב לו כמו טבע ממש.

הרב מלכא

דברי הגר"י סלאנט גם המעט טוב מאוד אין ערוך:

ולכן כתב רבי ישראל מסלאנט זצ"ל כי יוהכ"פ מכפר עם התשובה היא עזיבת החטא, אכן גם המעט טוב מאוד אין ערוך לה בעניני התבל לראות לכל הפחות שתהיה איזה קבלה על להבא ביוהכ"פ וכו' ובכל בחינה קטנה שבקטנות אשר יכין האדם את עצמו להגדיל בחינת יום הכפורים שלו אין ערוך ואין די באר הצלחת נפשו להנצל מצרות רבות ונצורות ואין לנו ריוח גדול מזה.

העצה קבלות קטנות:

כדי לקיים את עצתו של מרן הגרי"ס בדרגתנו אנו אין צורך להיות גאון בחכמת כוחות הנפש ולחקור ולדרוש היכן הם הבחינות הקלות אצלנו, העצה הפשוטה בשבילנו היא לקבל על עצמנו להשמר מהעבירה באיזה חלק קטן שבכוחנו בודאי לעמוד בו לאורך זמן, וממילא זוהי הבחינה הקלה אצלנו, כי הרי עליה אנו נתבעים יותר מכל למה לא עשינו לפחות את זה. למשל אדם שרגיל לדבר לשון הרע בלי מעצור לפיו ונדמה לו כי יקשה לו מאד לקבל על עצמו להפסיק מדבוריו לגמרי, אבל לקבל על עצמו שעה אחת בשבוע ודאי לכו"ע זה לא קשה, וא"כ התביעה הגדולה ביותר עליו היא למה לא קבלת על עצמך זהירות נכונה בלשה"ר לפחות שעה בשבוע. ונמצא שאם יקבל עליו לפחות קבלה קטנה זו כבר הציל את עצמו מעונשים קשים ומרים וכבר הכניס את עצמו לגדרי התשובה וכפי שנתבאר. נמצא שבבואנו לקבל על עצמנו איזה קבלות מעשיות שיהיו התחלה ופתח לדרך התשובה אשר למעשה זו היא חובתנו בכל השנה, אך ביותר בימי התשובה שזהו כל תקותנו והצלחתנו ראשית דבר עלינו לחפש בכל ענין וענין את החלקים הקלים ביותר וכך נוכל להצליח בס"ד.

עצת מרן הרב ש"ך זצ"ל ללמוד מדרכי יצר הרע:

כתב בספר במחיצתם חלק א עמוד רצו בשם הרב שך זצ"ל אין לאדם לקבל על עצמו אלא קבלות קטנות אבל לא קבלות שיתכן שלא יוכל לעמוד בהם ובפרט בענין המדות. ולמעשה זו גמרא ערוכה שבת קה כך אומנתו של יצה"ר היום אומר לו עשה כך ולמחר אומר לו עשה כך עד שאומר לו עבוד ע"ז והולך ועובד, לכן כדי לגבור עליו צריך לנהוג בחכמה וכמו שאמרו חז"ל איזהו חכם הרואה את הנולד, ותמיד שם את ליבו לא לתת ליצרו פתח להכנס כלל וכלל, נלמד מהיצר הרע את אותה שיטה שאם אנו רוצים להתקדם בעבודת ה' אל לנו לעשות צעדים מאד גדולים כלומר מעבר חד קיצוני, וכמו שכתב הגה"צ ר שלמה וולבה זצוק"ל בעלי שור שאחד מכוחות הנפש שבאדם הוא כח המרידה וכדי להתגבר עליו יש לקבל עלינו קבלות קטנות שבודאי נוכל לעמוד בהם כמו שעושים לקראת הימים הנוראים וע"י כך היצר הרע פחות מתנגד לאדם, וכן עצה זו מאד עוזרת בלימוד כגון אדם אשר מרגיש קושי בתחילת הסדר או כאשר יש לו זמן פנוי לשבת וללמוד אם יאמר לעצמו רק חמש דקות אתחיל ללמוד ואחר כך נראה מה יהיה יזכה ללמוד במשך זמן רב והמשימה של סדר שלם תהיה קלה בעיניו יותר מאשר חשבה.

כוחה של קבלה להציל ממות:

יש סיפור שהתפרסם הממחיש מזה שאדם מקבל על עצמו קבלה באמת לכבוד ה' יתברך, מעשה באשה אחת בארצות הברית שהלכה לאיזה דרשה והתחזקה מאוד בעניני צניעות וקיבלה על עצמה שלא תצא מפתח הבית בלי ללבוש כיסוי ראש, למחרת היא יצאה לתלות את הכביסה בחצר וכתוצאה מהרוחות שנשבו הדלת של החצר נסגרה, לא נותר לה אלא להסתובב סביב הבית ולהיכנס לבית דרך הכניסה הראשית, אבל רק אתמול היא קיבלה על עצמה שלא לצאת מהבית בלי כיסוי ראש, לא היתה לה ברירה והיא התקשרה לבעלה שהוא באותו עת בעבודה, בעלה ענה לטלפון ואשתו אומרת לו שיבוא לחלץ אותה מהחצר, בעלה אמר לה תגידי אין לך מה לעשות להוציא אותי מהעבודה בשביל דבר כזה תשימי יד על הראש תסתובבי מסביב לבית ותיכנסי דרך הכניסה הראשית, האשה אמרה לו אני לא זזה מפה על המצפון שלך, לא היתה לו ברירה והוא בא וחילץ אותה, בדרכו חזרה כשהוא מגיע לאיזור עבודתו הוא מריח ריח שרוף, התברר שבזמן שנסע לבית לחלץ את אשתו קרה את אסון התאומים בדיוק במקום עבודתו. אחים יקרים ממעשה זה יש להבין מה כוחה של קבלה אדם שמקבל על עצמו קבלה ואפילו קטנה יש בכוחה הרבה מאוד.

מעלת קבלה קטנה:

מסופר על תלמיד חכם אברך שגר בבני ברק שנסע לירושלים ביום שישי וחזר לביתו כשעה וחצי לפני שבת קודש, ביציאה מירושלים הבחין בחייל שניסה לעצור טרמפ עצר את רכבו ושאל את החיל, לאן אתה צריך להגיע, אמר לו החייל, אני גר בצפון אחרי טבריה, אמר האברך בא תתארח אצלי בשבת, אמר החייל "אני לא שומר שבת", אמר לו האברך תעשה מה שאתה רוצה רק תבוא, החייל צלצל לאמו והודיע לה שהוא מתארח בשבת בבני ברק, הם הגיעו כשעה לפני שבת במשפחתו של האברך כבר היו כל בני הבית לבושים ומוכנים לשבת, האשה הגישה לחייל ששמו היה עופר עוגות, כשראה עופר שכולם הולכים לבית הכנסת ביקש להגיע גם וכמובן שכן היה, התפללו, שבו הביתה, עשו קידוש, אמרו דברי תורה ושרו זמירות שבת, ועופר שומע ונהנה, כך עברה עליהם השבת בנעימות.

במוצאי שבת פנה עופר החייל למארחו ואמר לו, ארחתם אותי יפה כל כך, נהניתי מאוד, תפילות, תורה, שירה, מוכן אני לקבל על עצמי דבר אחד קל, מה אתה מציע, שאל עופר, אמר לו האברך, יש הלכה פשוטה וקלה מאוד והיא מוזכרת בשולחן ערוך, סימן ב סעיף ד, ינעול מנעל ימין תחילה ולא יקשרנו ואחר כך ינעול של שמאל ויקשרנו ויחזור ויקשור של ימין, תעשה את זה, סיים האברך.

לאחר כחצי שנה נשמעו דפיקות על דלת ביתו של האברך, בפתח נראה אדם חרדי שביקש לדבר עם בעל הבית, בעל הבית ברך את האורח לשלום והתעניין מי הוא ומה רצונו, אני עופר פרץ בבכי אתה הצלת את חיי, סיפר עופר את סיפורו המצמרר; לפני שבועיים קיבלנו פקודה מהירה בבסיס הצבאי, לעמוד ליד המסוקים, יוצאים תוך חמש דקות למבצע צבאי נגד ארגון טרור בצפון, בצבא חמש דקות הן חמש דקות, ללא כל פשרות, הזדרזתי ובמרחק מטרים ספורים מהמסוק נזכרתי בקבלה שלי שאותה לא קיימתי, הפעם התנהלה מלחמה קצרה בלבי ובסופה הכריעה הקבלה, החלטתי שאעמוד בקבלה, רצתי במהירות לחדרי חלצתי את הנעלים הצבאיות, בעלות השרוכים הסבוכים ונעלתי אותן מחדש לפי ההלכה, כשסיימתי רצתי כל עוד נשמתי באפי, אך המסוק כבר המריא המפקד ראה אותי והעניש אותי מיד, נכלאתי, כעבור חצי שעה רעשה ארץ ישראל, אסון נורא ואיום התרחש, שני המסוקים נפגשו זה בזה ושבעים ושלושה חיילים נהרגו, ה' ירחם, אני הייתי צריך להיות השבעים וארבע וברוך ה' בזכות הקבלה הקטנה שקבלתי נצלתי.

גודל שכר מעשה קטן:

וכדי שנבין מעלת שכר כל מעשה קטן נביא את המעשה עם אשתו של הגאון מוילנא זיע"א יחד עם חברתה היו מפעם לפעם מסתובבות בין הבתים לאסוף תרומות בעבור יתומים ואלמנות, הן עשו ביניהן הסכם הראשונה מביניהן אשר תיפטר ותגיע לעולם האמת צריכה לבוא אל חברתה בחלום ולספר לה מה היא רואה שם, אשת הגאון נפטרה ראשונה כעבור מספר ימים היא באה בחלום אל חברתה ואמרה לה מה שקורה בעולם האמת אינני יכולה ואין לי רשות לספר, אולם אומר לך דבר אחד זוכרת את כי יום אחד כאשר הסתובבנו לאסוף צדקה אמרתי לך שכדאי לנו ללכת להתרים את עשיר פלוני והוריתי לך באצבע לכיוון ביתו, על אותה הנפת אצבע אין לך מושג כמה גדול ועצום הוא שכרי. מראש אמנה עמוד קנח'.

אימרת הסבא מקלם כדאי לברוא העולם בשביל מעשה קטן:

חשיבות של כל מעשה קטן עד כדי כך שהיה אומר הסבא מקלם זיע"א כדאי היה לו להקב"ה לברוא את כל העולם כולו ולנהלו ששת אלפי שנים כדי שבכל תולדות האנושות יהיה לו אדם אחד שפעם אחת בחייו יאמר ברוך הוא וברוך שמו.
הרש"ש אל יפחות כל אחד לשוב מאיזה חטא קל או חמור כי בזה זוכה להיות צדיק בעל תשובה.

והמקובל הרש"ש בדרשה לפני התקיעות הביא עצה זו בדבריו אודות חובת הוידוי והתשובה בזמן התקיעות וכך הוא כותב שם כי שערי תשובה פתוחים, כי התעוררות תשובה מעט היום הוא כנגד טורח גדול בזמן אחר, ולכן עת לחננה ושעת רצון להתחרט חרטה גמורה על כל אשר נואלנו ואשר חטאנו בכלל ובפרט, ולקבל כל אחד ממנו לשוב מאיזה עוון שבידו, ואל יפחות כל אחד לשוב מאיזה חטא קל או חמור כי בזה זוכה להיות צדיק בעל תשובה ומכריע את עצמו וכל העולם לכף זכות. והביא דבריו בספר פלא יועץ במוסר לראש השנה.

מעשה עם הרב ליב חסמן זצ"ל:

באחת משיחות המוסר של הגה"צ רבי שלום שבדרון שליט"א סיפר על אדם שהגיע אל הגה"צ רבי לייב חסמן זצ"ל ושאלה היתה בפיו הוא רוצה לתקן ולכן שאל במה להתחיל, תשובתו של רבי לייב חסמן היתה מפתיעה קבל עליך קבלה קטנה חפש את הדבר הקטן ביותר שאתה יכול לעמוד בו ומזה קבל על עצמך לקיים מחצית וזהו אבל שתהא זו קבלה לעולם מזה לא לזוז.

משל הזקן לשבירת חבילת קנים:

וכמעשה של זקן אחד אשר ראה שהיו נערים שרצו לשבור חבילת קנים וכמה שניסו לא הצליחו, ניגש הזקן ואמר להם תתנו לי ואני אשבור אותם בקלות, אך הם לעגו לו ואמרו אם אנו לא מסוגלים כיצד אתה זקן תצליח, אך בכל זאת נתנו לו, והנה מה עשה פירק את אותה חבילה לקנים בודדים ושבר אחד אחד עד שגמר במהרה לשוברם, ואז אמר להם הזקן שברור שגם אני לא הייתי מסוגל לשבור החבילה בשלימות כיון שכאשר מצטרפים אפילו קנים דקים לחבילה גדולה הם נהיים קשים וחזקים ואי אפשר לשוברם, אבל כאשר נפרק אותם ויהיו קנים בודדים אפשר להצליח בקלות לשוברם.

כן הדבר בעבודת השי"ת חובה גדולה על האדם לעשות תחבולות כיצד לנצח יצרו, וזו עצה נפלאה שכל יום יחשוב כיצד לפחות היום ישמור עצמו בתפילתו ובברכותיו ובלימודו ובשמירת פיו וכן ביתר הדברים, ומאחר וחושב רק על יום אחד קל לו להתגבר ולשמור עצמו ובודאי יצליח לעשות רצון הבורא יתברך, וזאת כונת התורה לרמז שבכדי להיות נצבים ביום הדין זכאים ישתדל לחשוב "היום" הכוונה רק על יום אחד כי אין אדם יודע מה ילד יום.

מעשה ועצת החכם לחשוב על היום בלבד:

ומעשה שהיה עם אדם שהלך לחכם וביקש עצה כיצד לעשות רצון השי"ת מאחר והוא עם הארץ ולא למד כל ימיו ומה יהיה בסופו, ונתן לו עצה שיחשוב שיש יום אחד, יהודי אחד, ומצוה אחת, ועי"ז יצליח להתגבר על יצרו, שמח ותיכף רץ למסחרו ולא המתין להסבר הרב בענין כי טען שהוא הבין היטב העצה, ואכן כשהלך למסחרו בא לפניו קונה זקן אשר רכש בד בשווי שני זהובים אך טעה ונתן שלשה המוכר לקח ולא אמר דבר, כשהגיע לביתו אשתו הגישה לו לאכול ואמרה שיקום ליטול ידיו, אך השיב לה שהיה היום אצל החכם שהורה לו שמספיק מצווה אחת והוא כבר עשה היום הרבה מצוות ולכן אינו חייב בנט"י, ולמרות הויכוח לא התייחס לאשתו והוגש לפניו המאכל ואכל ללא נט"י וללא ברכת המוציא וללא ברכת המזון, ואשתו היית כעוסה עליו האם נטרפה עליו דעתו אך הלה עומד בדעתו שהוא סומך על דברי החכם.

ובעודם מתווכחים דפקו על דלתם והיא פותחת ורואה זקן אחד ששאל האם בעלה נמצא בבית והשיבה כן, ונכנס שאלו הזקן כיצד רימה אותו ולקח ממנו מחיר כפול ואף המידה אנה נכונה, השיבו הסוחר כיון שהחכם הורה לו כי רק הוא יהודי והשאר אינם יהודים וגזל הגוי מותר, עלה חמתו של הזקן מה אתה מדבר וכי איני יהודי האם נטרפה עליך דעתך ואשתו הצטרפה לויכוח אך הלה עומד בדעתו, תיכף החליטה אשתו עם הזקן לרוץ אל החכם להסביר להם פשר הדברים ואף הוא רץ אחריהם ובאו אל החכם וטענו כיצד החכם הורה לו שאינו צריך ליטול ידיו ולא לברך ואף לגזול ולרמות במסחרו היתכן, הבין החכם את טעותו ואמר לו הרי קראתי לך להסביר לך הדברים שאמרתי ואתה ברחת בטענה שהבנת הכל והרי הנך טועה, כיון שביקשת עצה כיצד להתגבר על יצרך ואמרתי לך שאתה צריך לחשוב רק על היום כיון שדרכו של היצה"ר לפתות את האדם שידחה קיום המצווה עד למחר עד שמבטלה, ועצה לזה שלעולם יחשוב רק על היום בלבד כי אין אדם יודע מה ילד יום ומי יודע את שיהיה מחר.

ועי"ז יגבר על יצרו ולא ידחה למחרת, וכן אם באים לבקש ממנו צדקה דרכו של היצה"ר לפתותו שיש אנשים אחרים שיתנו והוא אינו מוכרח לתת, ולכן העצה שיחשוב שהוא לבדו יהודי ואין אחר שיתן ועי"ז יגבר על יצרו, ופעמים שמזדמנת לו מצווה והיצה"ר מפתהו שיש עוד הרבה מצוות ויכול לוותר על מצווה זו ויקיים מצוות אחרות וכך מבטל קיום המצוות, ולזאת העצה להתגבר על יצרו שיחשוב שיש לו לקיים רק מצווה זאת ועי"ז לא יבטל שום מצווה, אך ח"ו לחשוב שהוא פטור מקיום כל מצוות התורה ובכל יום וחייב לכבד כל אדם ואין לגזול מאף אחד, ולכן חייב להחזיר את אשר גזל מהזקן ואף מהיום והלאה יקיים כל המצוות אך העצה שלעולם יחשוב רק על אותו יום ורק על אותה מצווה ורק על עצמו ובזה יתגבר על יצרו ויזכה לקיים התורה והמצוות ויזכה לחיי עוה"ב.
מסור השכל ומעלת השבוע האחרון של השנה:

עלה בידנו שהדרך להצליח להתגבר על יצרו דווקא כאשר יקבל על עצמו קבלות קטנות ויתמיד בהן וזו הדרך לעלות ולהתעלות בעבודת השם, ובפרט ראוי לתת דעתו בשבוע אחרון של השנה כיון שכל יום הוא אחרון בשנה וטוב אחרית מראשית וכדאי לתקן כל יום אחרון שבו הוא מתקן את העבר כיון שהכל הולך אחר החיתום ולכן כאשר יתבונן האדם בימים אלו לחשוב כל יום בנפרד כיצד לשפר מעשיו תפילתו ולימודו בודאי יצליח להגיע לתכליתו ונזכה לכתיבה וחתימה טובה.

המעוניין לקבל דבר הפרשה ישלח לאימיל [email protected] .

בידידות ואהבה וכתיבה וחתימה טובה

מרדכי מלכא

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!